הרומן הממשלתי

הגדרה מקוצרת לרומן: "הרומן הוא הגירסה הארוכה של הסיפור הקצר והנובלה. הוא יכול לכלול סיפור מסגרת בנוסף לעלילה. התיאורים ברומן הם רבים ומגוונים, יש ריבוי מקומות זמנים ודמויות. המבנה מורכב וכולל אקספוזיציה, הסתבכות העלילה, נקודת מפנה, נקודת שיא, התרה וסיום." (מתוך ערך רומן בויקיפדיה).

נראה שהרומן בין אהוד אולמרט ועמיר פרץ אינו רומנטי כמו שהסתמן מספר ימים לאחר הבחירות. נקודת השיא הרומנטית היתה כאשר עמיר פרץ קיבל רגליים קרות והודיע שהוא מוותר על כוונתו להרכיב ממשלה ושהכול היה כלא היה ולאחר 2 פגישות חשאיות שבהן האהבה ניצתה הוא המליץ לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על אהוד אולמרט.

השיא במערכת היחסים הזאת הגיע מוקדם מדי וכעת אנו נוכחים להסתבכויות והסתעפויות במערכת היחסים המוזרה הזאת. כבר עכשיו, תחילת כהונת הממשלה ניתן לומר שהרומן הרומנטי הסתיים ועכשיו אנו מביטים בעצם בקרב תרנגולים שסופו ידוע מראש והשאלה הגדולה היא מתי יהיה הקרב האחרון.

נראה שעמיר פרץ משנן את המשפט הידוע, מה שרואים מכאן לא רואים משם. לפתע, מלוחם חברתי במסווה ההסתדרות של הארגונים הגדולים הפך לביטחוניסט וזנח את האג'נדה החברתית, או שניתן לומר שהאג'נדה החברתית היוותה בשביל עמיר פרץ מנוף להשגת מטרותיו, דהיינו השלטון והשררה. עכשיו, ממרום מושבו כשר הביטחון, אל לו להתעסק בזוטות.

למולו ניצב אהוד אולמרט שזכה בפיס ונראה שעדיין לא מאמין שהוא ראש הממשלה ומתנהג כעסקן פוליטי המנסה להכשיל את חברו לממשלה ושר הביטחון שלו. נראה שגאוותו של אהוד עומדת בפרץ, כידוע, האגו של שני כוכבי הרומן הינו ענק ונפוח והיות וכל אחד מהם צריך למצב את עצמו כמנהיג ראוי בתודעה הציבורית, מה שעדיין נראה כבדיחה או משהו מוזר אצל רבים, ייתכן וכיפופי הידיים יועילו, כך הם חושבים, אחרת אי אפשר להסביר את התנהגותם.

משום מה, לאור העבר וההיסטורי שלהם, נראה לי שהמשימה הזו גדולה על שניהם ובסופו של דבר ייתכן שכמו שבכל מריבה בין שניים השלישי מרוויח. יש סיכויים טובים שכך באמת יהיה - ימים יגידו.

האבסורד הוא שקרב התרנגולים הזה מככב ויככב בתקשורת במהלך כל כהונתה של הממשלה הנוכחית, כי זה הכי חשוב - לא רק מפני שזה מייצר דרמה, כותרות וחדשות פופוליסטיות. נראה שכתוצאה מגן הילדים המתרקם לא פלא שלא מעט אנשים מקבלים חלחלה למשמע פוליטקאים וחשים מיאוס לפוליטקאים, ניחא אם היה מדובר בסלבריטיז המשחקים בטלנובלה חדשה והרומן המתוקשר היה מופיע במדורי הרכילות, אך במקרה זה מדובר בנושאי תפקיד בכירים ביותר והכותרות האחרונות וכנראה גם הבאות מדווחות בהרחבה על קרב התרנגולים שלא מוסיף ורק גורע.

המציאות הזאת מוכיחה לנו שאנו נמצאים בבעיית מנהיגות ההולכת ומחריפה וכל זה מבלי לעסוק במדיניות הממשלה בתחומים השונים והרדיפה העיוורת אחר תוכנית ההתכנסות שאולי בלעדיה האתרוג ייסדק.

הרומן שמחכה לשעת השין הינו הרומן הזמני בין קדימה לשס, שזחלה לממשלה בעבור נזיד עדשים וזנחה את לחמה העיקרי ונתנה למחירי הלחם להתייקר ללא מאבק. דיבורים כמו חול ואין מה לאכול ועכשיו לאחר שסל התרופות מוגדל וזאת רק משום שביתת חולי הסרטן, מיהר אלי ישי לקבל את הקרדיט לכך, גם שר הבריאות טוען לכתר הזה וגם מפלגת העבודה טוענת לכתר הזה וכמובן גם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, פשוט ממשלה מצחיקה. מעניין היה לראות את אותם טוענים לכתר כאשר ייקרו את מחירי הלחם - להיכן הם נעלמו? נראה שחברי הממשלה צריכים לעבור סדרת חינוך וללמוד על ערכים בסיסיים שהם שכחו מזמן.

הרומן שמסתמן כרומן מוצלח יותר הינו הרומן בין קדימה לגמלאים, פשוט משום שקדימה בלעה את הגמלאים ויהי שקט.

משפט קצר בנושא סל התרופות, רצוי לעגן בחקיקה את נושא סל התרופות כך שהסל יתאים למציאות העכשווית של כל שנה ובמידת הצורך ניתן לבחון גם מנגנון משלים במימון המדינה, במשותף עם חברות הביטוח המספקות כיסוי לתרופות שאינן כלול בסל התרופות.