תביעות קטנות - על מה ולמה

בית המשפט לתביעות קטנות הוא של כ-ו-ל-ם. בתי המשפט בישראל ידועים בעבודתם האיטית. מהרגע שמוגשת תביעה קטנה ועד הרגע שהשופט פוסק את דינו עוברות שנים רבות וייסורי דין.

מבחינה זו, בית המשפט לתביעות קטנות הוא שינוי מרענן לטובה. הוא פועל מהר יחסית, ההליכים בו פשוטים וקלים, והיתרון הגדול ביותר – לא צריך עורך דין.

בית המשפט לתביעות קטנות אינו כפוף לסדרי הדין הרגילים (הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי) והוא יפעל בדרך הנראית לו יעילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

היכן מגישים תביעה קטנה?

תביעה קטנה ניתן להגיש במזכירות בית המשפט לתביעות קטנות, וניתן לשלוחה בדואר רשום או לשלשלה לתיבת דואר בכניסה למזכירות.

התביעה תוגש לבית המשפט לתביעות קטנות שבאזור שיפוטו נמצא:

1. מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע.
2. מקום יצירת ההתחייבות.
3. המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות.
4. מקום המסירה של הנכס.
5. מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.
6. בתביעה שכנגד – מקום הגשת התביעה.

אילו תביעות מתאימות לאכסניה של בית המשפט לתביעות קטנות?

בית המשפט לתביעות קטנות דן בתביעות אזרחיות מסכום של 1 שקל ועד לסכום של 17,800 שקל. האגרה המינימאלית: 87 שקלים, והמקסימאלית: 215 שקלים. בעבר הוגשו מספר תביעות עקרוניות בסכום של 1 שקל.

בבית המשפט לתביעות קטנות מתקיים דיון אחד בלבד, ומכאן שמסכת הראיות צריכה להיות פשוטה ולא מורכבת. לבית המשפט לתביעות קטנות אין סמכות להורות על צו עשה ו/או צו מניעה. כמו כן ועד בית אינו יכול לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות אלא בפני המפקח על רישום המקרקעין.

תביעות מורכבות בנושא רשלנות רפואית שמצריכות חוות דעת של מומחים, ושורה ארוכה של עדים, אינן מתאימות לבית המשפט לתביעות קטנות. תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי אין לדון בתביעה לרשלנות רפואית ללא חוות דעת רפואית. אם מדובר בתביעה נזיקית מינורית, שהמסכת הראייתית בה אינה מורכבת, וכמובן יצורף לה חוות דעת רפואית, היא תידון בבית המשפט לתביעות קטנות. הפיצוי הסופי מסתכם בדרך כלל בסכומים נמוכים. בבית משפט לתביעות קטנות ניתן לתבוע את מדינת ישראל.

כיצד מגישים תביעה קטנה?

בתקנה 3 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), נקבע שיש להגיש את התביעה באמצעות טופס מס' 1 שבתקנות. את הטופס ניתן לקבל במזכירות בית המשפט לתביעות קטנות.

למעשה אין צורך בטופס 1, וניתן להגיש את כתב התביעה בכתב יד ומומלץ להגישו מודפס. יש לציין בתחתית העמוד שהתובע לא הגיש יותר מחמש תביעות בשנה. תובע שעבר את מכסת חמשת התביעות, תביעתו השישית תועבר אחר כבוד לבית משפט השלום.

יש לשלם את אגרת התביעה באמצעות בולי הכנסה או בכרטיס אשראי. לא ניתן בשום פנים ואופן לשלם במזומן. את התביעה והמסמכים הנלווים יש להגיש בשלושה עותקים (עותק אחד ישלח על-ידי המזכירות לנתבע, עותק שני יישאר בתיק בית המשפט והשלישי יימסר לתובע ועליו תוטבע חותמת התקבל תאריך ושעת משפט ושם השופט).

בחלוף 45 יום מיום הגשת התביעה להתקשר למרכז מידע בירושלים: 02-6593333 ולברר אם הנתבע קיבל את כתב התביעה. אם יש אישור מסירה בתיק, הנתבע קיבל את כתב התביעה, אם אין אישור מסירה בתיק, הנתבע לא קיבל את כתב התביעה ועל התובע לבצע מסירה אישית. אם הנתבע לא קיבל את כתב התביעה ולא ניתן לאתר אותו לא יתקיים דיון. התובע יבקש למחוק את כתב התביעה.

האם אין זה מתפקידה של המזכירות לוודא שכתב התביעה יימסר לנתבע?

לא ולא.

לאחר שהמזכירות שלחה את כתב התביעה לנתבע בדואר רשום, והנתבע לא קיבל את כתב התביעה (המעטפה הירוקה חזרה), הסתיים תפקידה של המזכירות.

על התובע לאתר את הנתבע ולבצע מסירה אישית. אם מדובר בנתבע חמקמק, תהיה לתובע בעיה והוא יצטרך למחוק את התביעה. לפני שמגישים תביעה קטנה מומלץ לוודא במאה אחוז את כתובת הנתבע.

אין מקום לפנות למשטרה שתאתר את הנתבע שכן עסקינן בתביעה אזרחית. פנייה לחוקר פרטי כרוכה בעלויות גבוהות ואינה משתלמת, וכל שנותר לתובע להתחקות אחר כתובותיו האחרונות של הנתבע. ניתן להגיש בקשה לבית המשפט שיורה על תחליף המצאה.

האם בדיון אפשר להיות מיוצגים על-ידי עו"ד?

לא.

בבית המשפט לתביעות קטנות אסור לעורכי דין לייצג בעלי דין. בסעיף 63 לחוק בתי המשפט נקבעו חריגים לכלל, ובית משפט ייתן היתר ייצוג על-ידי עו"ד מטעמים מיוחדים שיירשמו. אם אין בתיק החלטה מנומקת של בית המשפט להיתר ייצוג על-ידי עו"ד, משמעו שלעו"ד אין בשום פנים ואופן היתר לייצג. מומלץ לשאול את הצד השני אם הוא עו"ד ולבדוק בתיק אם ניתן לו היתר ייצוג.

במידה ולאחד הצדדים ניתן היתר ייצוג לצד השני אין אוטומאטית, היתר דומה. אם צד אחד קיבל היתר ייצוג, מומלץ לצד השני להגיש אף הוא בקשה להיתר ייצוג , כדי שבדיון שני הצדדים יהיו מיוצגים.

מה באשר לפיצוי בגין עוגמת נפש?

עוגמת נפש נחשבת לנזק לא ממוני שלא ניתן לכמת ולאמוד אותו. בבית המשפט לתביעות קטנות נעשה שימוש ציני ולרעה בראש נזק זה. במקרים רבים עוגמת נפש היא אמתלה ותואנה לניפוח כתב התביעה.

אם בית המשפט יתרשם שנגרמה לתובע עוגמת נפש כנה ואמיתית, והוא אינו חפץ בעושר אלא במשפט, יינתן פיצוי. רצוי שסכום התביעה יהיה פרופורציונאלי לנזק ואין להפריז בגובה הפיצוי בגין עוגמת נפש. ברוב המקרים לא ניתן פיצוי בגין עוגמת נפש ובית המשפט משתכנע שהתובע חמדן וטורדן.

האם כדאי להתפשר?

בית המשפט לתביעות קטנות הוא בית משפט של פשרות. ברוב המקרים כאשר בית המשפט לוחץ על תובע להתפשר הוא עושה זאת משיקולים שהתביעה לא הוכחה, אינה אמפירית ובפסק דין התביעה תידחה.

כל האמור במאמר אינו תחליף לייעוץ משפטי ואין המחברת אחראית לתוצאות של פעולות משפטיות. על הקורא לפנות לייעוץ משפטי ו/או לעו"ד.