התפוצץ הבלון ששמו עודד דסאו

עד לפני שבוע-שבועים היה עודד דסאו, 45, משקיע מכובד לכאורה, בעל השליטה בחברת גולן הבורסאית, עם שורת עסקות רציניות: הוא קנה 50% מחברת א.מ.ד. נדל"ן, ב- 75 מיליון דולר, והביא משקיעים מחו"ל שישתתפו איתו בעיסקה, אמנם, העיסקה בוטלה, אבל הוא קיבל פיצוי של 2.4 מיליון דולר מחברות אוסיף וקרדן.

דסאו גם קנה מגרשים באילת ואשקלון, חנך בית דיור מוגן סיעודי באשקלון, עמד לקנות מלון בנתניה, קנה מיתחם בחוף הכנרת, וגם קנה קומת משרדים נאה בצפון החדש של תל אביב. ממש משקיע נדל"ן מהליגה הלאומית...

בבת אחת, תוך מספר ימים, התפוצץ הכל. צריך להגיד תודה לגיל פרס, מנכ"ל חברת גולן, שגילה, כנראה ביום רביעי או חמישי בשבוע שעבר, 21 או 22 ביוני, שדסאו רוקן את קופת המזומנים של גולן, ומשך ממנה כ- 21.5 מיליון שקל, שהם 4.8 מיליון דולר. הוא הותיר את החברה כמעט ללא מזומנים, עניין מהותי לכל הדעות, שלא דווח לאיש, ודאי לא למשקיעים בבורסה.

פרס הנדהם פנה לבוס שלו, דסאו, וביקש הסברים. הוא לא קיבל. פרס דיווח על כך לדירקטורים האחרים, אולי חוץ מאשר לורדה דסאו, אשתו של עודד. גם הם לא ידעו דבר. ואיך ידעו - הלוא החשב התפטר שלושה שבועות לפני כן.

פרס לחץ לכנס ישיבת דירקטוריון, ביום חמישי שעבר. בישיבה, הודה דסאו שהוציא את הכספים, והבטיח להחזירם תוך שבועיים. הדירקטורים לחצו לדעת בשביל מה הוציא את הכספים. דסאו בדה סיפור, כאילו הוציא את הכספים כדי לקנות 50% מחברת אבן וסיד שיש. הוא טען שהעיסקה תעשה באמצעות יצחק קלפר. אכן, קיים איש עסקים כזה, אדם ישר, אלא שהוא לא היה מעורב בעיסקה הדמיונית הזו. לשקר אין רגלים, והסיפור החזיק מעמד שעה-שעתיים בלבד, עד שדובר שיכון ובינוי (החברה האם של אבן וסיד) הודיע לי רשמית, שלא היו דברים מעולם. Nfc פירסם את ההודעה, והבלון התחיל להתפוצץ.

יו"ר הרשות לניירות ערך, משה טרי, קיבל דיווחים מיידים על מה שקורה, ומאוד לא אהב את הסיפור הזה. הוא הטיל על מחלקת החקירות שלו לבדוק את הנושא. החוקרים נזקקו ליום, אולי ליומיים, כדי לגלות את האמת הפשוטה: דסאו חייב כספים, אישית, לאנשים שונים, והוא משך את הכסף מקופת החברה, כדי לפרוע חובות, שכנראה העיקו עליו.

החוקרים הזמינו היום (ב') בצהריים את דסאו לחקירה. אחר כך הלכו איתו לבית משפט השלום, ושם שוחרר בערבות ובתנאים מגבילים. החוקרים אמרו לשופט, שדסאו חשוד בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, או במלים פשוטות: גניבה.

המשך יבוא.

מי שיכול לנשום לרווחה הם המשקיעים והחברות, שהיה להם שכל או מזל לא להכנס לעסקים איתו: חברות אוסיף וקרדן, עו"ד אורן מן, בעלי מלון אורלי בנתניה ומשקיעים אחרים. מצד שני, משקיעים פרטיים, שקנו לתומם מניות בבורסה, עלולים להפסיד לא מעט. זהו אולי לקח לכולם, לא להתפתות להופעות של "מטאורים" בשוק הנדל"ן, ולא להשקיע כספים במי שפעילותו העיסקית אינה ברורה.