הכבוד האבוד של גב' חסיבה

גברת חסיבה סוויסה, ירושלמית, עבדה כל חיה בבית חולים ביקור חולים בירושלים. עבדה במטבח בית החולים, עבדה קשה כל חייה וגידלה את ילדיה בכבוד. לאחר שנים רבות של עבודה יצאה גברת חסיבה לפנסיה, קצבתה עומדת על סך של כ- 4,800 ש"ח שאפשרו לה לחיות בזקנה ובכבוד כיאה לפנסיונרית שעבדה ועמלה כל חיה.

מזה מספר רב של חודשים קצבת הפנסיה שלה קוזזה בשליש. בארבעת החודשים האחרונים לא קיבלה בכלל את קצבת הפנסיה. ארבעה חודשים קשים לפנסיונרית מבוגרת, הנעזרת בקביים והזקוקה לתרופות. גברת חסיבה שאינה נתמכת מכל קצבה, למעט הפנסיה החודשית שמגיעה לה בעקבות עבודתה, הגיעה למצב כלכלי קשה כשאר חבריה לעבודה בבית חולים ביקור חולים, בית חולים שקרס והשאיר את הפנסיונרים מחוסרי כל.

גברת חסיבה, כשאר חבריה לעבודה, יצאה למאבק נגד התופעה המבישה של אנשים שעבדו כל חייהם והיום בגלל רשלנות ושחיתות בבית חולים "ביקור חולים" הגיעו לפת לחם ומאנשים גאים הפכו לזקנים הנלחמים את מלחמת הקיום שלהם. השבוע הוזמנו הפנסיונרים לדיון בוועדת הכספים בכנסת, גם שר האוצר הירשזון היה שם וגם צוותי הטלוויזיה של ערוץ 1 היו שם.

בשעות הערב צפיתי בחדשות בערוץ 1 ואני רואה את גברת חסיבה, סבתא חביבה, נשענת על קביים, עומדת מול שר האוצר הירשזון, פותחת את ארנקה מוציאה את מרשמי התרופות ואומרת לשר האוצר הירשזון "אין לי כסף לקנות את התרופות למחלתי", אמרה לשר האוצר והוסיפה, "עזבתי ילדים קטנים, עבדתי יום ולילה, אין לי ממה לקנות את התרופות", לרגע מעבירה בך גברת סוויסה צמרמורת ואמפתיה גדולה לאישה מכובדת, רהוטה, פנסיונרית עשוקה, סבתא, ומה עושה הגביר, שר האוצר לעיני כל עם ישראל, מחזיק את ידיה של גברת חסיבה וכך אומר שר האוצר של מדינת ישראל לגברת חסיבה: "את מרוקאית, אז תביאי משהו מרוקאי טוב למשרד", אם לא ראיתי זאת בעיני, לא הייתי מאמין.

עומד שר האוצר,הירשזון, כאותו גביר מלא יוהרה, שחצנות ואטימות מושחתת, שומע את גברת חסיבה מלינה שאין לה כסף לקנות תרופות, מפני שגזלו ממנה את הפנסיה שלה במשך ארבעה חודשים, זכויות פנסיה שחסכה במשך שנות עבודה ועמל רבות, ואומר לגברת חסיבה כשהוא מחזיק בכפות ידיו את פניה: "את מרוקאית, אז תביאי משהו מרוקאי טוב למשרד". לגברת חסיבה אין כסף לתרופות והוא שר האוצר, עם חליפת גבירים וסיגר של שכר חודש עבודה, מבקש ממנה להביא לו אוכל מרוקאי למשרד האוצר, משרד אוצר שאחראי לכך שיש הרבה אנשים רעבים במדינת ישראל.

וסבתא חסיבה, מרוקאית שגזלו לה את הפנסיה שלה, גברת חסיבה זקנה המחפשת לסיים את חייה בכבוד ולא בעוני קשה, גברת חסיבה סוויסה, אשת חיל שעבדה כל חיה לפרנסתה, מגיעה לפת לחם ובמשפט אחד מטומטם של שר האוצר הירשזון "את מרוקאית, אז תביאי משהו מרוקאי טוב למשרד", גזל גם את כבודה. גברת אחת חסיבה מדברת שאין לה כסף לקניית תרופות, ושר אוצר אחד במדינת ישראל רוצה משהו מרוקאי טעים מסבתא ענייה ומתעלם מכך שאוכל מרוקאי טעים עולה כסף ולגברת חסיבה אין אפילו כסף לתרופות.

הכבוד של גברת חסיבה נגזל ממנה פעם אחת כשגזלו ממנה את הפנסיה, מקור הכנסתה וקיומה, פעם שנייה נרמס כבודה ע"י שר אוצר אטום, מתנשא, מושחת וגזען לא קטן ופעם שלישית נגזל כבודה של גברת חסיבה סוויסה ע"י "שתיקת הכבשים" של המרוקאים.

התופעה הזו של התנשאות, יוהרה וכוחניות כלפי העדה המרוקאית מתחילה להימאס עלי, נמאסה עלי התופעה החוזרת ונשנית של פגיעה גורפת באחת מהקהילות החשובות ביותר במדינת ישראל, קהילה שרבים מאתנו גאים בה יום יום, מיום לידתנו! אבל נרמסה לאורך שנים, המוזיקה של עמיר בניון מזכירה לטומי לפיד את רחובות ג'נין, (זכותו של לפיד לשמוע את ווגנר), הירשזון רוצה שיביאו לו למשרד אוכל מרוקאי טוב, כי הוא האדון והגביר שצריכים להעלות לו מנחה ותשורה, כל זה קורה לנו בגלל "שתיקת הכבשים של המרוקאים", שתיקה ארוכת שנים שמביאה עלינו את "ההירשנזונים" "והטומי לפידים" למיניהם להגיע בחג המימונה "לדימונה", למלא את קיבתם בחזירות במיטב המטעמים המרוקאיים תוך ניצול בוטה של אורחות החיים והכנסת האורחים שלנו, המרוקאים.

הכבוד האבוד של סבתא חסיבה שנרמס ע"י שר האוצר מעורר בי תהיות ושאלות מה היה מבקש שר האוצר הירשזון מהגברות של מנכ"לי הבנקים שמחקו לבנו של הירשזון מיליוני ש"ח חובות? מה הוא היה מבקש מהן להביא לו למשרד? ואם הייתה עומדת מולו גברת "תאילנדית" איזה שרות היה מבקש ממנה במשרד? ואם הייתה עומדת מולו "לובה" הקופאית? האם היה משלם לה גם בעמידה במשרד האוצר? ובכלל אם הייתה עומדת מולו גברת רומניה, מה היה מבקש ממנה להביא לו למשרד?

סבתא חסיבה! בבקשה אל תלכי למשרד האוצר, אל תקחי לו שום מטעמים מרוקאיים, תלחמי על כבודך והפנסיה בסוף תשולם לך בזכות ולא בחסד.