בחירות בצל החקירות

אחת השאלות העומדות על הפרק, שתתחדד, קרוב לוודאי, גם לאחר הבחירות, היא כיצד מימנו המפלגות הקטנות את הוצאותיהן. כידוע, המפלגות הקטנות מקבלות גם הן מימון כדי שיוכלו להשתתף בקמפיין הבחירות. אך התקציב מוגבל בהיקפו, ולכן הן מחפשות מימון נוסף. ומה יותר "טבעי" לחפש מימון זה, מהגורם עבורו עושים את קמפיין הבחירות.

בדיקה שערכתי מגלה את הדבר הבא: מפלגות האם - ישראל אחת והליכוד, מממנות חלק מההוצאות של המפלגות התומכות בהן. הכיצד? הזרמת כספים ישירה, עלולה להיחשב לתרומה מתאגיד. לכן הגו חכמי המפלגות הבאות את הרעיון הבא: הליכוד וישראל אחת, מממנים פעילויות שלקחו על עצמן או יזמו המפלגות הקטנות יותר - לצורך תמיכה במועמד לראשות הממשלה (אריאל שרון או אהוד ברק).

הליכוד, לדוגמא, הזרים כ-2-2.5 מיליון ש"ח למפלגות ישראל ביתנו (אביגדור ליברמן), ישראל בעליה (נתן שרנסקי), המפד"ל (יצחק לוי), וגם לגשר (דוד לוי); ישראל אחת הזרימה כ-3 מיליון ש"ח, למימון פעילות של מרצ, מימד והמפלגות הערבויות.

המימון ניתן באופן ישיר, כנגד חשבוניות למימון עבודות דפוס, פעילים, כלי רכב וכו'. חשבי ישראל אחת והליכוד הקפידו הפעם, הקפד היטב, לשלם ישירות רק בגין ההוצאות בפועל. במקביל הם נמנעו ממתן כספים למימון הוצאות כלליות. בדיקה שנערכה במטרה ברק ובמטה שרון העלתה, כי מימון בדרך זו עומד בהוראות החוק, שהרי הוא משרת למעשה את המטרה של כל אחד מהמועמדים: להשתמש בכוחות הפוליטיים הקיימים, להרצת המועמד מטעם המפלגה-האם.

אחת הבעיות המייחדות את הבחירות הנוכחיות, הוא הקושי לגייס כספים. על אף הגדלת הסכום שמותר לקבל - מ-1700 ש"ח ל-10,000 ש"ח לתורם, מתקשים ראשי המפלגות לשכנע אישים לתרום. ולא בגלל חיסרון כיס, אלא מהחשש שמא "יסומנו" על-ידי אמצעי התקשורת והרשויות החוקרות, כמי שיש לפשפש ולדקדק (לאחר הבחירות) בטובות והטבות שהם עתידים לקבל.

העובדה שסכומי הכסף המותרים הינם קטנים יחסית לקמפיין, אינה מסירה את החשש. להיפך: הגבירים הפעם אינם ברונפמן, עופר, מקסוול (ז"ל) וכו'. עתה כל גביר ממוצע שיכול לשלשל כמה אלפי ש"ח לקמפיין הבחירות, הופך מלך, ובכסף קטן יחסית.

יתירה מכך: החוק האוסר על תרומות בסכומים גבוהים, הקל דווקא עם תורמים פוטנציאליים. הם פטורים עתה מהתמודדות עם עסקנים, שהיו באים בעבר לבקש תרומות כספיות גדולות. אסור, הם אומרים עתה, ובזאת מסתיימת השיחה. עתה מותר רק סכומים קטנים יחסית - ישירות, ולא דרך עמותות או תאגידים.

סכומי הכסף קטנים, גם בהשוואה למימון שמקבלות המפלגות מהמדינה. כל אחת מהמפלגות שהציבו מועמד - ישראל אחת והליכוד, קיבלה כ-40 מיליון ש"ח. המדובר בסכום גדול יחסית, במיוחד כאשר מתחוור מיום ליום, כי המפלגות אינן מצליחות לגייס תרומות בסכומים משמעותיים לקמפיין בחירות שכזה.

היעד בליכוד הוא לגייס כ-2 מיליון ש"ח מתורמים; ואילו בישראל אחת - היעד הוא לסגור גיוס של 4 מיליון ש"ח מתורמים פרטיים. הנה כי כן, מדובר בכסף קטן יחסית לעלות האמיתית של הבחירות, ולזמן הרב המושקע בזאת, מצד אנשי הכספים של שתי המפלגות הגדולות, בהם: ישראל אחת - השר רענן כהן והגזבר משה כהן; הליכוד - ח"כ יהושע מצא, ראש עיריית אריאל רון נחמן, ורואה חשבון אביגדור יצחקי.

גם חקירת העמותות הנמשכת בימים אלה, מרתיעה את המתמודדים ומקורביהם מביצוע פעולות מפוקפקות. נציגים מהמפלגות עימם שוחחתי אמרו בגילוי לב, כי נוכח חקירת המשטרה, ונוכח הביקורת והפיקוח הצמוד מצד מבקר המדינה אליעזר גולדברג, הם נמנעים מביצוע פעולות שנראו בעבר לגיטימיות. למשל: אין כמעט כינוסים גדולים במימון של מקורבים, כפי שנעשה הדבר בבחירות הקודמות (אז נהגו לשכור אולמות מפוארים בבתי מלון, ולהזמין אורחים, ואת המועמד המועדף שיבקרו חפצו - כדי שיוכל לגייס כספים באותו מעמד). כמו כן לא ניתן לגייס כספים מעמותות או תאגידים, שכן כאמור - עינו של האח הגדול פקוחה.

ובכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר. בחינת זהות התורמים למפלגות מלמדת, כי חלק ניכר מהם נזקקים, מעת לעת, לקברניטי המדינה ולפקידות הבכירה. גם אלה מימין, וגם אלה משמאל. ובמצב הפוליטי הקיים בישראל, שבו גובר הסיכוי להקמת ממשלת אחדות לאומית לאחר הבחירות - הרי שאין הבדל למי מהמועמדים תורמים, שכן סביר להניח כי גם המועמד שיפסיד ומקורביו הבכירים יכהנו בממשלה הבאה.

בשל מצב דברים זה, שוחחתי עם חלק (קטן) מהתורמים, מהבולטים שבהם, ואלה לא ראו הבדל בין תרומה לשרון או לברק. למעט כמה מהבולטים שבהם: יו"ר חברת החשמל (חברה ממשלתית) אלי לנדאו, אירגן כנס תומכים בביתו של איש העסקים דוד פדרמן, ועודד/שידל את האורחים לתרום כספים לקמפיין של ידידו האישי ומיטיבו אריאל שרון (שרון הוא שמינה את לנדאו לפני כשנתיים לתפקיד יו"ר חברת החשמל); דב לאוטמן (המזוהה שנים רבות עם מפלגת העבודה), סייע בגיוס כספים לברק. גם בבחירות הקודמות עשה זאת, באמצעות תנועות אליהן השתייך; יוסי מימן תרם לקמפיין של ברק 10,000 ש"ח, נמרוד נוביק תרם 5000 ש"ח. מימן הינו בעל השליטה בחברת למרחב. נוביק משמש בתפקיד בכיר בקבוצת למרחב. רק "במקרה", כידוע, זכתה למרחב שבוע קודם לכן במיכרז הפנימי שביצעה חברת החשמל, לאספקת גז טבעי לחברת החשמל - עיסקה בשווי הנאמד בכ-250-300 מיליון דולר בשנה. המיכרז, עליו החליטה חברת החשמל בעת שמכהן ברק כראש ממשלה, עשוי להיות מוכרע דווקא בעוד חודשים - בעת ששרון יכהן כראש ממשלה, אם ייבחר; אלפרד אקירוב, שתרם לליכוד, צריך גם הוא קשרים טובים עם השלטון, שכן הוא נזקק לסיוע של שר הפנים ושל השר לענייני ירושלים, כדי לפתור בעיות עיסקיות קשות שצצו בפרויקט ממילא שהוא מקים בירושלים; אליעזר פישמן, שתרם גם הוא 10,000 ש"ח לליכוד, נזקק להכרעות הממשלה בענייני הכבלים (ערוצי זהב) למשל; כך גם בני משפחת דנקנר, שהתפצלו הפעם: חלק מהם תרמו לליכוד, וחלק אחר לישראל אחת.

אחת המפלגות המסודרות, מבחינה זו, היא תנועת ש"ס. מתברר, כי ש"ס אינה נצטרכת הפעם לגיוס כספים מהצד, שכן בזכות המפתח שנקבע (לפי מפתח של מס' חברי כנסת), היא קיבלה סכום גדול יחסית - 5.8 מיליון ש"ח.

מבדיקה שערכתי עולה, כי ש"ס לא ביקשה ולא קיבלה מאומה מהליכוד. פשוט: כיוון שהיא לא הספיקה לבזבז את הכסף שניתן לה מהמדינה על-פי חוק מימון מפלגות. ומה עשתה ש"ס בכספים שקיבלה? זה כבר סיפור אחר.
מתברר, כי ש"ס שיגרה השבוע מעטפות לכ-400 אלף איש. בכל מעטפה הוכנסו שתי חוברות תעמולה, וכן תפילה של מרן הרב עובדיה יוסף. עבודות הדפוס נעשו בבתי דפוס המקורבים למשפחה, ובהם בדפוס שבו יש ליצחק יוסף - בו של הרב, יותר מיד ורגל.

מאות אלפי מעטפות נוספות מחולקות בימים אלה בכנסים של התנועה, ובאמצעות אנשי ש"ס, הפעילים באמצעות 114 מטות ברחבי הארץ.

אגב: גם בליכוד מתפעלים מאוד מיכולת הארגון של ש"ס, בראשה עומד הפעם ח"כ אלי ישי (אריה דרעי עמד בבחירות הקודמות בראש מערך הכספים והארגון). משעה שאלה קיבלו את הנחיית הרב עובדיה יוסף - לעזוב ביום הבחירות את הישיבות ולקדש את קמפיין הבחירות - ניכרת התלהבות אצל המשקיעים. במיוחד כאשר לחלקם הובטחו מאות שקלים (לכל אחד) תמורת עבודתם ביום הבחירות