|
|
נסראללה. נשמע עייף, מבולבל, עצבני, ויותר מכל: חסר כל חוש הומור.
|
|
|
|
|
|
"הדרוזים והנוצרים הלבנוניים מברכים אותנו היום. הם חוגגים בשקט מופתי לנוכח היחלשותו של "האויב", חסן נסראללה".
|
|
|
|
|
המלחמה על כללי המשחק
|
|
יוסי עבדי
|
|
הפרשה שהחלה בתקיפת צה"ל בכרם שלום, מגדילה ומתפתחת לעימות אזורי * ברקע: שאלות היסוד המהותיות ביותר באשר לדרך ההתמודדות מול ראשי הטרור * כושר ההרתעה שידענו בעבר, איבד עתה את תוקפו * נשחקנו, אולי אפילו נרדמנו, ואנו עלולים להתעורר מחר למציאות של טילי חיזבאללה בלב העיר חיפה
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
נסראללה במצוקה היסטורית - והוא יודע זאת טוב מכולם. מזכ"ל החיזבאללה, אותו פעלולן תקשורתי, כוכב הלוחמה הפסיכולוגית, ואיש הנאומים הנלהבים - ירד עתה למחתרת. הימים האחרונים גזלו מאיש הרטוריקה האיסלאמית עשר שנים מחייו. לא פחות. הוא נשמע עייף, מבולבל, עצבני, ויותר מכל: חסר כל חוש הומור. אולי בצדק.
החיזבאללה יצא להרפתקה מסוכנת, וללא כל הכנה מוקדמת. זו אולי הבעיה הגדולה ביותר של נסראללה. הוא יצר חוסר יציבות טוטאלי, וחצה קווים אדומים ללא כל תמיכה פוליטית. הוא יצר מאבק שחצני, ושכח להכין את הקרקע. הוא בעצמו נתן לצה"ל את מפתחות התקיפה בביירות. הוא, במו ידיו, נתן לצה"ל את הלגיטימציה הבינלאומית להבעיר את השטח. עכשיו - הוא ישא בתוצאות.
והנה, זה הזמן לשנות את כללי המשחק. זה הזמן להשליט סדר אזורי חדש. אחת ולתמיד. אסור לנו להיכנע לדרישות הקהילה הבינלאומית, ולהגיע ל"הסכמות ביניים" עם ממשלת לבנון. לבטח לא עם נציגי החיזבאללה. זה הזמן, "הפתח ההיסטורי", לבסס מחדש את מאזן ההרתעה המזרח תיכוני, אותו מאזן שנעלם בצל תנועת החמאס. על ממשלת ישראל להמשיך ולהתעקש, בלי כל היסוס, על הצבתו של הצבא הלבנוני בגבול עם ישראל, ופירוקה של מיליציית הטרור בראשותו של נסראללה.
חוגגים בשקט
הדרוזים והנוצרים הלבנוניים מברכים אותנו היום. הם חוגגים בשקט מופתי לנוכח היחלשותו של "האויב", חסן נסראללה. הם, בדומה לישראלים, לא רוצים חיזבאללה חזק. לא רוצים חיזבאללה בכלל. הממשל הלבנוני, שפוחד להקים קול התנגדות מחשש לעתידו, צפוי גם הוא להצטרף לקריאות המחאה, ככל שמצבו של נסראללה יוסיף ויחמיר. וכאן, התפקיד שלנו כפול: גם למוטט את התשתית הצבאית בדרום לבנון, וגם למוטט את דמותו של אבי הטרור.
בסוריה ואירן מבינים את הסכנה הטמונה בפעילות הישראלית. הפלתו של נסראללה, ושינוי המציאות הפוליטית בלבנון, עתידה להשפיע על המבנה הארגוני של דמשק במזרח התיכון. נסראללה, והנשיא הלבנוני, אשר שימשו עד עתה כשליחיו הנאמנים של אסד, עתידים למצוא עצמם מרוחקים ממגע היד בביירות, ולהעמיק את בדידותה של סוריה, לנוכח לבנון "מערבית", מעט יותר.
שקרן חסר רחמים
אל לנו כי נשכח: בניגוד ל"מחמאות" שמספקים פרשנים ישראלים לדימוי "האמינות" של חסן נסראללה, צריך לזכור כי המדובר באדם שקרן, וחסר רסן. המדובר במנהיג טרור שקורא עתה להתערבותו וסיועו של המערב - אותו ה"מערב" שהוא כלל אינו מכיר בקיומו.
נסראללה משתף פעולה עם המערב - כדי להשתלט עליו. הוא מנסה להוליך שולל את מנהיגי אירופה וארה"ב, במטרה להניע את המהפכה האיסלאמית עליה הוא מלמד יום ולילה. נסראללה, טקטיקן חסר עקרונות, מנסה להבעיר את המזרח התיכון, לא רק כדי לפגוע במדינת ישראל, אלא כדי לבסס את הח'ליפות המיוחלת בשטחו. מנהיגי מצרים, ירדן וסעודיה התחילו להתעשת. זה הזמן שגם אירופה תבין את גודל הסכנה.
