הפרקליטות שוב בשירות מוזס

בקשה דחופה, במעמד צד אחד, לביטול צו איסור פירסום

בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת, בדחיפות ובמעמד צד אחד, להורות על ביטול צו איסור הפירסום מיום 5/11/02 (להלן: "הצו"), האוסר על פירסום טיוטת כתב האישום כנגד מר חיים רוזנברג (להלן: "רוזנברג"), וזאת, בין השאר, מן הטעמים הבאים:

א. טיוטת כתב האישום כנגד רוזנברג מתפרסמת, ברציפות, מדי יום ביומו, במשך כאחד-עשר חודשים(!) מאז יום 6/12/01, באתר האינטרנט רב התפוצה של המבקש 1, “News First Class”. כמו כן, חלקים משמעותיים ממנה מצוטטים ונזכרים בנספחים שצורפו לכתבי טענות שונים, אשר הוגשו במסגרת הליך פומבי של בית המשפט העליון ואשר פתוחים לעיונו של כלל הציבור (רע"א 3007/02). בנסיבות אלה, צו איסור הפירסום משולל תועלת, שכן המידע אשר את פירסומו מבוקש למנוע, נמצא כבר, בשלמותו, ברשות הציבור.

ב. המבקשים מתעתדים לפרסם, בתקופה הקרובה, כתבת תחקיר מקיפה, בעלת עניין ציבורי רב ביותר, הכוללת ציטוטים מטיוטת כתב האישום והתייחסויות שונות אליו. צו איסור הפירסום מונע את פירסום הכתבה ובכך פוגע, באופן לא סביר ולא מידתי, בעקרונות העל של חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת.

ג. המשיבה 1 השתהתה במשך כשנה שלמה בבקשה לאסור את פירסום טיוטת כתב האישום ובכך גילתה דעתה כי אין בפירסומו נזק כלשהו וכן רוקנה מתוכן את עצם צו איסור הפירסום, שכן, כאמור, טיוטת כתב האישום בשלמותה ממילא נמצאת בידי הציבור.

ד. בית המשפט העליון, ברע"א 3007/02, לאחר קריאה ועיון מעמיקים, התיר את פירסום הכתבה נשוא בקשה זו, בקובעו כי עיקרון פומביות הדיון, הכולל בחובו אף את עיקרון העל של חופש הביטוי, גובר על עיקרון הפגיעה בפרטיות. והדברים יפים שבעתיים במקרה שלנו בהם הפגיעה הנטענת בפרטיות הינה קטנה ומרוחקת מזו אשר נטענה ברע"א 3007/02.

ואלה נימוקי הבקשה:

רקע עובדתי

1. במהלך התקופה הקרובה, אמורה להתפרסם במוסף סוף שבוע של "מעריב" (המבקש 2), כתבת תחקיר , פרי עטו של המבקש 1, הכוללת, בין השאר, ציטוטים נרחבים מתוך טיוטת כתב האישום כנגד רוזנברג והתייחסות אליה.

העתקי עמודים רלוונטיים מתוך כתבת התחקיר (נוסח לא סופי) מצ"ב, מסומנים נספח 1 ומהווים חלק בלתי נפרד מבקשה זו [נספח 1].

2. כמו כן, במשך כאחד-עשר חודשים(!) מאז יום 6/12/01 ועד היום, מדי יום וברציפות, מפרסם המבקש 1 באתר האינטרנט רב התפוצה “News First Class” כתבה אליה מצורף נוסחה המלא של טיוטת כתב האישום כנגד רוזנברג. במסגרת כתבה זו מסביר המבקש 1 במפורש, כי הוא מביא את נוסחה המלא של טיוטת כתב האישום, מפאת חשיבותה הרבה, ועל מנת שהציבור יוכל להתרשם ממנה ולשופטה במו עיניו, לאמור:

"זו למעשה הפעם הראשונה שבה נחשפת טיוטת כתב האישום כנגד רוזנברג … נביא אותה כאן, בשלמותה, כדי שיוכלו המבקרים לדעת אילו חשדות הועלו כנגד רוזנברג ואילו עניינים נגנזו."

(ההדגשה אינה במקור)

העתק הכתבה וטיוטת כתב האישום, המפורסמים, מאז יום 6/12/01 ועד היום, מדי יום ביומו, באתר האינטרנט “NFC” של המבקש 1 מצ"ב, מסומן נספח 2 ומהווה חלק בלתי נפרד מבקשה זו [נספח 2]

3. לתדהמתם הרבה של המבקשים, ביום 5/11/02, במהלך דיון בתיק שבכותרת, אשר הקשר בינו לבין פרשת "רוזנברג", אם בכלל, הינו עקיף ואגבי ביותר, הוציא בית המשפט הנכבד צו איסור פירסום, האוסר על פירסומה של טיוטת כתב האישום כנגד רוזנברג.

4. העתק הצו או נוסחו המדויק אינם נמצאים בידי המבקשים, הואיל והמדובר בדיון מוקלט, אשר תמלולו, למיטב ידיעת המבקשים, טרם הסתיים. אולם הואיל והמבקש 1, אשר נכח בדיון, שמע את החלטת בית המשפט הנכבד במו אוזניו, ומטעמי זהירות משפטית, מוגשת בקשה זו.

האיזון הנכון בין זכות הציבור לדעת לבין הפגיעה הנטענת בערכים מוגנים:

המבקשים טוענים, כי בנסיבות המקרה דנן, יש לבטל את צו איסור הפירסום, וזאת בשל האיזון הנכון בין ערכי העל של חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת לבין החשש הנטען, הלכאורי, המרוחק, התיאורטי והבלתי מבוסס לפגיעה בפרטיותם של רוזנברג ו/או המשיבה 1, כמפורט להלן:

5. ככלל, בית המשפט, בדונו בבקשה לאיסור פרסום מחויב לאזן בין עקרונות העל של חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, שהוכרו כזכויות יסוד, לבין החשש מפגיעה בצנעת הפרט כתוצאה מן הפירסום.

6. ברע"א 176/86, פסק בית המשפט העליון (כבוד השופטת בן-פורת), בדונו בבקשה לאיסור פירסום, כי במסגרת האיזון בין זכות הציבור לדעת לבין הפגיעה בפרט, יש ליתן משקל עדיף לחופש הביטוי ולזכות הציבור לדעת ולאסור פרסום רק באופן מצומצם:

"מאחר ובזכות יסוד עסקינן, יסטה בית המשפט מעיקרון הפומביות ויורה על דיון בדלתיים סגורות רק לאחר שקילה זהירה ועל דרך הצמצום."

7. במקרה דנן, כאמור לעיל, מבקשים המבקשים לפרסם, במוסף סוף שבוע של "מעריב" (המבקש 2), כתבת תחקיר, פרי עטו של המבקש 1, הכוללת, בין השאר, ציטוטים נרחבים מתוך טיוטת כתב האישום כנגד רוזנברג והתייחסות אליה. המדובר בחלקה השני של סדרת כתבות תחקיר, בעלות עניין ציבורי רב ביותר.

8. בנוסף על כך, במשך כאחד עשר חודשים, מאז יום 6/12/01 ועד היום, מדי יום ביומו, מפרסם המבקש 1 באתר האינטרנט רב-התפוצה שלו, “News First Class”, את נוסחה המלא של טיוטת כתב האישום, כך שכל אשר חפץ לעיין בטיוטת כתב האישום יכול לעשות זאת על נקלה. ויודגש, אין המדובר בפירסום חבוי או נסתר אלא בפירסום רציף, במשך כשנה שלמה, באתר אינטרנט פופולרי, הנהנה מ- 10,000 כניסות גולשים מדי יום.

9. כמו כן, חלקים נרחבים מטיוטת כתב האישום צוטטו ונזכרו בטיוטת כתבה אשר צורפה כנספח למספר כתבי טענות, אשר הוגשו לבית המשפט העליון במסגרת הליך פומבי, רע"א 3007/02 יואב יצחק ומעריב הוצאת מודיעין בע"מ נגד ארנון מוזס, אשר התיר את פירסום הכתבה נשוא בקשה זו.

העתק כתבי טענות שונים, אשר הוגשו לבית המשפט העליון במסגרת הליך פומבי של בית המשפט העליון הנכבד, רע"א 3007/02, אליהם צורפה כנספח הכתבה המצטטת חלקים מטיוטת כתב האישום כנגד רוזנברג מצ"ב, מסומנים נספח 3 ומהווים חלק בלתי נפרד מבקשה זו [נספח 3].

10. בנסיבות אלה, בהן, מחד גיסא, צו איסור הפירסום, עתיד לפגוע בפירסומה של כתבת תחקיר רבת חשיבות ועניין ציבורי ובאתר אינטרנט, ומאידך גיסא, המידע אשר את פירסומו אוסר צו איסור הפירסום ממילא נמצא ברשות הציבור בנוסחו המלא והמפורט, ברי כי איזון נכון בין ערכי העל של חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת לבין החשש לפגיעה, לכאורית, רחוקה ותיאורטית לגביה לא הונחה כל תשתית ראייתית, במשיבה 1 או ברוזנברג, אינה יכולה להוביל אלא למסקנה כי יש לבטל את צו איסור הפירסום שניתן, ולחלופין לצמצמו ביותר.

11. ויודגש, ברע"א 3007/02, הונחה בפני בית המשפט העליון טיוטת הכתבה כולה, ובית המשפט העליון הנכבד, לאחר קריאה ועיון מעמיקים בה, התיר את פירסומה של הכתבה נשוא בקשה זו, בקובעו כי הזכות לפרטיות אשר נטענה שם כטעם לאיסור פירסום הכתבה נדחית מפני עיקרון פומביות הדיון (ביסודו עומד עיקרון העל של חופש הביטוי), לאמור:

"‎8. אומנם, פומביות הדיון פוגעת ממהותה בפרטיות המתדיינים ולעתים קרובות בפרטיות העדים. אך ככלל, הזכות לפרטיות - הגם שגם היא זכות יסוד - נסוגה מפני עקרון הפומביות.

‎9. עיקרון פומביות הדיון, כפי שמצביע בין היתר עיגונו המפורש בחוק-יסוד, הינו מרכיב מרכזי במשטרנו. ביסוד עקרון זה עומד גם חופש הביטוי - שהוא לעצמו ניצב בראש החירויות שעליהן מבוססת דמוקרטיה - והקפדה עליו מהווה "תנאי חיוני לתשתיתה הדמוקרטית של מדינת ישראל"

הכלל הבסיסי הוא, איפוא, שאין פוגעים בעקרון הפומביות, לרבות בדרך של איסור פרסום, אלא על-יסוד הוראה מפורשת בחוק או החלטת בית-המשפט על-פי עילות מפורשות שנקבעו בחוק."

(ההדגשה אינה במקור)

העתק רע"א 3007/02 מצ"ב, מסומן נספח 4 ומהווה חלק בלתי נפרד מבקשה זו.

12. והדברים יפים שבעתיים בענייננו, בו לא ברור מהו האינטרס המדוייק בגינו נזעקה המשיבה 1, בשיהוי של כשנה שלמה, לבקש את איסור הפירסום.

13. המבקשים אינם מבינים איזו תועלת תושג, אם בכלל, מצו איסור הפירסום. לעומת זאת, הפגיעה בערך העל של חופש הביטוי, אשר תתרחש בוודאות אם ימנע פירסום הכתבה ואם יופסק הפירסום באתר האינטרנט “News First Class”, הינה מיידית וודאית.

14. אף השתהותה הארוכה של המשיבה 1, במשך כשנה שלמה (מאז יום 6/12/01 ועד יום 5/11/02), מלמדת כאלף עדים, כי אין ממש בטענתה של המשיבה 1 בדבר הפגיעה בפרטיותה. יתרה מזאת, המבקשים אף אינם מבינים מהי הפגיעה לה טוענת המשיבה 1, שכן אין המדובר בפירסום של נייר עבודה פנימי של המשיבה 1 אלא במסמך רשמי, אשר נוסח והוכן על ידי המשיבה 1, ואשר שימש אותה במסגרת הליכים משפטיים שונים ובכללם השימוע אשר ערכה למר רוזנברג.

15. באשר לרוזנברג -

15.1. כאמור לעיל, במהלך השנה האחרונה מפרסם המבקש 1 את טיוטת הכתבה ורוזנברג לא דרש ממנו מלהימנע מפירסומה בדרך כלשהי.

15.2. כמו כן, במהלך התקופה האחרונה המציאו המבקשים סידרת שאלות לרוזנברג, בהן התבקשה תגובתו לעניינים שונים הנזכרים בכתבה ובכללם, כמובן, טיוטת כתב האישום. רוזנברג, המיוצג על ידי עורכי דין בכירים ומנוסים, נמנע מלפנות לערכאות משפטיות בטענה כי פירסום הכתבה עתיד לפגוע בפרטיותו, למרות שידע כי הכתבה עתידה להתייחס, בין השאר, אף לטיוטת כתב האישום. התנהגותו זו של רוזנברג מלמדת, כי אף רוזנברג עצמו אינו סבור כי פירסום טיוטת כתב האישום כנגדו מהווה פגיעה בפרטיותו.

15.3. יתרה מזאת, במסגרת לא פחות משלוש ערכאות שונות, במסגרתן נדונה בקשת המבקשים לבטל את צו איסור הפירסום בנוגע לטיוטת הכתבה, הודיעו ב"כ מוזס (הקשור כמובן לרוזנברג), כי אין להם טענה כלשהי, בגינה הם מבקשים לאסור פירסום מוקדם, של חלק הכתבה, הכולל התייחסות לטיוטת כתב האישום.

העתק לדוגמא של התכתבויות שונות בין ב"כ המבקשים לבין ב"כ רוזנברג מצ"ב, מסומן נספח 5 ומהווים חלק בלתי נפרד מבקשה זו.


סוף דבר

16. בבקשה זו הראינו, כי יש לבטל את צו איסור הפירסום, בין השאר, מן הטעמים הבאים:

16.1. טיוטת כתב האישום כנגד רוזנברג מתפרסמת, במהלך אחד עשר החודשים האחרונים, מאז יום 6/12/01 ועד היום, מדי יום ביומו, באתר האינטרנט רב-התפוצה של המבקש 1, “News First Class”. כמו כן, חלקים משמעותיים ממנה נזכרים בנספח אשר צורף לכתבי טענות שונים, אשר הוגשו במסגרת הליך פומבי לבית המשפט העליון ואשר פתוחים לעיונו של הציבור (רע"א 3007/02). בנסיבות אלה, צו איסור הפירסום משולל תועלת כלשהי, שכן המידע אשר את פירסומו מבוקש למנוע, נמצא כבר ממילא בידי הציבור מזה כשנה.

16.2. המבקשים מתעתדים לפרסם, בתקופה הקרובה, כתבת תחקיר מקיפה, בעלת עניין ציבורי רב ביותר, הכוללת ציטוטים מטיוטת כתב האישום והתייחסויות שונות אליו. צו איסור הפירסום מונע את פירסום הכתבה ובכך פוגע, באופן לא סביר, בעקרונות העל של חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת.

16.3. המשיבה 1 השתהתה במשך כשנה שלמה בבקשה לאסור את פירסום טיוטת כתב האישום ובכך גילתה דעתה כי אין בפירסומו נזק כלשהו וכן רוקנה מתוכן את עצם צו איסור הפירסום, שכן, כאמור, טיוטת כתב האישום ממילא נמצאת בידי הציבור.

16.4. בית המשפט העליון, ברע"א 3007/02, התיר את פירסום הכתבה נשוא בקשה זו, בקובעו כי עיקרון פומביות הדיון, הכולל בחובו אף את עיקרון העל של חופש הביטוי, גובר על עיקרון הפגיעה בפרטיות. והדברים יפים שבעתיים במקרה שלנו בהם הפגיעה הנטענת בפרטיות הינה קטנה ומרוחקת מזו אשר נטענה ברע"א 3007/02.

17. ב"כ המשיב 2, עו"ד יורם חכם, נתן הסכמתו לבקשה זו.

העתק מכתבו של ב"כ המשיב 2, עו"ד יורם חכם, מצ"ב, מסומן נספח 6 ומהווה חלק בלתי נפרד מבקשה זו.

18. בקשה זו נתמכת בתצהירו של המבקש 1, מר יואב יצחק.

19. מן הדין ומן הצדק לבטל את צו איסור הפירסום.

20. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות כאמור במבוא לבקשה זו.

ב"כ המבקשים

צבי בר-נתן, עו"ד
יואב פרוכטמן, עו"ד
ברץ, בר-נתן ושות'