ליצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו) זו הקדנציה הראשונה בה הוא מכהן כחבר כנסת. למפלגה הגיע מרקע ביטחוני מובהק. הוא היה סגן מפכ"ל המשטרה ומפקד כוחות מג"ב. כאחד ששנים רבות שהה בתוך המערכת הביטחונית, יש לו בטן מלאה גם על מהלך הלחימה בצפון, המהלכים שהובילו אליה, רמת המוכנות כמו גם לשאלת ערביי ארץ ישראל.

אולם, כחלק מהתמיכה של כל חברי הכנסת בפעילות הלחימה ונתינת רשת ביטחון לממשלה בעניין, למעט חברי הסיעות הערביות, גם הוא החליט שלא להעביר ביקורת על הממשלה, הצבא וגופים אחרים במהלך הלחימה. ל- Nfc הוא הסכים להתייחס לשאלת נאמנותם של ערביי ישראל ואף, במשורה, ללחימה בצפון.

לבחון את גבול הנאמנות של אזרחי המדינה

"ערביי ארץ ישראל הם אזרחים נאמנים למדינת ישראל", כך הוא מתחיל. "בתוך קבוצה גדולה זו יש גם קבוצות בדלניות. למשל, תנועה האיסלאמית ואותם חברי כנסת ממפלגת בל"ד ורע"מ-תע"ל שלעניות דעתי יש להם מטרות לא ציוניות". לדבריו, "הם לא אזרחים נאמנים למדינת ישראל למרות שהם מכריזים שהם כן".

לטענתו, "צריך לבחון את גבול הנאמנות של אזרחי המדינה". יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן הציע לחוקק את חוק האזרחות. ח"כ אהרונוביץ מסביר שהחוק יקבע כי בגיל מסוים, יצהירו בני נוער וישבעו נאמנות למדינה, לדגל ולהמנון וכך יקבלו את האזרחות. "או שאתה נאמן או שאתה לא נאמן, אי אפשר לשחק משחקים", הוא מדגיש. "בדברים האלה צריך לקבוע גבולות ולהסיר את המסכה. אם הם נאמנים ורוצים להמשיך ולכהן בכנסת ישראל ולהיות שותפים להחלטות, שיוכיחו שהם מתאימים לכך".

ח"כ אהרונוביץ לא שולל ביקורת. "גם אני לא תמיד מסכים עם מעשיה והצהרותיה של ממשלת ישראל וחלקן אולי לא מקובלות אלי. אבל, כשיש מצב חירום, אנחנו, לפחות התנועות הציוניות, רואים את הנושא עין בעין. חברי הכנסת הערבים קודם כל נאמנים לבוחר ולתנועה שהם מייצגים".

אבל גם החמאס התחיל כך

לא פעם נשמעו קריאות מחברי כנסת מסיעות שונות בכנסת על כך שיש להוציא את חברי הכנסת הערבים מהמשכן. ח"כ אהרונוביץ לא שולל את הרעיון ואומר כי "לעניות דעתי צריך להוציא אותם מחוץ לחוק. אם הם חותרים נגד מדינת ישראל, מקומם לא בכנסת. לא ביקשתי שיניפו את הדגל אבל אם הם יוצאים ותוקפים את המדינה ואת אושיות השלטון, אין להם מקום בכנסת".

כסגן המפכ"ל השתתף ח"כ אהרונוביץ בריכוז הפקת הלקחים של אירועי אוקטובר 2000 כמו גם בוועדות שונות שמונו לחקור את הנושא. גם לאחר שהוצאו כרכים רבים מלאי המלצות בעניין וגם לאחר שלדבריו, הופקו ויושמו לא מעט מהן, עדיין הוא לא שולל אינתיפאדה של ערביי ישראל.

"אני לא רוצה להגיד שכל ערביי ישראל הם גיס חמישי. ברובו הציבור הערבי הוא שומר חוק. אולם, ישנם זרמים ותנועות ומפלגות שהן קיצוניות ומסוכנות. הן כביכול עובדות בשביל רווחת התושבים אבל גם החמאס התחיל כך. אי אפשר מצד אחד לחבק את אותן התנועות ומצד שני אותם אנשים הם נגד קיום מדינת ישראל".

החלפת שטחים ואוכלוסיה

כמו כן, טען כי "אם מחר יהיה הרוג אחד או שניים או שלושה בכפר ערבי בישראל וייסגר פתאום כביש ואדי ערה, אני לא יודע איפה זה נגמר. הדלק קיים וחסר רק הגפרור. היום המיעוט הזה הוא קיים וישנו ומתפלל וצריך להלהיב אותו. כאמור, חסר רק את הניצוץ, את אותו מקרה קיצון והשטח יכול פתאום לבעור, ואז לך תדע איך לכבות את הבעירה".

אין פתרונות מיידים למצב אך במצב מפלגת ישראל ביתנו ישנו הרעיון של החלפת שטחים ואוכלוסיה. "למי שיש נאמנות לפלשתינים ורוצה להיות שייך לצד השני, ניתן לבצע תיקוני גבול". הוא טוען כי "אי אפשר לחיות במדינת ישראל בדו פרצופיות, עם זהות כפולה. יש אזרחים שלא מניפים את הדגל הישראלי אבל כן מקבלים את כל השירותים כאזרחי מדינת ישראל".

ח"כ אהרונוביץ אינו מבקש לשלול את כל השירותים אבל הוא דורש "לשמור על המדינה שחיים בה. אם אני אבקש מאזרח ערבי שכזה לעבור מחר לשכם, הוא יגיד לא. אותו אזרח יקרא לי גזען. זה המשחק".

היה חלון הזדמנויות שלא נוצל

כפי שהוא נחרץ בתפיסת העולם בנוגע לאזרחים הערבים ישראלים כך הוא גם נחרץ, אם כי לא מגלה את כל רחשי ליבו מטבע הדברים, לגבי הלחימה בלבנון. "בתפיסת העולם שלי, המטרות שהוצבו בתחילת המבצע היו מטרות רחוקות מדי. אחר כך עשו תיקונים, גם בממשלה וגם בצבא".

נקודת המוצא לטענתו היא ש"אם המטרות הוגדרו שיש מקום להרחיק את איום הטילים, איפה שניתן לטהר, איפה שניתן להיכנס עם כוחות קרקעיים, לא צריך להמתין שבועיים או יותר כדי להכניס כוחות קרקעיים". ח"כ אהרונוביץ טוען שבמלחמה יש נפגעים אולם היה חלון הזדמנויות שלא נוצל. "אפשר להגביר את הלחץ ולא צריך להישאר שם לא שבועות ולא חודשים אלא לעשות פעולות שיקרבו את ישראל להשגת המטרה". כיום, באשר כן מבצעים פעולות אלה, הוא שואל "למה לא עבדו כך אחרי יומיים?".

חבר הכנסת מבין כי היה חשש מנפגעים. אולם הוא טוען כי "כאשר אין חופש פעולה ארוך ואם באמת רוצים להשיג את המטרות בצורה משמעותית, חייבים כוחות קרקעיים". לדעתו, אחרי יותר משבועיים של מלחמה ניתן להצביע כי הושג ושוקם אפקט ההתרעה. "הם מבינים שאם חוטפים לנו חיילים נגיב בכוח ובעוצמה".

יש פה הרבה שאלות

למרות השאלות הרבות העולות לאחר פריצת הלחימה, גם באשר למוכנות המודיעין וגם באשר לחופש שניתן לחיזבאללה לבנות את מוצביו לאורך שש השנים האחרונות, ח"כ אהרונוביץ לא קורא לזה מחדל. "אחרי המלחמה הרבה גופים יצטרכו לעשות חשבון נפש. יהיו הרבה שאלות אבל רק אחרי המלחמה. למשל, לבנות מערך כפי שהם בנו לא לוקח יום ולא יומיים. כולם רואים, אני בן הצפון ואני רואה את דגל החיזבאללה".

ניתן להניח שלישראל היתה יכולת תקיפה והשמדת המוצבים אך חבר הכנסת מציע נקודת מבט אחרת. "צריך לראות מה הייתה האלטרנטיבה. האלטרנטיבה היתה שיש שגשוג והצפון פורח. אני מסכים שלאירוע הזה מישהו היה צריך להיות מוכן".

לדעתו, היה צריך בכלל להסתכל על אירועים במבט כולל יותר. "לדוגמא, העורף היה צריך להיות מוכן לכך שמחר בבוקר יעופו 13,000 טילים. היה ברור בישראל שברגע שתהיה חטיפה, לא נעבור על כך סדר היום. אבל, העורף לא היה ערוך כפי שאני חושב שהיה צריך להיות ערוך. אפשר להיות מופתע אולי בתל אביב אבל לא מופתע בתוך קשת האיומים של טווח הטילים והיום, תוך כדי תנועה מבצעים את התיקונים אבל בהחלט יש פה הרבה שאלות".