הקדמת הבחירות טרפה את הקלפים. שר המשפטים, מאיר שטרית, שביקש להתחיל את הליך מינוי השופטים מינואר-פברואר 2003, נאלץ עתה לגנוז את תוכניתו. הוא יוכל לבצע את כוונותיו, רק אם ימונה מחדש לכהונת שר המשפטים.
ובכל זאת, מינוי אפשרי אחד לכהונת שופט בית המשפט העליון "תקוע", והסיבות אינן ברורות. מינויו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, אפשרי כבר בחודשים דצמבר-ינואר, בסמוך ליציאתו של השופט שלמה לוין לגימלאות (בפברואר 2003). אם כך - מדוע לא יקודם מינוי רובינשטיין?
מתברר, כי ישנם שני טעמים לכך. הראשון, והוא אולי העיקרי: התנגדות שופטי בית המשפט העליון למינויו של רובינשטיין, מהטעם שמינויו עכשיו פירושו המעשי הוא מינויו לנשיא בית המשפט העליון, אחרי דורית בייניש.
הטעם השני, הוא ההכרח להצביע כבר עכשיו על יועץ משפטי לממשלה חדש, וזאת בתקופה של ערב בחירות. דעתו של שטרית חדה וברורה. כל דבר שייעשה עכשיו, הוא אומר, עלול להתפרש כמחטף. לכן אין אפשרות עתה, לגישתו, לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, ולקדם את מינוים של רובינשטיין ו/או עדנה ארבל לכהונת שופט בית המשפט העליון.
ייאמר כאן, כי בניגוד לרושם שנוצר, מעמדו של רובינשטיין במשרת היועמ"ש איתן מתמיד. אמנם נכון: שרון אינו מתייעץ עימו, והוא לא היה מצטער אילו היה הולך. ואולם, בשל הנסיבות המיוחדות שנוצרו, והתיק הפתוח של שרון ובנו עמרי - בגלל מעשיהם בסיבוב הבחירות הקודם במהלך הבחירות המקדימות לליכוד - מנוע שרון מקידום יוזמה להחלפת רובינשטיין.
גם אצל נתניהו מובטח מעמדו של רובינשטיין, אשר סגר את התיקים בפרשת בר-און ובפרשת עמדי. אילו הדבר היה תלוי בנתניהו, רובינשטיין היה ממשיך לכהן כיועמ"ש עוד זמן רב. בחוגים סגורים מדבר נתניהו על רובינשטיין כאיש נוח שאפשר להסתדר איתו.
