הרמטכ"ל: צה"ל נכשל

"צה"ל נכשל". למי שתהה, נקדים ונרגיע: אין אלו דברי הרמטכ"ל. גם לא דברי ראש הממשלה. אלו הכותרות שצפו ועלו בתקשורת הערבית על-רקע החלטתו של רב אלוף, דן חלוץ, למנות את סגנו, האלוף משה קפלינסקי, לנציגו בפיקוד הצפון. אלו היו המסרים, זו הייתה הפרשנות.

יש להניח, כי כוונותיו של חלוץ היו טובות. הוא עצמו הגדיר את הצעד כדרך "לתאם את מאמצי צה"ל ביבשה, בים, ובאוויר בזירת לבנון". ואכן, על הרמטכ"ל לקבל בזמן לחימה כל החלטה הנדרשת, על-מנת לשפר את יכולת ההתמודדות של צה"ל אל מול ארגון חיזבאללה. יש לגבותו על כך. אלא שיחד עם זאת, עלינו לדעת, כי לכל צעד - גם השלכות. לכל החלטה - גם השפעה על "הצד השני".

ארגון החיזבאללה, וכך התקשורת הערבית, מפרשים את "ההחלטה הישראלית" כהכרה בכישלון של צה"ל בהתמודדותו הקרקעית אל מול פעילותם של "לוחמי ההתנגדות". העיתוי, הצורה, והאופן בו נתקבלה ההחלטה, הוצגו בקרב העיתונאים בצידו השני של המתרס כ"הודאה בכישלון". אלה המילים שלהם, זוהי האינטרפרטציה הלבנונית.

המלחמה על התודעה

האסטרטגיה של צה"ל כוללת, כציר מרכזי, את המלחמה על הפן התודעתי. "צריבת התודעה", קראו לזה בכירים בישראל. כך לדוגמה, פועל המטכ"ל בשיטות של לוחמה פסיכולוגית, החל מהפצת כרוזים וכלה במבצעים בעורף האויב. המטרה: להטמיע מסר של עוצמה. והנה, הפעם, נראה כי הדברים פורשו שלא כמתוכנן, אם בכלל היה תכנון. "רעידת אדמה בצבא הציוני", הגדירו זאת כלי התקשורת בלבנון. "ההחלטה של חלוץ מוכיחה, כי צה"ל מבין, שאין לו פתרון בפעילות הקרקעית", הדגישו בכירי הפרשנים. הצבא הישראלי כבר לא אותו צבא של 67', הם קבעו. אם חיל האוויר עודנו משמר את חוזקו הרב, "הרי שעל לוחמי החי"ר והשריון - ניתן לגבור, היום - יותר מתמיד", הם הוסיפו. "החגיגה" אכן הייתה גדולה.

ארגוני הטרור, וכך אמצעי התקשורת בעולם הערבי, עוקבים מקרוב אחר הנעשה בישראל, וכך מרבים לצטט את הפרשנויות המקומיות כ"עובדה" שבשטח. על בסיסם הם מעצבים את ה"תמונה", על פיהם הם יוצקים "אווירה". בכתבותיהם תמצאו את אלון בן דויד, את רוני דניאל, את שמעון שיפר, ולא רק אותם. כל מאמר מערכת מתורגם, כל התבטאות נרשמת. יוני שיינפלד, הכתב הצבאי של גלי צה"ל, כך לדוגמה, הוצג כמי שאומר בפרשנותו, כי "החלטת הרמטכ"ל מבטאת את גודל המבוכה השוררת בהנהגה הצבאית והפוליטית, כתוצאה מהקשיים בהתמודדות מול החיזבאללה". גם אם הרי לנו ציטוט מדויק, וגם אם לאו, כך כתבו זאת העיתונים. כך הם קיבעו את התודעה. כך הם חידדו את "הכישלון".

לצד חיסול תשתית החיזבאללה, אחת ממטרות המלחמה היא החזרת דימוי כושר ההרתעה של מדינת ישראל. החלטתו של הרמטכ"ל, טובה וצודקת ככשל שתהא, נכונה ולגיטימית ככל שהיא, לא חיזקה את מטרת היסוד. היא עוררה תגובות במערכת האיסלאמית, ועודדה את הרצון להתגייס למלחמת ג'יהאד, תוך ניצול "שעת הכושר" כנגד ישראל. בדיעבד, נראה כי ראוי היה לבצע את המהלך באופן שלא יותיר רושם של "מלחמת גנרלים" ושחיקה בעוצמה הישראלית.