דיאגנוזה על דמוקרטיה מונשמת (2)

במאמרי הקודם "דיאגנוזה על דמוקרטיה מונשמת" מניתי ליקויים על קצה המזלג, ברשות המחוקקת, והרשות המבצעת. המסר הראשי: נורמה של התנהלות עקומה, מושחתת, ואינטרסנטית של פוליטיקאים, שהדבר האחרון שמעניין אותם, זהו האינטרס הציבורי. התוצאה: עננים פליליים, מעל נבחרנו.

הפעם אתמקד ברשות השופטת

אתחיל מנקודת המוצא: אני נמנה עם אלה הבטוחים שהשחיתות יותר מסוכנת מהטרור. חברה מושחתת = חברה מפוררת. ומי שמופקד על המאבק בפושעים ובמושחתים, זוהי הרשות השופטת על נגזרותיה: משטרה, פרקליטות, וביהמ"ש.

בסקר אמינות שהתפרסם ב"ידיעות-אחרונות" (1.9.06) 52% מהציבור נותנים אמון נמוך בביהמ"ש העליון. האחוז הזה מטעה. אם נחלק את הציבור לסקטורים, נגלה שבקרב הימין, הדתיים והחרדים - האחוז הזה נוסק. אני לא מתייחס לערבים, מפני שלדעתי, יש להם עניין בישראל רקובה, מושחתת ובלתי מוסרית.

בקיצור נמרץ, ועל קצה המזלג: מדובר במערכת מצחינה, מסורבלת, אינטרסנטית, ובלתי יעילה, שמלאה באנשים שיכורי כוח, מעמידי פנים, אגו מניאקים, ושמתנהלת על-פי קודים המקובלים בפוליטיקה. הדבר האחרון שמטריד אותם היא הירידה הקבועה באמון הציבור. הדגש הוא על "קבועה". המרכיב הראשי בהתנהלותם: "שמור לי ואשמור לך", "תמוך ביקירי - ואתמוך ביקיריך", "סכין בגב", "חבר מביא חבר", ו..."יחי הנפוטיזם"!!

נתחיל בצמרת המשטרה

כישורים וביצועים לא נחשבים כקריטריון לקידום. קצין שלא מחובר לפוליטיקאים - שימשיך לחפש ריגושים במרדפים אחרי גנבים, רוצחים, אנסים, שודדים, וסוחרי סמים. לעיתים, תוך סיכון חיים. הכבוד, השמנת, והמשכורות הגבוהות, אלה מגיעים לקצינים שלשונם עושה פיניש, בעכוזם של נבחרי ציבור בכירים. ועדת זיילר שלחה מכתבי אזהרה לחלק מצמרת המשטרה, מה שמרמז, שבקרוב - בעזרת השם! נוכל לראות גיליוטינה ישראלית בפעולה. לחם, תודה לאל יש - הגיע זמן השעשועים. מישהו חייב לנקות את אורוות המשטרה - לא מסוסים.

הפרקליטות

מדובר במתחם מבוצר, המכיל עובדים שהחליטו שהם מיוחסים. עיסוקם הרשמי: ניסוח כתבי אישום. אבל לא רק. המתחם מצויד במערך טילי הגנה מונחה לייזר, שתכליתם יירוט נבחרי ציבור, העלולים לפגוע באינטרסים של הגילדה. ברקורד שלהם נרשמו כמה הצלחות מעוררות התפעלות ופלצות. הכול למען הציבור כמובן.

פרקליטת מדינה (לשעבר), נדרשת ע"י מבקר המדינה (לשעבר) להחזיר מאתיים אלף ש"ח שקיבלה שלא כדין. הצגה ארוכה של "לא שומעת", והדרישה התפוגגה מעצמה. על זה תוסיפו את קביעתו של היועץ המשפטי לממשלה, שקבע, שהגברת עדנה ארבל, פעלה בזדון בפרשת האי היווני. או בלשונו: "היא קודם סימנה את המטרה"...

ומה היה לשר המשפטים לשעבר, טומי לפיד, לומר בעניינה? "על אלה ועוד, היא זוכה לקידום"!! תדע כל אם "עיוורת": בביהמ"ש העליון בישראל מכהנת שופטת, שהיועץ המשפטי מצא בה דופי מוסרי, והיא מצטרפת לחברתה, שעליה ניתן לומר בעדינות, שהיא יותר קרובה ל"סרט כחול" (במובן המטפורי) מאשר ל"טלית תכלת".

ביהמ"ש העליון

המוסד שאמור להיות הכי מכובד בדמוקרטיה. ככל שהוא יותר מכובד, כך קל לקבל את פסיקותיו. הוכח שהשמועות המחשידות אותו כסניף של מר"צ - נכונות. אני אומר - הוכח! אין בדמוקרטיה מושג יותר קדוש מה"קלפי". מי שנותן את ידו לביטול תוצאות הקלפי- ולא בטענה של זיופים - איננו דמוקרט!

רק בדמוקרטיה של שלומי עוז, עמרי שרון, ואהרן ברק, המפסידים בקלפי צהלו, והמנצחים בכו! על-פי כללי המשחק: הציבור שהפסיד בבחירות יודע, שהאידיאולוגיה שלו תצטרך להמתין עד לבחירות הבאות. כל הסיסמאות המקובלות בדמוקרטיה, לאמור: "רוצה להשפיע - תצביע"!- או "העם אמר את דברו", הושלכו לפח ע"י דיקטטור, אל מול עיניו המתחסדות של הוד מעלתו אהרן ברק. זהו, המסכה הוסרה. אלה משרתיך ישראל. אם לא נתעשת- היכונו לביאת הקשיח...

(המאמר הבא יתייחס את התקשורת. להלן "הרשות הנושכת").