תכנון מס באישור בית משפט

לדברי מומחי מס, סביר כי רשות המיסים תערער על פסק הדין לבית המשפט העליון. עם זאת מציינים אותם מומחים כי פסיקה זו היא פוליטקלי קורקט ותואמת את מהפכת הפרשנות של הנשיא ברק. היא מבוססת על פסקי דין קודמים של בית המשפט העליון, ועשויה לעזור לכל אלו אשר החזיקו במקרקעין השקעתיים תקופה ארוכה, ואשר רק לאחר הרפורמה החלו הליכי ההפשרה שלהם.

לדברי המומחים, המשמעויות של פסיקה מהפכנית זו מחזקות את הגישה הכלכלית בפסיקת המס וחורגות מתחומי מיסוי מקרקעין. כך גם מי שמוכר מניות רגילות יוכל לתבוע מרכיב יותר גבוה של מס נמוך, בגין עליית ערך המניות לאחר הרפורמה במס הכנסה.

אין לנו ספק כי בנסיבות אחרות יכול היה פקיד מס לטעון כי פוליטי עבר עברה ולהעביר את התיק לחקירות מס הכנסה. המקל והגזר מטושטשים מאוד בענייני מס ורשויות המס מעבירות היום לחקירות גם עניינים אזרחיים מובהקים, דוגמת מקרה פוליטי, הנראים להם נועזים. כיום לאחר פסק דין סביר כי תיקים פליליים על שיעור מס נמוך (20% מס) לקרקעות ישנות יסגרו גם אם בלית ברירה וחוסר שיתוף פעולה של הדרגים החוקרים.

מומחים למיסים שליוו את העורר בכל שלבי תכנון המס וההתמודדות המשפטית, קובעים כי מי שמנתח את פסק הדין יגיע למסקנה כי זהו פסק דין נוסף וחשוב בשורה של פסקי דין דומים שניתנו ע"י בתי המשפט וועדות הערר בתחום המיסים.

באותם פסקי דין בתי המשפט מתייחסים ללשון חוק כתובה ולנוסחאות הכתובות לכאורה בלשון החוק כנקודת מוצא וכהמלצה, בדרך ליישום תכליתי וכלכלי של קביעת המחוקק. כל זאת לפי מהפכת הפרשנות שהנהיג השופט א. ברק הנשיא הפורש בהילכת חצור הידועה, ובעקבות הלכות אינטר בילדינג וקלס שליוו אותה.

בכל אותם פסקי דין נדחו נוסחאות החוק בפני השכל הישר. כך הדבר גם כאן. במיוחד כאשר בעניין זה ברור שהשבח כולו צמח בתקופת המיסוי אחרי נובמבר 2001 בתקופה בה השיעור הנמוך היה 25% מס ולא 49% מס לפי הנוסחה השרירותית של המחוקק. ברור שהליכה עיוורת על-פי לשון החוק היתה מובילה לעיוות רצונו של המחוקק.

הסטת המיסוי מ- 49% ל- 20% ביחס לרווח הנובע מהשבחות אחרי נובמבר 2001 היא תקדים רב משמעות בתחום הנדל"ן. וזו הפרשה, הוועדה דנה בעינינו של נישום בשם פוליטי. השאלה בפני ועדת הערר היתה חישוב מס השבח בעניננו של מר פוליטי. מר פוליטי רכש מגרש לבניית דירות, לפני הרפורמה במיסוי נדל"ן (2001), ומכר דירה אחת שלא בפטור ממס לאחר הרפורמה במיסוי נדל"ן. הבנייה של הדירות בוצעה במלואה בוצעה לאחר 2001, לאחר הרפורמה במס.

מר פוליטי טען כי מלוא השבח נצבר לאחר הרפורמה ולכן עליו להיות בשיעורים הנמוכים בלבד, ולא בנוסחה הסכמטית-אריטמטית אשר נקבעה בחקיקת הרפורמה מ- 2001. כאמור לעיל, הנוסחה החוקית קובעת שיעור מס ממוצע ליניארי על פני תקופת ההחזקה של הנכס לפני הרפורמה ואחריה המהווה ממוצע בין 25% (או 20%) ל-49% מס.