ממש לא יאמן, בראיון החג לידיעות אחרונות אומר ראש הממשלה אהוד אולמרט, כשתקרת לשכתו אינה קורסת על ראשו: "אין היום במערכת הפוליטית והצבאית בישראל אדם המנוסה יותר ממני בניהול מערכה בסדר הגודל של המלחמה בלבנון". את דברי ההבל והיוהרה האלה הוא אומר אפילו מבלי להסמיק.
רק סנילים חסרי תקנה שכחו את העילה העיקרית שבשמה סיבך ראש הממשלה "המנוסה" הזה שאין לו תחליף, את כולנו במלחמת לבנון, כשהבטיח שתם עידן הכניעה לסחטנות, כשישראל נהגה לשחרר מאות מחבלים תמורת חיילים חטופים, ולעיתים גם תמורת גופותיהם בלבד. כאשר לאסוננו למרות היציאה למלחמה שבה איבדנו 156 חיילים ואזרחים, חיילינו היקרים נמקים עדיין בכלאם, ואפילו איננו בטוחים מה עלה בגורלם.
ובאותו ראיון עצמו סותר אולמרט את עצמו ללא בושה, כשהוא מגלה כי בעסקת שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט, הוא אינו שולל שחרורם של אסירים (מכבסת מילים לרוצחים) עם דם על הידיים.
מלחמת לבנון השנייה הסתיימה במקרה הטוב ב"ניצחון בנקודות", לדעתו של הרמטכ"ל, בעוד רבים וטובים חושבים אחרת, שלאמיתו של דבר היתה כישלון חרוץ שבו איבד צה"ל את כוח ההרתעה שלו, מחדל טרגי שחייב הקמתה של ועדת חקירה לבדיקת סיבותיו של "הניצחון בנקודות". האחריות לניצחון פירוס מביש שכזה מונחת ראשית לכול לפתחו של ראש הממשלה היהיר והחצוף ביותר שהיה לנו מיום הקמתה של מדינת ישראל.
ראש ממשלה מתנשא, המלא בעצמו, הלוקה בזחיחות דעת המעבירה אותו על דעתו, המרחף בעולם הזוי והמנותק מאזרחיו, שרק 7% מהם חושבים שהוא מתאים להיות ראש ממשלה, על-פי הסקר האחרון של ד"ר מינה צמח בידיעות אחרונות.
ראש ממשלה שכזה מעז להכריז בריש גלי ללא כל מורא כי הוא האיש המתאים ביותר לניהול מערכות ישראל, משום שרובנו לא הזזנו את ישבננו לקריאת המילואימניקים להפגין בהמוננו לסילוקו של אולמרט מן השלטון.
לכן מגיע לנו שירקו בפנינו גם כאשר הכישלון זועק ממש לשמים. שנה טובה לכוווולם.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
