להוט שלומפפר היה שר החקלאות והממונה על אדמות מדינת שחיתואל. הבחור היה גם הרבה שנים בפוליטיקה, ובמקביל היה גם רואה חשבון מצליח מאוד, עד אשר הפרלמנט של שחיתואל חוקק חוק מיוחד האוסר על חברי הפרלמנט, לעסוק במקביל במקצועות אשר עלולים להתנגש עם חברותם בפרלמנט.
יום אחד מכר להוט שלומפפר את דירתו בעיר שחיתותיים, בירתה של שחיתואל.ומי היה הקונה? הקונה היה אחד התורמים הגדולים למפלגות של שחיתואל, והרי ידוע שלהוט שלומפפר היה אחד מהגורמים אשר אספו כספים למפלגתו, הוא אף הועמד לדין עם אחרים, על עבירות פליליות שעברו לכאורה במהלך הגיוס, כולם הורשעו, רק הוא זוכה - הוא טען שהוא לא ידע מה עושים האנשים מתחתיו ובית המשפט האמין לו.
מי לא העיד שם לטובתו? בכירי המשק היו שם, בעלי הון, והשופט פשוט לא יכול היה לדמיין לעצמו שכל הקהילה הזו, כולה משקרת עבור האדון הנכבד. במקומו של השופט גם אני לא הייתי מאמין.
אבל בשחיתואל יש מבקר מדינה, שמו איפכא שחית-אראוס המבקר מינה שמאי, ומתברר כי המחיר המכירה של שלומפפר לנדבן היה קצת גבוה, והתנאים שקיבל שלומפפר מאותו תורם היו קצת טובים, אך הכל היה במתחם הסביר, ונסתיימה הפרשה.
את מיליוני הדולרים הגבוהים אך הסבירים שקיבל רצה שלומפפר להשקיע, ולכן החליט לקנות נכסי נדל"ן. הדבר הראשון שעלה בראשו היה לקנות במיליון נקודה שתיים ירוקים, אדמות חקלאיות צהובות. וצריך להבין שבזמן שהוא קנה את האדמות החקלאיות הוא כבר לא היה שר החקלאות ולא היה הממונה על אדמות המדינה, אלא היה שר הביטחון של שחיתואל. אתם גם יודעים את הפער הענק בין אדמות חקלאיות, ובין אדמות לבניה בבירה שחיתותיים.
ולא סתם הוא קנה את האדמות החקלאיות האלה, הוא אפילו שילם עליהן 100 אלף דולר יותר מהסכום שבו הוצעו לקונה אחר, והקונה ההוא, אפילו במחיר הנמוך הזה, לא היה מוכן לקנות - כי מי קונה אדמות חקלאיות בכאלה מחירים מפולפלים.
לא כל כך ברור אם הקרקעות האלה הופשרו לבנייה טרם רכש שלומפפר את הקרקעות, או אחרי הרכישה או שהיו שלבים שהושלמו קודם לכן וכאלה שנגררו על לאחר הרכישה, מה שבטוח שבעת ששלומפפר רכש, כולם ידעו שמדובר באדמות חקלאיות, איש לא ידע שסטטוס הקרקעות עומד להשתנות, וראיה לכך היא אותו קונה, אשר יכול היה לקנות את הקרקעות במאה אלף דולר פחות, ולא קנה.
בשחיתואל יש איזה עיתונאי אחד בשם אוהד יצדק, שיש לו גם אתר אינטרנט, שקוראים לו "אלף שיא". ליצדק יש רקורד בגילוי שחיתויות, הוא זה שחשף את מרבית סיפורי הנדל"ן של שלומפפר, הוא זה שהעבירם למבקר המדינה, והוא זה ששם הרבה סימני שאלה על התנהגותו של שלומפפר.
אחד הדברים היותר מפתיעים הוא העובדה שיצדק, כעיתונאי אמיתי המפרסם את גילוייו באתר האינטרנט שלו, נותן ביטוי גם לדעות אחרות, הוא מפרסם גם תגובות מנאצות ומעליבות נגדו, ועם זאת קשה מאוד להבין מה צריכים פה לחקור כל כך הרבה והיכן הספקות, הרי ברור שלשלומפר היה ביד מידע שלא היה לאחרים, יש לו יכולת השפעה שאין לאחרים, הוא גם היה קשור לכל מקבלי ההחלטות, ואם החליט לשים מיליון פסיק שתיים בדולרים על אדמות חקלאיות, אשר לא שוות הרבה, ודאי לא היה שם כספו על קרן הצבי, אלא עשה זאת בידיעה שסטטוס הקרקע משתנה או עומד להשתנות.
והרי ידוע גם ששלומפפר היה מאז ומתמיד סוחר ממולח, איש המבין בכספים, לא בכדי הוא היה הגזבר של מפלגות, לא בכדי היה שר המסחר והתעשיה, לא בכדי היה אף שר האוצר, וגם לא כל כך חשוב אם יש בראיות האלה די על-מנת להעמידו לדין אם לאו, אך די בהם בכדי שהציבור יבקש ממנו לאחר כבוד, לעזוב מיד את תפקידו במשרד הביטחון.
אז או שהציבור של שחיתואל חותך קופונים בעצמו, או שהוא באמת תמים מולָך באף, או שפשוט לא מתעניין בריקבון שמסביבו, בכל אופן נראה שמי שבאמת אכפת לו מטוהר המידות של שלומפפר וחבריו זה אוהד יצדק ועוד כמה "תמהוניים", וכל השאר מוחאים כפיים לשלומפפר, ממשיכם הלאה וקורצים לשלומפפר על ההצלחות.
ומה עם שאר העיתונאים? מתבררשכמעט כל עיתונות הצמרת היא חברה אישית של שלומפפר, נפגשים דרך קבע, אוכלים יחדיו, שותים יחדיו, מדי פעם הם משמיעים איזו נימת ביקורת על-מנת להיראות מאוזנים, אך ככלל, הם תומכים בו, לא רואים כאילו את האמת המאוד מכוערת העומדת מאחורי המעשים, לדידם של חבריו הרבים מקרב העיתונות, השחיתות הסתיימה כאשר שלומפפר קיבל את תפקיד שר הביטחון.
הם הביאו אותו למקום שרצו, ועכשיו דואגים שלא יזוז משם.
איזה מזל שאנו גרים בישראל, ולא בשחיתואל, מזל שראש הממשלה שלנו הוא אהוד אולמרט ולא להוט שלומפפר. מזל שיש לנו את מעריב, ידיעות והארץ, במצב הביטחוני שלנו, גם חצי שחיתואל היא מתכונת בטוחה להרס החברה, הרס הכלכלה והפקרת הביטחון.
ואיזה מזל שיש לנו את יואב יצחק.
