שעתו של יאזדי

ב-15 בדצמבר תיערכנה באירן בחירות למועצת המומחים, הגוף הממנה ומדיח, על-פי החוקה האירנית, את המנהיג העליון במדינה. הזרם הקיצוני באירן, בראשותו של האייתוללה יאזדי, ישתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו בכדי לזכות בבחירות, בדרך ליצירת כאוס כולל באזורנו.

שני מכתבים מ-1988, הראשון ממפקד משמרות המהפכה, בריגדיר גנרל מוחסיין רזאי למנהיג הרוחני האייתוללה חומייני באירן, והשני הוא מכתב התשובה של חומייני, נחשפו לאחרונה על-ידי עלי אכבר רפסנג'אני, מי שבאותה תקופה היה יו"ר הפרלמנט ושנה לאחר מכן היה לנשיא הרפובליקה המוסלמית של אירן.

חשיפת המכתבים, שתוכנם יובא להלן, היא חלק מהמאבק בין השמרנים, שרפסנג'אני והמנהיג הרוחני של אירן, האייתוללה חמנאי נמנים עליהם, ובין הקיצוניים יותר, שבראשם - הנשיא האירני מחמוד אחמדינג'אד ומנהיגו הרוחני, האייתוללה יאזדי.

ב-15 בדצמבר אמורות להיערך בחירות למועצת המומחים באירן, גוף המורכב מ-86 אנשי דת בכירים האוחזים בסמכות למנות ולהדיח את המנהיג הרוחני. 86 החברים בגוף זה מכהנים מאז 1998 והקדנציה החדשה מתוכננת להימשך 10 שנים. נכון להיום, שולט במועצה האגף השמרני, אולם החשש של רפסנג'אני וחמנאי הוא מהשתלטות של אנשיו של יאזדי על המועצה, צעד שיוביל להדחתו של חמנאי ולמינויו של יאזדי למנהיג הרוחני של אירן.

כחלק מהמאבק, הואשם רפסנג'אני בכך, שבעודו מכהן כיו"ר המג'ליס, וכן כרמטכ"ל של הצבא האירני הכפוף ישירות למנהיג הרוחני, פחד מלהתעמת עם האמריקנים ודחף להפסקת המלחמה עם עירק.

תוכן המכתבים מציג תמונה מעט שונה על המתרחש באותם ימים.

המכתבים

רזאי שלח את המכתב לחומייני מייד לאחר שכוחותיו ספגו מכה כימית מהכוחות העירקיים. בפנייתו, הוא מבקש סיוע דחוף שקריטי להבנתו, בכדי לעמוד במטרות המהפכה כפי שהן מפורטות במכתב – הכנעת כוחותיו של סדאם חוסיין, השלטת משטר שיעי דתי בבגדד, שחרור ירושלים מה"כיבוש" הציוני ומחיקתה של מדינת היהודים מהמפה.

רשימת הקניות שביקש רזאי הייתה מרשימה, והיא כללה: 300 מטוסי קרב חדישים, 2500 טנקים, 300 מסוקי קרב ו... טילים מונחי לייזר בעלי יכולת נשיאה של נשק גרעיני. חומייני השיב כי הוא מקבל את הניתוח שלו ומבין מכך כי לא תהיה ברירה אלא לאמץ את החלטת מועצת הביטחון 598, שקראה לסיום מלחמת אירן-עירק.

העיתונאי אמיר טהרי, המביא את סיפור המכתבים, מציין כי רוח הדברים במכתבים הושפעה לא מעט מהמעורבות האמריקנית במלחמה שנה קודם, שהובילה להטבעת מחצית הצי האירני, לפגיעה בתשתית הנפט באירן בהיקף של מיליארדי דולרים ולהשמדת סוללות טילים רבות שהיו מפוזרות לא הרחק ממייצרי הורמוז.

לא רק ההאשמות נגד פחד מהאמריקנים הובילו את רפסנג'אני לחשוף את תוכנם של המכתבים, המוגדרים עדיין "סודיים ביותר", אלא גם טענה מעניינת מצידו של האייתוללה יאזדי. לטענת יאזדי, ב-1988 היה ה"אימאם הנעלם", המשיח השיעי, נכון להתגלות ולהוביל את המוסלמים לניצחון – כיבוש ירושלים ומחיקת הבושה הציונית מעל המפה, בדרך להשלטת האיסלאם על העולם. מה שמנע ממנו להיחשף היה הכניעה של רפסנג'אני לדרישה האמריקנית-ציונית (לתפיסתו), להפסיק את המלחמה.

בחשיפת המכתבים מוכיח רפסנג'אני כי ההחלטה להפסיק את המלחמה הייתה של חומייני, מי שנחשב באירן מעל לכל ויכוח, וכי לרפסנג'אני לא הייתה איזו עסקה סודית עם האמריקנים להביא להסכם.

תוכן המכתבים מעיד, כמובן, כי לאירן היו תוכניות גרעיניות כבר לפני 20 שנה. יתרה מכך, יעד הפצצה או ראש הנפץ הגרעיני הוא ישראל, המדינה הנתפסת ע"י שלטון האייתוללות ככתם בלב העולם המוסלמי במזרח התיכון.

אסכולת יאזדי

הבחירות למועצת המומחים תיערכנה, כאמור, בדצמבר, אחרי שהצעה לדחייתם בכדי שיתקיימו במקביל לבחירות לפרלמנט ב-2008 נדחתה. האירנים משתדלים לקיים את מערכות הבחירות במועדים קבועים מראש ועל כך גאוותם. זוהי ההוכחה בעיניהם לקיומה של דמוקרטיה ברפובליקה האיסלאמית.

האייתוללה מסבח יאזדי בן ה-72 חיכה זמן רב לרגע הזה - באופן שיטתי ובמשך שנים הוא הכשיר מאות אנשי דת, שיש האומדים מספרם ב-700, באמצעות מוסד בשם האגאני בו מעורבים אנשי דת בכירים נוספים דוגמת האייתוללה עלי ג'נאתי. "בוגרי יאזדי" נשלחו גם למיטב האוניברסיטאות במערב (דוגמת אוניברסיטת מנצ'סטר הבריטית) כדי להשלים את השכלתם הפורמאלית. בשובם לאירן, החלו להתקדם בסולם התפקידים ולרכוש לעצמם מעמד רוחני.

מחמוד אחמדינג'אד, הגם שאינו איש דת בעצמו, מהווה דוגמא נוספת להשפעה של יאזדי באירן - בתור איש משמרות המהפכה בעברו, הצליח להחדיר תומכים רבים של יאזדי לכוח, ולאחר שמונה לנשיא - גם לתפקידי כוח רבים במדינה. יאזדי, אשר נתפס כקיצוני כבר בימיו של חומייני (ואף היה תחת מעקב של השלטונות), מקיים דיאלוג מתמשך עם חמנאי, המנסה להישאר עם אצבע על הדופק.

אין לדעת כמה מאותם 700 תלמידים של יאזדי אכן ינסו להתמודד על מקום במועצת המומחים של אירן. שיטת הבחירות היא חשאית והמועמדים דיסקרטיים לגבי האוריינטציה הפוליטית שלהם. ההערכה היא כי רבים מתומכיו של יאזדי אכן יצליחו להשתחל לתוך מועצת המומחים ובכך יזכו לבסוף את יאזדי בשליטה ובהשפעה על הגוף הזה, שיוביל אותו להגשמת חלומו – הנהגת אירן.

חשש מפני הבאות

מתנגדיו של יאזדי ובראשם רפסנג'אני, וכן גם אלה המכונים רפורמיסטיים על שום רצונם להקל מעט מהאחיזה הדתית על המדינה, חוששים כי סיכוייהם של הקיצונים להיבחר רבים יותר, מאחר ואחוז ההצבעה בקרב הבוחרים בעלי דעות רדיקליות הוא גבוה יותר באופן מסורתי. בקרב כלל הציבור מורגשת כמעט אדישות לעניין הבחירות, מאחר ורבים סבורים כי אין הם משפיעים באמת על הנעשה באירן - בבחירות הקודמות שנערכו ב-1998, אחוז ההצבעה עמד על 46% וקודם לכן היו אחוזי ההצבעה אף נמוכים מ-40%.

חששו העיקר של רפסנג'אני אינו חלומם של יאזדי ואחמדינג'אד – השלמת המשימה שהופסקה ב-1988 – אלא העיתוי. לדעת רפסנג'אני, שאינו מתנגד באופן עקרוני לטיפול במשטר "הציוני", יציאה למשימה בטרם הצליחה אירן לשים את ידיה על פצצה גרעינית נדונה לכישלון, שיפגע בכל אזרחי אירן.

ידיעות שמגיעות מאירן, מתארות את אנשיו של חמנאי הרודפים אחר אנשי דת שאינם נתפסים כתומכים בו, כשהאחרון שבהם הוא בורוג'רדי. המגמה הזו הולכת ומתגברת עם התקרבות תאריך הבחירות והיא מעידה כאלף עדים על חששם של השמרנים מפני מהפך באירן. עשרות אנשים נעצרים בימים אלה ברחבי אירן ואייתוללות רבים נמצאים תחת מעקב.

קולות מלחמה בטהרן

השאלות העומדות ערב הבחירות למועצת המומחים הן הרות גורל למשטר האירני: האם יצליח האייתוללה יאזדי להחדיר את תומכיו למועצה ולאיים על מעמדו של חמנאי? האם במידה וייכשל בבחירות, יקבל את התוצאות בשקט או שמא ינסה לפעול באלימות בכדי לשנות את המצב באירן? האם יהיו מסוגלים חמנאי ותומכיו להתמודד עם יאזדי בסיטואציה שכזו?

מסלול ההתנגשות המהיר של אירן עם המערב יוסיף ויואץ במידה והקיצוניים יזכו בבחירות. ההשלכות למצבה של מדינת ישראל, בוודאי לנוכח המסקנות והגילויים ממלחמת לבנון השנייה, הנוגעים למידת המעורבות האירנית באזור, הן דרמטיות.

כך או אחרת, קולות המלחמה מטהרן, במישור הפנימי, כמו גם כלפי חוץ - צפויים להוסיף ולהתגבר בחודשים הקרובים.