מדינת ישראל, לאן?

אזרחי אומות וביחוד הגדולות והחזקות שביניהן, מעולם לא מעלים בדעתם שיום יבוא והם לא יתקיימו עוד כאומה או האימפריה אליה הם משתייכים לא תהיה קיימת עוד.

אם היה ביכולתנו להציג בפני אזרחי רומי העתיקה, יוון, בבל או מצרים את העולם כפי שהוא היום, נקל לשער מה היתה תגובתם לנוכח העובדה שמדובר באומות ואימפריות שהיום הן זניחות, אם בכלל הן עוד קיימות. אבל למה ללכת רחוק, הבה נפנה את השאלה למבוגרים שבינינו, האם הם היו מאמינים לפני שלושה עשורים כי האימפריה הסובייטית תקרוס? האם אזרחי האימפריה החזקה והמאושרת כיום ארצות הברית של אמריקה, מאמינים כי יבוא יום והם אולי במקרה הטוב ישארו אומה גדולה ומבוססת אבל בהחלט לא מה שהיא היום? סביר להניח שתשובתם תהיה שלילית.

קל וחומר אזרחי ישראל שחייבים לעצמם תשובה על שאלה זאת בדיוק, האם יתכן יום שבו לא תהיה עוד מדינת ישראל ובמקרה הטוב מבחינתם, הם יהיו מיעוט יהודי במדינה העויינת אותם? קל לשער מה יקרה להם בתסריט הפחות טוב.

כמו שנאמר בפתח המאמר, נביאים אולי אין בנמצא כיום, אבל אדם יכול לשער מה הכיוון הכללי של הדברים לפי מה שמתרחש ומשתנה בסביבתו, ומה שמתרחש בסביבתנו בהחלט לא מבשר טובות. מה מתרחש ומשתנה במדינת היהודים, במה שונה היום המתרחש במדינה ממה שהיה כאן לפני שלושים, ארבעים ויותר שנה. לצורך העניין אפילו מה שהיה כאן לפני קום המדינה?

אין ספק שאחד הדברים המטרידים ביותר כיום הוא נגע השחיתות שפשה ואוכל כל חלקה טובה. לא רק שחיתות שלמונים, אלא גם שחיתות מוסרית. האם מישהו היה מעלה בדעתו לפני ארבעים שנה כי מוסד הנשיאות יגיע למחוזות שבהם הוא מצוי כיום? האם מישהו מעלה בדעתו כי ראש ממשלה מושחת עד היסוד ימשיך לכהן בתפקידו כאילו מאומה לא קרה ויצפצף על הציבור. האם חברי הכנסות הראשונות היו אנשים כל כך מאוסים ובזויים כגון רוב אלו הנושאים כיום בתואר ח"כ ,שהוא אחד השנואים על הציבור בישראל? האם מפקדי חטיבות ואוגדות בצה"ל היו מעזים לשבת בבונקרים הממוזגים בעוד הכפופים להם מסכנים חייהם בקרב?

שלא נטעה, היו היו טיפוסים כאלו גם לפני שלושים, ארבעים ויותר שנה במדינתנו, או במדינה שהיתה אז בדרך, אבל אז הם לא חלמו להגיע לעמדות בהן הם אוחזים כיום. וזאת כי בזמנים ההם וברוח הימים ההם הדבר היה כמעט בלתי אפשרי. נכון שהזרעים נטמנו בקרקע כבר אז, נעשו עוולות בידי הממסד ורימו את הציבור, אולם התחושה ששרתה בציבור היתה שמדינה יהודית היא פלא ונס גדול, והיתה נכונות להוקיע את השחיתות ואת המושחתים.

כיום המצב במדינת ישראל הוא בשפל המדרגה, הציבור מאס במושחתים ובעלוקות אבל תש כוחו מלעסוק בהם. יותר ויותר אזרחי המדינה מוצאים עצמם עסוקים בהשרדות כלכלים בעקבות הפערים המתרחבים במהירות בין שכבת חתולים שמנים להתפקע, ובין המוני "עמך" שמביטים בעינים כלות כיצד הרכוש והממון מוצא דרכו לפלוטוקרטים, בין אם בדרכים כשרות ובין אם לא.

גם התקשורת היא לא מה שהיתה פעם. המושחתים השכילו לרתום אותה לתועלתם והיום היא משמשת בעיקר ככלב השמירה הפרטי שלהם. במצב החדש שנוצר יכולים לנבוט כל עשבי הפרא באין מי שינכש אותם. פרוורטים מורשים לערוך מצעדי זימה בראש חוצות באין מפריע, מופרעים אחרים משליכים אבנים על כוחות הביטחון ובית המשפט מתייצב לצידם. אנשי "רוח" הממומנים מכספי האזרח הקטן, קוראים בגלוי לפעולה נגד המדינה שמפרנסת אותם, מי שלא "בא" לו, פשוט לא משרת בצבא. מיעוט מוסלמי מכריז על עצמו בגלוי כעויין את המדינה ופורע באזרחים, והתוצאה של תגובה פחדנית של כוחות הביטחון מסתיימת בהעמדת מי שאחראי על בטחוננו למשפט. וזאת כדי שבפעם הבאה הפורעים יוכלו לרצוח ולהסית באין מפריע. אותו מיעוט מוסלמי נהנה גם למרבה הפלא מעודף זכויות, למרות שהוא אינו ממלא כמעט כל חובה אזרחית.

בראש גידולי הפרא ניצב בגאון "בג"צ". המוסד הזה שהיה הראשון להריח את חולשת החברה בישראל ואת אפסות הזרועות המחוקקת והמבצעת, מיהר לנכס לעצמו עוד ועוד כוח. ככל שהוא צבר לעצמו יותר כוח, כן גדל התיאבון שלו לעוד כוח. לו לפחות היה המוסד הזה משתמש בכוח שצבר לעצמו בהגינות, למען אזרחי המדינה. אבל מאחר שהאוחזים במוסרות המוסד הזה גם הם חבורת עשבי פרא, הפך ה"בג"צ" לכלי שרת בידי כל מי שקם עלינו לכלותנו.

נשאלת השאלה מי אשם בכל הקורה אותנו. למרבה הצער האשמים היחידים הם אנחנו כלל הציבור. במו ידינו הנחנו למושחתים הללו להגיע לאן שהגיעו. אין לנו להלין על עצמנו על שעצמנו עין ועוד עין.

האם מדינת ישראל תמשיך להתקיים במהלך הדברים הנוכחי, סביר להניח שהסיכוי קטן. השחיתות שלהם והאדישות שלנו הן מרשם בטוח לסיום פרק נוסף של נוכחות יהודית בארץ ישראל שלו. ואולי זאת בכלל היתה טעות להקים מדינה יהודית בעת הזאת. אולי העם הזה באמת לא בשל ולא ראוי למדינה משלו. אולי צודקים החרדים האנטי-ציונים (מתוך דאגה אמיתים לעם ישראל), והם אלו שקוראים נכון את המפה ומבינים את הסכנה שבריכוז כל כך הרבה יהודים בסביבה כל כך עויינת, עם כל כך מעט רצון להלחם על קיומם, ואמונה הזויה בניגוד לכל שכל ישר כי ויתורים יביאו שקט ושלווה.

האם ניתן לעשות משהו בנדון והאם תשרוד המדינה? נבואה ניתנה לשוטים ואולי יש לנו עדיין את הכוח לשנות את מהלך הדברים. תכניסו טוב טוב לראש, אין הסבר הגיוני איך המדינה הזאת מצליחה להתקיים כנגד כל הסיכויים, ואין כזה דבר כמו "לא יכול להיות שמדינת ישראל תחדול מלהיות".