"הקפצה"

מכירים את הספר בית האלוהים שכתב סמיואל שם? אחלה ספר למי שעוד לא קרא. מסופר על סטודנטים לרפואה אשר מתמחים במחלקה בבית חולים, מלאה זקנים. המתמחים שנאו לבדוק את הזקנים שכן מדובר על מחלקה לבעיות קיבה ויציאות ועל המתמחים הוטלה כמובן המלאכה הלא נעימה.....

אז הם המציאו את המושג "הקפצה". פשוט רושמים בגיליון הרפואי שהחולה זקוק לבדיקה במחלקה אחרת וכך הזקן עובר מחלקה ולא צריך לבדוק אותו. רעיון גאוני! ככה הרגשתי אני כש"הקפיצו" אותי בעיריית תל אביב ובמשרד הפנים.

וזה סיפורי:

"אבא - קיבלתי מכתב לבית של אמא שהתקבלתי לגן", כך אמר לי בני בן ה- 4 בשיחת טלפון בחופש הגדול. השנה, בני הקטן עבר לראשונה לגן עירוני. פתאום הסתבר לי שהעיריה שולחת דואר הקשור לרישומו לגן רק לבית אמו. גם הגננות, שלא באשמתן, קיבלו מהעיריה את כתובת האם בלבד ולכן לא שלחו לי הזמנה ליום הכרות בגן. בעצם, הן בכלל לא ידעו על קיומי.

לשמחתי, גרושתי משתפת אותי, והודיעה לי מה הגיע ומתי לבוא לגן כי היא יודעת שאני רוצה להיות מיודע בכל דבר הקשור לבני יקירי. ואז חשבתי לעצמי? מדוע שהעיריה לא תרשום לעצמה שתי כתובות ותשלח לשני ההורים? כל-כך פשוט, כל-כך נחוץ.

האב יקבל כמו האם את כל דברי הדואר מהעיריה שקשורים לילדו וכך יהיה מעורב גם בתחום זה בגידולו. האם לא תצטרך להיות "מזכירתו" של האב. האב לא צריך להיות תלוי ברצונה הטוב של האם.

אז פניתי לתומי לעיריה, במקרה שלי עיריית תל אביב. עבר עלי חודש שלם של פקסים וטלפונים מול פקידות נחמדות שלא הצליחו לעכל בכלל את בקשתי! לשלוח לאב? אנחנו לא שולחים לשתי כתובות, רק לכתובת האם!

אני המשכתי לנדנד, והן המשיכו "להקפיץ" אותי מאחת לשניה (כן, כולן נשים). בסופו של דבר, ולמזלי, הגעתי לשמחתי לגברת שהקשיבה ואמרה לי "אתה צודק, אין סיבה שלא תקבל. תן לי לבדוק עם אנשי המחשב ונראה מה אפשר לעשות".

אחרי עוד חודש הבנתי שאומנם ניסו לפתור את הבעיה, אך הפתרון שהוצע גרם למחשב לשלוח לי רק חלק מהדואר! טוב, בשלב הזה כבר התייאשתי. בכל זאת חודשיים של דיונים ארוכים, טלפונים והבטחות שונות! ואולי זאת הדרך בארץ? לבצע "הקפצה" לאזרח על-מנת שלא יהיה לו כוח להמשיך ולדרוש את זכויותיו הבסיסיות?! פניתי למשרד מבקר המדינה שיעזור קצת! קיוויתי שההילה שיש למוסד זה תעזור לחולל שינוי ביחס העיריה.

זה לקח רק עוד חצי שנה של תחלופת מכתבים... השבוע הובטח לי במכתב יפה שהחל משנת הלימודים הבאה בטפסים של עיריית תל אביב יהיה מקום מיוחד להורים גרושים לרשום את שתי הכתובות שלהם ושני ההורים יקבלו את כל דברי הדואר מהעיריה!

יופי!

אז חשבתי לעצמי, למה שזה יהיה רק בתל אביב? מה עם אבות גרושים במקומות אחרים שיש להם את הרצון לדעת ולהיות מעורבים בגידול ילדם, אבל אין להם את הכוח הנפשי למאבק כזה ארוך ומתיש מול העיריה בה הם גרים?

החלטתי לפתור בעיה זו ברמה הארצית! הרי אין סיבה שלא כל הורה יהיה זכאי לקבל מידע הקשור לילדו. החלטתי לפנות לעוד כמה ערים. אבל אם אני גר בתל אביב, הם בכלל יסכימו לענות לי? בשלב זה פעלתי יחד עם תנועת הורות ([קישור]/). בכל זאת, כשפונים במכתב רשמי של עמותה זה נראה יותר רציני ויש סיכוי גבוה יותר לקבל תשובות.

נכון להיום, 10 ראשי ערים שקיבלו את המכתב בתחילת ספטמבר, עדיין שוקלים מה לענות. במקביל, פנינו גם למרכז השלטון המקומי. עורכת דין מטעמו של מר יעקב אגמון, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, ענתה לי:

"לשאלתך, איננו רוצים בשום שינוי. לנו נוח עם המערכת כפי שהיא. יתירה מכך, אבהיר כי ככל שייעשה ניסיון לשינוי חקיקה באופן שיחייב היערכות מחודשת של מערכות מחשוב תוך השקעת משאבים כספיים, סביר כי נדרוש כי הדבר ייעשה כנגד שיפוי כספי, אם בכלל יש צורך בשינוי, ו/או כנגד תשלום אגרה בגין עידכון מיוחד".

אכן, אין ספק שעורכת הדין יודעת מהי מהותה של "הקפצה"!

שלחנו מכתבים גם לשר הפנים וצוות משרדו - הרי הם אמונים על נושא זה ועדיף שיהיה חוזר אחיד לכל הערים! אבל גם במשרד הפנים לא כל-כך ידעו מה לעשות איתי, אז "הקפיצו" אותי מאחד לשני ובסוף אמרו לי לפנות למשרד החינוך...

בשלב זה פניתי לכלל חברי הכנסת. כידוע יש 120 כאלו! 10 ענו לי, 5 אף שלחו מכתב לשר הפנים בבקשה לטפל בנושא. עוד 5 אמרו שידברו עם שר הפנים. אולי במזנון?

בקיצור, איפה הדברים עומדים? הרי זאת בקשה לגיטימית שלא אמורה להיות לגביה ויכוח ערכי או פוליטי! מרכז השלטון המקומי "הקפיץ" אותי לחברי הכנסת שיחוקקו חוק שיכריח אותם לשלוח דברי דואר לשני ההורים.

משרד הפנים "הקפיץ" אותי מפקידה לפקידה ואז ניסו ל"הקפיץ" את הנושא למשרד החינוך. וכן, יש גם אנשים שרואים ומבינים שלא כך צריך להיות, ונרתמים ומשנים מערכת שלמה, משום שהם מאמינים שתפקידה של הרשות לשרת את אזרחיה - את כל אזרחיה.

אבל זה יקרה! זו רק שאלה של כוח רצון, וזמן, ונכונות להתמיד ולהתעקש מול המערכת. והאם זה באמת כה חשוב? למה זה בכלל שווה את הטרחה? המסר החברתי הנשלח מן הרשות הממסדית, הוא העיקר כאן. שינוי המסר של המוסדות, יסייע לשינוי המצב החברתי.

מעונינים לעזור ולשנות? אכפת לכם? גם אתם רוצים לקבל דואר הקשור לילדכם? גם אתן לא רוצות להיות מזכירה של הבעל? אני מזמין אתכם לכתוב לי למייל ולהצטרף למאבק. אני מבטיח לא ל"הקפיץ" אתכם.