הזיהום בקישון, הזיהום בשלטון

שלום לשר גדעון עזרא,


כזכור לך, נפגשנו בדיון בוועדת הפנים של הכנסת, בנושא הזרמת השפכים לנחל הקישון.

"הפרטת" המשרד לאיכות הסביבה

במהלך הדיון הבהרת שאין למפעלים ברירה, אלא להמשיך לזהם את הנחל, וביקשת מהארגונים הירוקים ש"יציעו פתרון טכני". מכיוון שנראה שהתקשית להבין את מה שאמרתי לך בעל פה בסוף הדיון, אחזור על דברי כאן.

אני מהנדס חומרה. תכנון וייצור שבבי סיליקון הוא עסק מורכב ומסובך, מסובך אפילו יותר מטיהור שפכים. למרות זאת, אם החברה שבה אני עובד תמכור לך, חס וחלילה, מעבד פגום, היה סמוך ובטוח שתקבל מעבד חדש, או פיצוי כספי. אנחנו, בכל אופן, לא נבקש ממך "להציע פתרון טכני" לבעיות שלנו. אני לא עובד של המפעלים. שיפתרו הם את הבעיות של עצמם.

כבר בשנת 1994 הגישה עמותת "אדם, טבע ודין" תביעה כנגד "חיפה כימיקלים" (חכ"ל), בשל זיהום הקישון. ב- 1996 פסק בית המשפט כי על המפעל לעמוד בתקנים מחמירים של הזרמת מזהמים. אלא שהמפעל מפר ברגל גסה את פסיקת בית המשפט, וממשיך לזהם את הנחל.

מכיוון שכל התהליכים המשפטיים הקודמים לא הועילו, הגישה השנה "אדם טבע ודין" תביעה חדשה נגד חכ"ל, על-סך 5.3 מיליון ש"ח, על פגיעתו המתמשכת של המפעל בנחל, ובעיקר - בתושבי המפרץ.

"אדם, טבע ודין" נאלצה להיכנס לכל ההליך הארוך והיקר הזה מחוסר ברירה. המשרד להגנת הסביבה, שאמור לפעול בבתי המשפט כנגד מפעלים מזהמים, פשוט לא ביצע את תפקידו. הרי זה כבר הפך להרגל, בכל תחומי החיים בארץ: הממשלה לא מתפקדת, ועמותות וולונטריות נאלצות לעשות את העבודה במקומה.

אני מבטיח לך, שלאחר שחכ"ל ייקנסו ב- 5.3 מיליון ש"ח, וקנסות נוספים, הם ימצאו לפתע פתרון לבעיית השפכים שלהם. ככה זה בחיים. הצורך הוא אבי ההמצאה.

הדג מזוהם מהראש

במהלך הדיון דיבר יו"ר ועד דייגי הקישון, יחיאל אברג'יל. הוא אמר שהזיהום גוזל את מקור פרנסתם של הדייגים, ושעשרות מהם כבר חלו בסרטן - אך אתה התעלמת לחלוטין מדבריו. מה לעשות, יש לו כמה חסרונות: ראשית, שמו אינו גנגר (הבעלים של חכ"ל), והוא לא היה פטרונו הפיננסי של אריק שרון; שנית, אותו דייג מרוויח את פרנסתו בעמל כפיו וביושר - אני מניח שאפילו את החכה שלו הוא קנה בעצמו - בעוד שגנגר קנה את המפעל ממדינת ישראל ב"מחיר מציאה" של 50 מיליון דולר ב- 1986, כששרון היה שר התמ"ס - ו"זכה" מאוחר יותר במענקים בסך 74 מיליון דולר, למרות התנגדותה של מבקרת המדינה דאז, מרים בן-פורת; שלישית, אותו דייג, בניגוד ל"חיפה כימיקלים", משלם את מיסיו, ולא התחמק מתשלום הארנונה, למשל. בקיצור, הוא לא בעל הון.

אריה גנגר וידיד

אני משער שכאשר בעלי ההון מדברים איתך, אין אתה נוהג בהם זלזול שכזה. לא יכולתי לבדוק זאת, כי הם, כידוע, לא צריכים להטריח עצמם לדיונים בוועדות: להם יש "צינור ישיר" אל מקבלי ההחלטות במדינה - ובצינור הזה זורמים שפכים וזוהמה לא פחות מאשר בצינור שאתה ובכירי משרדך מתכננים להזרים בו את שפכי מפעלי הקישון אל הים.

בוא נודה באמת: לו אזרח מן השורה היה משליך לחצר ביתו רק עשירית ממה שגנגר משליך לרשות הרבים מזה עשרות שנים, המדינה היתה קונסת ומענישה אותו באבי-אביו, בעוד שנגד חכ"ל אתם לא עושים דבר.

בקשה מהקוראים

זיהום הקישון הוא רק קצה הקרחון. הארגונים הירוקים זקוקים בדחיפות לאנשים נוספים. אנא צרו קשר: [email protected].