סרט פיוטי, מרגש, הבנוי על משחק ובימוי מעולה של רוברטו בניני. בסרט הוא מגלם דמות של מרצה לשירה, גרוש, אב אוהב לשתי בנותיו, המתאהב ללא פשרות באישה, שעובדת עם קולגה שלו -משורר ערבי שחי בבגדד. הוא נוסע אחריה עד בגדד, בעקבות טלפון מחברו, המספר לו על פציעתה ואישפוזה בבית-חולים, שאינו כשיר לתת מענה רפואי לחולה קשה מסוגה, השוכבת ללא הכרה, עם בצקת חמורה במוח.
באיכויותיו מזכיר הסרט את סרטי צ'ארלי צ'אפלין האגדי. גם רוברטו בניני הוא סוג של ליצן עצוב-שמח, הניחן בחוש הומור, ובפיו טקסטים חכמים, פילוסופיים על החיים, על השירה, האהבה, הגמלים ובני האדם.
דרך הדמות של הפרופסור המבולבל, שאינו זוכר להגיע לפגישה בזמן עם בנותיו, ואף לא זוכר היכן החנה את מכוניתו, אנו מתוודעים אל אדם רגיש, הומאני, חבר טוב ואב מסור, היודע לתת מעצמו ברגעים קשים. מצבים גרוטסקיים, אבסורדים, בין חיים למוות. הוא נקלע לסיטואציות המצריכות ממנו תושייה, יצירתיות ובעיקר אופטימיות. ואכן הבלתי יאמן מתרחש. הבחורה החולה פוקחת עיניים וקמה ממיטת חוליה, וזאת במציאות הזויה של בית-חולים בלתי מצוייד במכשיר החייאה וללא תרופות, מופגז ומופצץ, בבגדד הכבושה, תחת צבא אמריקני אטום וגרוטסקי.
בסרט זה אנו עדים לעוד מספר ניסים, המשמשים יחד בין ריאלי לסואריליסטי. כמו למשל, החתונה המתקיימת בין השניים. על הרקע הבלתי אפשרי (החתן בתחתונים וגופיה), במין חצר משונה וקהל מוזמנים מוזר. גם הנמר המופיע באמצע הכביש ביום חורף, ברומא, הוא סימן לניצחון הניסים הטובים הקורים לגיבורים, חדורי האהבה והתקווה. בלעדיה אין טעם לחיים, לבתים, לאור השמש, לקישואים.
האהבה מוצגת כאן לא כקיטש רומנטי, אלא בהתכתבות קולנועית עמוקה לכל השאיפה האידיאלית לחברות, לנאמנות האחת והטוטאלית בין גבר לאישה. וכל זה על-רקע של מלחמה, איום פיזי ונפשי על הקיום. מלחמה בין שתי תרבויות: מערבית, משכילה, אינדיבידואליסטית, מול מוסלמית, עדרית, נבערת.
רוברטו בניני, הגבר בסרט, נקרא:ויטוריו,ומולו, הבחורה, הנקראת ויטוריה, הלא היא, ניקולטה בראשי, מייצגים כל אחד מהם עולם עם איכויות ופעולות שונות. הוא חולם, אך עם זאת פרקטי ודבק במטרה להתאחד עם הבחורה איחוד מלא ולתמיד,ואילו היא לכאורה מציאותית ומתחמקת מהקשר שנראה לה בלתי מתקבל,אלא אם כן יקרה נס (במקרה שלהם כאשר יראה נמר בשלג.לא בהרי ההימליה,כי אם ברומא עצמה).
הסרט מעמיד את הצופה בין המציאות לחלום, בין הקומדיה לטרגדיה, בין המצחיק לעצוב, בין שני עולמות ותרבויות שונות. אולם האופטימיות, התקוה, העידוד והאנרגיות הטובות שיוצאות מפיו ובעיקר מפעולותיו של ויטוריו, גיבור הסרט, למען בעיקר, מושא אהבתו, הם ניצחון מוחץ לכאוס, לאי הוודאות, לבלבול, למלחמה.
