אוייבי המדינה

אני כותב מאמר זה בלשון אישית כי הנושא נוגע לי אישית. ברשת ב' התנהל (6.12.2006, שעה 6 בערב) דיון בנושא הגדלת המס על רכב צמוד, מה שמכונה בטעות רכב ליסינג (ליסינג זו רק שיטת מימון).

אמירות נציג האוצר בדיון היו רחוקות מדיוק, אמירות שמגמתן הינה דמוניזציה של העובדים כדי לחסום את המאבק שכנגד העלאת המס.

האוצר משתמש בסיפורי רכילות ומציגן כעובדות. נושא שהוצג כעובדה הינו מתן הרכב לחברים, שהינו כל כך מופרך וכל כך קל לבדיקה. הרוב המוחלט של החברות בעלות ציי רכב מגבילות את הנהיגה ברכב לבני משפחה מדרגה ראשונה בלבד.

בזמנו היתה בדיחה שאמרה איזהו רכב השטח הטוב מכולם - רכב חברה. בדיחה. נציג האוצר העלה טענה כזו בשיא הרצינות. אספר לאוצר כי בחברה שבה אני מועסק היה מקרה של פגיעה מכאנית ברכב עקב נסיעה לא זהירה. הנושא פורסם בחברה בצרוף אזהרה כי המקרה הבא ישלם את התיקון מכיסו.

לנושא כמות הנסיעות ברכב. בחברה שבה אני מועסק ממוצע הנסיעות בשנה עומד על כ-25,000 ק"מ בשנה, וזה כולל נסיעות פרטיות ונסיעות עבודה. זה כאשר ממוצע הנסיעות בשנה לרכב פרטי עומד על כ-17,000 ק"מ בשנה. בניכוי נסיעות העבודה מתברר כי רכבי החברה אינם נוסעים הרבה יותר מרכבים בבעלות פרטית.

וקצת על עיוותי החישובים של האוצר

שווי הרכב מוצג ע"פ מחירו ביום הקנייה, בהתעלם מירידת ערכו בעשרות אחוזים במהלך השנים שבהן העובד מחזיק ברכב. האוצר מציג את כל קילומטרז' הנסיעות כהטבה ומתעלם מנסיעות עבודה. האוצר מציג רק את תוספת ההכנסה הצפויה מהגדלת מס ההכנסה, ומתעלם מהפסד המס שיוצר בגין ירידת כמות רכישת רכבים, שהרי כחצי ממחירו הסופי של כל רכב הינו מיסים.

האוצר מתעלם מהוצאות נוספות שיוטלו על המעסיקים ויקטינו את חבות המס שלהם, כגון הקמת מערך הסעות, תשלום החזר הוצאות נסיעה, והקמת מאגר רכבים לצורך נסיעות עבודה.

לסיכום, לגיטימי שהאוצר יטען שחישוב המס מפלה לטובה, רק שיציג נתונים נכונים ומאומתים. לא לגיטימי שהאוצר יבצע "עליהום" על המשתמשים ברכב חברה, על לא עוול בכפם.