בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חובתנו כחברה וכמדינה לדאוג לנזקקים מבין ניצולי השואה. אל לנו "להשלים את מלאכת הצורר הנאצי" ולתת יד לחרפת רעב של ניצולי שואה
לפני כשבוע שודרה ב"מבט" כתבה אודות ניצולת שואה. אישה בת 80, החיה בישראל וסובלת מחרפת רעב. כלל הקצבאות שהיא מקבלת בחודש, מסתכמות בכ-2,300 ש"ח ומזה עליה לשלם, בין היתר, עבור שכ"ד, חשמל, מים, תרופות ומזון. עפ"י הנאמר בכתבה, גברת זו, אינה היחידה הנמצאת במצב עגום זה. בישראל חיים כיום אלפי ניצולי שואה, אנשים מבוגרים, החיים במצוקה מתמדת. בין אם ישנו קשר ישיר או עקיף להיותם של אנשים ניצולי שואה לבין מצבם הכלכלי, כ-60 שנה לאחר השואה, עדין ניתן להניח כי לאנשים אלה, מצוקה כלכלית, לעיתים, עד כדי רעב ממשי, מהווה נטל כבד מנשוא, כאשר בנוסף על הקושי שהיא מעוררת, היא עלולה לגרום לנזק נפשי נוסף, לטראומה מתעוררת, טראומת המחנות. בימים אלה בהם עולים שוב קולות, מאירן, המכחישים את השואה ומהללים אותה בעת ובעונה אחת, תוך קריאה להשמדת יהודים, כולנו מתייחסים לכך ברצינות ובסלידה. אל לנו, כחברה וכמדינה להסכים למצב כזה. יש לעשות מעשה ולאלתר. הגורמים הוולונטריים הפועלים למען ניצולי השואה ועושים עבודת קודש בעניין, אמורים לתת לאנשים יקרים אלה סיוע משלים, למה שהם ראויים לקבל ממדינת ישראל, מדינת היהודים. יש לבחון מיידית, את החקיקה הקיימת ולעדכנה באופן שיחייב קצבת מחיה מינימלית, בערך של שכר המינימום או דומה, לאנשים אלה. חברות הכנסת קולט אביטל (עבודה) הפועלת במשך שנים רבות, למען רווחתם ומימוש זכויותיהם של ניצולי השואה ושרה מרום-שלו (גיל) מן השדולה הפרלמנטרית למען ניצולי השואה מקיימות פעילות פרלמנטרית וציבורית במטרה לשפר את מצבם של ניצולי השואה ועל-מנת לקדם חקיקה בנושא. פעילות זו, ראוי שתחצה מפלגות, רווחת ניצולי השואה אינה עניין הבלעדי של מפלגת העבודה ושל גיל, היא ראויה וחייבת להיות אינטרס עליון של כלל המפלגות. גם במישור הפרקטי, המעניין את אנשי האוצר, נראה כי מרבית ניצולי השואה, לא יזקקו לקצבה זו, שכן מצבם הכלכלי, אינו מצריך זאת. לפיכך, לא יהווה תיקון חקיקה זה, נטל כבד מדי על תקציב המדינה. מעניין, מה יגיד בעניין שר האוצר, הגאה, ב"מצעד החיים", כאשר הוא צריך לעשות מעשה לרווחתם של ניצולי השואה? האם ישתמש בסיסמא השחוקה "דברים שרואים מכאן, לא רואים משם"?? או שמא, יתעלה מעל שיקוליהם הכהים של פקידי האוצר ויושיט יד ליוזמה חשובה וקריטית זו??
|
|
הכותב הוא משפטן, איש עסקים וציוני.
|
|
תאריך:
|
14/12/2006
|
|
|
עודכן:
|
14/12/2006
|
|
שי ברק
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
פטריוט ישראלי
|
14/12/06 21:01
|
|
לפני מספר שבועות החלו עובדים בסדנאות היזע ממזרחה לנו, בירדן, בפרברי עמאן, לשבות. העובדים שבתו בעקבות אכזריות ההנהלה כלפיהם ותנאי העבודה המזוויעים שבהם הם עובדים. עובדים אלו עובדים ב"אזורי הסחר החופשי" שצצו לפני 5 שנים בעקבות הסכם השלום שנחתם עם ישראל ב-94. על-פי ההסכמים, הבגדים שמיוצרים בירדן נמכרים עם תווית "made in Israel". המפעלים מקבלים הזמנות ומייצרים עבור ענקי ביגוד אמריקנים. הייצוא לארה"ב מירדן גדל פי 20 בחמש השנים האחרונות.
|
|
|
סוכרת היא מחלה רב מערכתית, ולא תמיד תלויה ברמת הסוכר בדם או בסוג הטיפול של החולה. המחלה נוצרת כתוצאה מפגיעה מלאה או חלקית בהפרשת אינסולין. פגיעה זו מלווה בהפרעות במאזן הפחמימות, השומנים והחלבונים בגוף. לעיתים קרובות המחלה מלווה בחוסר איזון במשק הנוזלים והמלחים בגוף ובחוסר איזון החומצה-בסיס בגוף.
|
|
|
כשנבחר עמיר פרץ לתפקיד יושב-ראש מפלגת העבודה, נשבה רוח אופטימית במפרשי מפלגתו. פרץ, הידוע כסוציאל-דמוקרט כלכלי וכיונה מדינית, זרק לאוויר סיסמאות חברתיות ומדיניות ששבו לבבות של קהלים רבים בציבור הישראלי, גם כאלו שלא ידועים כתומכים מסורתיים של מפלגת העבודה. ההמשך ידוע - מפלגת העבודה זכתה ל-19 מנדטים והצטרפה לממשלה שהרכיב אהוד אולמרט.
|
|
|
מקובל לראות בחג החנוכה ימי ציון והעלאה על-נס (תרתי משמע) את ניצחון "תרבות יהודה" על פני "תרבות יוון". ההתיָווְנות, מול היהדות, נתפרשה בכל הדורות כמערכת תרבותית שלמה המנוגדת לאמונת ישראל, להשקפת עולמנו ולאורחות חיי החברה היהודיים. מקובל לראות בצמד מושגים מקוטב זה - יהדות מול יווניות - את הניגוד שבין תרבות הגוף לתרבות הרוח, בין תרבות מוחצנת לתרבות נשמתית, בין "חשמונאים" לבין "מרשיעי ברית" וכיוצא בהגדרות דומות; דור דור ודרשניו, דור דור והוגיו, דור דור ופובליציסטיו.
|
|
|
ג', מהגרת עבודה מהפיליפינים, המועסקת בישראל בתחום הסיעוד, הרתה לידידה, מהגר עבודה מתאילנד. משרד הפנים הבהיר לג', שלאחר הלידה לא יוכל בנה להישאר בישראל, ויהיה עליה לבחור: או שתעזוב עם בנה את הארץ או שתישלח אותו למשפחתה שבפיליפינים. בידיה של ג' לא היתה ברירה של ממש. היא הפקידה את בנה בידיה של מהגרת עבודה אחרת, ששבה לפיליפינים, ושילמה לה עבור השליחות. לאחר מכן פנתה ג' למשרד הפנים בבקשה לחדש את רישיון העבודה. הפעם נמסר לה, כי הנוהל השתנה; כיוון שילדה בישראל רישיון העבודה לא יחודש, ועליה לעזוב את הארץ. כעבור זמן קצר, בטרם הספיקה ג' לשקול את צעדיה, נעצרה. משרד הפנים החליט שג' תגורש הן משום שהיא אם לילד שנולד בישראל והן משום שהיא מנהלת מערכת יחסים עם מהגר עבודה אחר. רק בעקבות עתירת מוקד סיוע לעובדים זרים לבית המשפט המחוזי בתל אביב נאות משרד הפנים לשחרר את ג' בערבות ולאפשר לה להמשיך לעבוד בישראל, וזאת בכפוף לחתימתה על תצהיר, לפיו אין לה בן זוג קבוע.
|
|
|
|