השיעים בממשלת עירק רצו גם הם להראות איזושהיא פעולה החלטית בתוך התוהו ובוהו שהוא כיום שגרת החיים בעירק. על כן לא חיכו עם ההוצאה להורג עד סוף המשפט השני של סדאם על המתת אלפי הכורדים בגז ב-1988. עובדה זו גרמה לכעס רב בקרב הכורדים שהרגישו שהדיכוי שלהם מטואטא בזלזול.
אולם ברור שחיסולו של סדאם לא ישים סוף למלחמת האזרחים שמסלימה בעירק. עירק מתפרקת. בעודו על הגרדום, גינה סדאם את האירנים ובכה "כי לנצח יחיה האיסלאם", הכל במטרה להבעיר את השנאה הסונית-שיעית.
בוש מצידו מקווה להרוויח כמה שבחים על הוצאתו להורג של סדאם, אך בעוד רוב העירקים לא יזילו דמעה בודדת על הרודן לשעבר, מותו קרוב לוודאי יגרום לשיעים רק לדרוש ביתר תקיפות את נסיגת הכוחות הכובשים האמריקניים והבריטיים.
גם לבוש וגם לבלייר, עדיף סדאם מת מסדאם חי. כל עוד סדאם היה בחיים, היה חשש בלונדון ובוושינגטון, שמא יוודעו פרטים נוספים כיצד הם תמכו ומימנו את סדאם עד 1990, ערב פלישתו לכווית. זו גם הסיבה שסדאם לא הורשע על שום דבר שעשה ב-1980-1988 במלחמה עם אירן.
חשוב שתמיכת ארה"ב ובריטניה ברודן הגדול סדאם חוסיין לא תישכח. בעיקר משום שכעת צורת היתפסו, משפטו והריגתו גורמת לרבים בקרב הסונים בעירק לראותו כלוחם אנטי-אימפריאליסטי ואף כקדוש מעונה. בשנות המלחמה באירן סדאם קיבל מארה"ב ובריטניה מימון ונשק רב, כולל נשק להשמדה המונית שגרמו למותם של כמיליון וחצי איש במלחמה עקובה מדם. לכן כשבוש ובלייר מדברים על פלישה לעירק למען "הדמוקרטיה", "שמירה על זכויות אדם" ו"סיום הכיבוש" קשה ממש לקנות את זה.
בייחוד קשה להאמין למילים מזוייפות אלו כשלוקחים בחשבון את תמיכתם וסגידתם של ממשלות ארה"ב ובריטניה למלכים הדיקטטורים הפיאודליים של ערב הסעודית! זו כבר הצביעות בהתגלמותה. הממשלה הבריטית מדברת על כיצד סדאם נחשף סוף סוף ל"שלטון החוק", כאשר רק לפני מספר שבועות בלייר עצר חקירה פלילית שהיתה חושפת את אותם פרטים בדיוק כיצד האליטה הסעודית המושחתת שדדה את עמה.
המשטר שמשליטים המלכים הסעודים בערב הסעודית הוא בין המשטרים המתועבים ביותר על פני כדה"א. לפי ארגון אמנסטי זהו משטר של טרור ופחד מהגרועים ביותר. בערב הסעודית אין מפלגות פוליטיות, אין בחירות, אין רשות מחוקקת עצמאית, אין מערכת משפט עצמאית, אין איגודים מקצועיים ואין ארגוני זכויות אדם. כל סעודי שמעז לבקר את המשטר נענש באכזריות. לאחר מעצר, מתנגדים פוליטיים ודתיים של המשטר נכלאים עד להודעה חדשה גם ללא משפט. עינויים הם חלק מהשיטה ועובדים זרים נמצאים תחת סכנה מתמדת.
החוקים החברתיים מימי הביניים של ערב הסעודית שנאכפים ע"י משטרת הדת, לא שונים במהותם מאלו שמונהגים ע"י הטאליבן באפגניסטן. האפליה נגד נשים ומיעוטים אתניים גם היא מערכתית. חופש העיתונות והדיבור לא מתקיימים בסעודיה לחלוטין. למרות כל זה, מלכי סעודיה ונסיכיה הינם אורחי כבוד בבית הלבן ובדאונינג 10 כבר עשורים רבים. נסיכי סעודיה מבקרים כיום תכופות את בוש הבן כפי שביקרו את בוש האב לפני כן, זאת על אף העובדה כי הקשרים בין המלוכה הסעודית לגורמים איסלאמיים קיצוניים ידועים וברורים לכל. בן-לאדן עצמו הוא בן למשפחת המלוכה הסעודית, והחוטים מאל-קאעידה מובילים היישר אל תוך בית המלוכה הסעודי. אז היכן "ההגנה על הדמוקרטיה וזכויות אדם" במקרה של ערב הסעודית?
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
