על מיסים ועל "ערך מוסף"

"קשרים מקלים עלינו בכך שיודעים שאנחנו רציניים", הוא אומר. "אם אני מעלה טענה, לא מזלזלים בה, היא נבדקת בכובד ראש, ולכן קל יותר לסגור תיקים במהירות". ברזילי מבהיר עם זאת כי "כל עורך דין שיש לו מספיק מוניטין בתחום, יש לו את הקשרים, לא צריך לבוא מתוך רשות המיסים לשם כך".

ברזילי מתייחס בהקשר זה לאחד המאפיינים של התחום. "אנשים במערכת מתחלפים מאוד מהר, ותוך זמן קצר כל הקשרים עם האנשים שהכרת הופכים ללא רלוונטיים. מי שמבסס את שמו על קשרים בלבד, לא יחזיק הרבה זמן מעמד", הוא אומר. ואכן, במשרדים רבים ניתן לראות ניסיון מתמיד "לשאוב" לשורותיהם יוצאי רשות טריים.

עו"ד דורון לוי, העומד בראש מחלקת המיסוי של משרד עמית פולק מטלון, צבר את קשריו ברשות המיסים מבלי שהועסק בשורותיה. לדבריו, "בכל תחום חשובים קשרים, זה עוזר לעשות דברים מהר ונכון, אתה פונה ישירות לגורם שמוסמך לקבל החלטה ולא מבזבז זמן". לוי מוסיף כי "אם יש לי ביום חמישי בעיה עם תשקיף מסוים שאמור לצאת ביום שני, אני יודע שאני יכול להרים טלפון ויתייחסו לפנייה שלי, באופן ענייני ובמהירות".

מאידך-גיסא, עו"ד משה שקל, בעל משרד מוביל בתחום, סבור שאין יתרון ממשי לעורכי דין שיצאו מתוך רשות המיסים. "אנשים במערכת הזו משאירים גם אויבים, לא רק ידידים, ויש גם התחשבנויות אישיות לאחר הפרישה". בהתייחסו להשלכות הפרשה הנוכחית על העתיד אומר שקל כי הדינמיקה במערכת נפגעה. "המסר שהחקירה מעבירה לפקידים במערכת היא שכדאי להם להיות ראש קטן".

דרוקר מוסיף: "לפעמים ההיכרות המוקדמת היא אפילו בעוכרינו. פקיד שמכיר אותי לעיתים דווקא מחמיר בשביל שלא יהיו ספקות שהוא לא היה אוביקטיווי". לדבריו, "זו מדינת ישראל, כולם מכירים את כולם בכל מקום, גם אנחנו בתור עורכי דין מכירים את השופטים, אז זה עוזר לנו? יש שופט אחד למיסוי בתל אביב, כולנו מכירים אותו, הוא מכיר אותנו מההופעות בפניו, אז ההיכרות עוזרת לנו? לפעמים אנחנו מרוויחים ולפעמים חוטפים".

"בגלל תרבות 'המעכרים' שקימת בישראל, יש דימוי שכל מי שיש לו קשרים, משיג פשרות מנימוקים שהם אינם ענייניים", אומר עו"ד אלתר, מעורכי הדין המובילים בתחום במיסוי. "מעולם לא הגעתי עם לקוח לדיון בענייני שומה ואמרתי 'נו, אולי תלכו לקראתו'. אנחנו אנשי מקצוע. הבקשות שאנחנו מגישים לרשות מגובות בחוות דעת. איך אני, כאיש מקצוע, אראה בעיני הלקוח אם אגיע איתו לפגישה ואתחיל להתבסס על נימוקים כמו 'נו, לך לקראתי' בגלל שיש לי קשרים עם מישהו?", הוא אומר.

לדברי אלתר, "הקו המבחין בין פשרה לגיטימית לפשרה לא לגיטימית, הוא בכלל לא דק. זה הבדל בין שחור ללבן. או שיש נימוקים עניינים להחלטה, או שאין". לדבריו, כאשר ההחלטה עניינית, אפשר לראות בפרוטוקול ציטוטים של פסקי דין, חוקים, כללים פנימיים, נימוקים. לעומת זאת, כאשר מדובר בשוחד כל אלה לא יהיו, "אי אפשר להמציא נימוקים. רק מקריאת הנימוקים בפרוטוקול שומה או הסדר כופר אני - או כל מומחה אחר למסים - יכול מיד לדעת אם היה שוחד או דיון ענייני".

לדעת אלתר, קשרים במס הכנסה הם עניין מסובך לביצוע. "יש מנגנוני פיקוח ובקרה רבים. כל שומה מאושרת על-ידי שלושה אנשים לפחות, הנימוקים המקצועיים נבחנים, הקידום של הפקידים הוא על בסיס המקצועיות בנימוקים".

עם זאת, גם אלתר מוכן להודות שקשריו והכרותו עם הפקידים מסייעים לו, אך לדבריו רק ב"קיצור תורים": "זה מקובל בכל רשות, גם מפכ"לים לשעבר במשטרה גוזרים קופון על זה שהם מצליחים לקצר תורים. ואפילו אני, הייתי צריך פעם משהו במשרד המשפטים, נתנו לי תור מרוחק, התקשרתי למישהי שעבדה שם ופרשה, והיא קיצרה לי את התור".

"הלוואי שזה לא היה כך" מוסיף אלתר. "הלוואי שהם היו נפגשים עם כל האנשים במועדים סבירים, אבל אנשים בביורוקרטיה נשחקים מאוד ואינם ממלאים את חובתם האזרחית. חשוב להבין, התורים שמתקצרים הם לא על חשבון אנשים אחרים - זה על חשבון הפסקת סנדוויץ' או דיון פנימי. אבל קיצור תורים זה המקסימום שאפשר להשיג. אלא אם נכנסים לפסיכולוגיה של התת מודע ואומרים שבגלל שהפקיד מכיר אותי, הוא משתכנע ביתר קלות מהנימוקים העניינים שאני מביא".

ומה יקרה כעת? לדעת אלתר, הנכונות לפשרה במערכת המס היום אחרי הפרשה קטנה יותר. "הם פוחדים, לפקידים שמפחיתים שומות יש תדמית של נושאא לחקירת שוחד וייקח למערכת שנים להתגבר על כך.

"יש בתחום אנשים שמנופפים בקשרים, שהם מכירים את זה ואת ההוא, יכולים להשיג את זה, וההוא חייב להם בגלל שסייעו לו לקבל משהו", אומר עו"ד אודי ברזילי, בעל משרד מוביל בתחום. "זה קיים, זה מוציא שם רע, וברוב הפעמים זה בכלל לא נכון".