על עירק להקים צבא של מתאבדים

דובר תנועת החמאס, ד"ר עבד אל-עזיז אל-רנתיסי, כתב מאמר תחת הכותרת "עירק תנצח, בעזרת אללה", בו קרא לעירק להקים צבא של מתאבדים ולפתוח את שעריה בפני לוחמי ג'יהאד כדי שיבלמו את המתקפה נגדה.

להלן תרגום עיקרי המאמר, שפורסם במקור בעיתונות הערבית [ראו קישורים]. התרגום בוצע על-ידי אתר Memri:

עודני סבור כי למרות הריכוז [הצבאי] העצום של הצלבנים במפרץ, המלחמה נגד עירק איננה האפשרות הסבירה ביותר וכי בצל ארס השנאה הצלבנית העיוורת שמפיץ בוש כל האפשרויות [עדיין] פתוחות. אבל במידה והמלחמה בפתח, האם ניצחון הצלבנים בתוקפנות העושקת הזו ודאי? אינני חושב. אני סבור כי שחצנותו של המערב תוביל אותו לסופו הוודאי, במידה והוא נחוש בדעתו לנהוג בתוקפנות ובטרור נגד האומה האסלאמית, וכי תבוסתו הראשונה תהיה בעירק. לתבוסה דרגות שונות שהנמוכה בהן היא כישלון בהשגת מטרות התוקפנות ואילו הגבוהה שבהן היא תבוסה צבאית בשדה המערכה.

כדי שעירק תשיג את הניצחון הגדול המיוחל, עליה להכין לקראת מערכה זו את כל הכוח שיש ביכולתה. מאפייני הכוח החשובים ביותר הם ההסתייעות באללה וההישענות עליו באמת ובאמונה. עירק אינה צריכה את עזרתם של הערבים. הערבים חסרי אונים כעת והם חושבים כי הדבר החכם ביותר מבחינתם הוא להיכנע. הם אינם יכולים לעזור לעצמם. כיצד, אם כן, יעזרו לעירק? "אלה אשר תקראו אליהם מבלעדי אללה לא יוכלו להושיע אתכם וגם לנפשם לא יושיעו" [קראן 197: 7]

אל לה לעירק לתלות תקוות ברוסיה, צרפת וסין. מדינות אלו, בנוסף לכך שאינן יכולות לסייע לעירק, מעדיפות את האינטרסים הלאומיים שלהם על פני האינטרס של עירק. אלמלא האינטרס [האישי] שלהן שעירק לא תותקף, הן לא היו מבצעות [אפילו] את המהלכים המביכים [שעשו]. שכן, אנו יודעים כי התוקפנות כנגד עירק היא תוקפנות כנגד האינטרסים של מדינות אלה. אלא שאין ביכולתן להציל את עירק ולכן על עירק להסתייע באללה. אם [עירק] תעשה כן, שום כוח על פני האדמה, תהא עוצמתו אשר תהא לא יביס אותה. "אם אללה יעזור לכם אין מי שיגבר עליכם" [קראן 160: 3]. דעו, אחינו בעירק , כי אם לא תסתייעו באללה, לא תסתייעו באף אחד. "אם אללה ינטוש אתכם מי יושיע לכם אחריו? על המאמינים להישען על אללה" [קראן 160: 3] הוי עמנו בעירק, היו גאים באללה, האמינו בניצחונו וסמכו עליו "מי שישען על אללה זה [הניצחון] הוא חלקו" [קראן 3: 65] ...

מאפיין כוח נוסף הוא [כוח] הרצון, הנעדר מכל חולשה או היסוס, זהו אחד מהתכונות של אחינו בעירק... אם הצלבנים יכשלו בשבירת רצון ההתנגדות של העם העירקי - והם אכן יכשלו בעזרת אללה יתעלה - הדבר היחיד שיפיקו מתוקפנותם הוא דמעות... המערכה בסופו של דבר היא מערכה של רצונות. עלינו להיות משוכנעים בכך שאנו חייבים לנצח בה. השלב הראשון בתבוסה הוא האכזבה, הייאוש והפסימיות. אני סבור כי אללה פטר את העם העירקי מהמחלות המסוכנות האלה.

מאפיין כוח אחר הוא שיהיה לעירקים צבא של מוסרי נפש. אויבי אללה ואויבי האומה הזו הם פחדנים. הם משתוקקים לחיים ואילו המוסלמים משתוקקים לשהאדה. פעולות מסירות הנפש הגורמות לזעזוע מסוגלות להבטיח כי בליבותיהם [של האויבים] תיזרע אימה והאימה היא אחד מהגורמים לתבוסה. אין מנוס מלהקים אלפי חוליות של מוסרי נפש במסגרת מנגנון סודי, שלרשותם יועמדו כל היכולות כבר מעכשיו ושיהיו להם אלפי חגורות נפץ משוכללות, בעלות עוצמת פיצוץ חזקה המסבות נזק רב.

לשם ההגנה על המולדת נגד ההתקפה הטרוריסטית הצלבנית יש צורך באנשים המשתוקקים [להגיע] לגן עדן והדרך הקצרה ביותר לגן העדן היא המוות למען אללה. כמה אנו זקוקים לראות את פניהן השמחות ושבעות הרצון של האימהות בעירק כאשר הן נפרדות מיוצאי חלציהן ההולכים אל מחוזות הכבוד, מחוזות השהאדה. זאת כדי שאויבי האומה ידעו כי השמירה על הכבוד והמולדת יקרה יותר מהחיים וכי האמהות שלנו בעירק, כמו האמהות שלנו בפלשתין, [מוכנות] להקריב את יוצאי חלציהן אך לא את כבודן.

על עירק להכשיר את שיירות מוסרי נפש מבחינת אמונתם באללה והדבר יתאפשר רק על ידי [לימוד] הקוראן. הקוראן הוא [הספר] הממריץ ביותר לגבריות ולכבוד ואין בו שום מקום לחולשה ולרפיון. "הילחמו בהם. אללה ייסר אותם באמצעותכם, ימיט עליהם חרפה, יגביר אתכם עליהם וירפא את לבבות המאמינים" [קראן 14: 9]. האנשים יודעי הקוראן יכולים, בעזרת אללה, כפי שקורה בפלשתין, לזעזע את יסודות האויב, יהא כוחו אשר יהא. הם יכולים, בעזרת אללה, להנחיל לו תבוסה, תהא אכזריותו אשר תהא. מה רב ההבדל בין מבקשי השהאדה לבין המבקשים את [חיי] העולם הזה.

מאפיין נוסף של הכוח הוא שתהיו, עמנו בעירק, מאוחדים למרות תכונותיכם השונות. שכן, כולכם [עומדים] במרכז המטרה. הפצצות והאש [שיומטרו עליכם] לא יבדילו ביניכם. היו יד אחת ולב אחד שכן ידו של אללה היא עם הכלל. "אללה אוהב את אלו הנלחמים למענו מאוחדים כאילו היו בניין יצוק" [קראן 4: 61]. אויבכם מהמר על זריעת פירוד בקרבכם כדי שיוכל [לנצל זאת] ולכבוש את מולדתכם מבלי שהדבר יגבה ממנו מחיר. יהיו מקרבכם מי שיעניקו לאויב סיוע ביטחוני ויעדיפו את האינטרסים שלהם על פני האינטרסים של המולדת. אנשים אלו אינם חלק מכם אלא חלק מהם [מן האויבים] "ואשר יתחבר מכם אליהם מהם הוא" [קראן 51: 5] ההימור של האויב [להישען] עליהם ינחל תבוסה ללא ספק.

מאפיין אחר של הכוח הוא שתפתחו את שעריכם ללוחמי הג'יהאד, בני האומה האסלאמית הזו, כדי שיוכלו לבצע את המוטל עליהם בהגנה על אדמת המוסלמים. תבוסת הצלבנים בעירק תפסיק את התקדמותם לעבר שאר ארצות המוסלמים. שכן, שאיפותיהן חוצות את גבולות עירק ופלשתין והם אינם מסתפקים בשליטה על האדמה ועל אוצרות הטבע. גם אם זו אחת המטרות שלהם, לאחר כיבוש האדמה וגזילת אוצרות הטבע שלה הם ישימו כמטרה את האמונה של האומה הזו. "הם לא יחדלו מלהילחם בכם עד אשר ישיבו אתכם מדתכם אם יוכלו" [קראן 217: 2]. תנו ללוחמי הג'יהאד הזדמנות לבלום את התוקפנות העושקת הזו. על לוחמי הג'יהאד להתקדם מכל מקום כדי להגן על אדמת עירק. אלמלא היינו במערכה עם גרורות הצלבנים בפלשתין, עמנו בפלשתין היה הראשון שהיה נחלץ לעזרת עמנו בעירק.

המערכה בעירק, כמו המערכה בפלשתין, היא המערכה של האומה [האסלאמית]. על האומה לבצע את המוטל עליה ולנצל את היכולות שלה כדי לסייע לעירק ואני אומר למי שהמציאות הכניעה אותו: 'עירק תנצח, בעזרת אללה'".