צביעות מחליאה

הגורל חמד לו לצון, וביום החמישי האחרון השמיעו בנהמת לבם שני ח"כים את אמרי השפר שלהם: היו אלה ח"כ אסתרינה טרטמן וח"כ אחמד טיבי.

ח"כ טרטמן יצאה בשצף קצף נגד מינוי של ח"כ הערבי ראלב מג'אדלה לשר בממשלת ישראל. מוטב היה לה שהיתה משתמשת בתאים האפורים שלה, סוכרת את פיה ונמנעת מהצהרותיה הגזעניות שלדעתה מינוי של ח"כ ערבי לשר הוא "הנפת גרזן ענק על הציונות" וכן "פגיעה בדמותה היהודית של מדינת ישראל". אפילו ראש הסיעה שלה, השר אביגדור ליברמן, הסתייג מדבריה באומרו, כי "אין לנו בעיה עם מינוי ערבי לשר כל עוד הוא נאמן למדינה. הבעיה כאן היא העיתוי והעובדה ששר במדינת ישראל משתמש בכלים שבידיו באופן פסול כדי לקדם את עצמו פוליטית".

לא הספיקה ח"כ טרטמן לסיים את דבריה, ומיד התנפלה עליה התקשורת בשצף קצף, מרחה אותה בזפת ונוצות והשליכה אותה בכיכר העיר.

במקביל, ודווקא באותו יום, ח"כ אחמד טיבי השתתף ברמאללה בכנס המוני של הפתח, ושם מעל הבמה לתשואות ההמונים, קרא לאיחוד החמאס עם הפתח בהדגישו כי המאבק הפלשתיני יימשך עד לשחרור כל האדמות הפלשתיניות והקמת פלשתין על כל השטחים שנכבשו ב-1967 ובראשם ירושלים הקדושה.

כך הסית בראש חוצות ח"כ אחמד טיבי שקרא לאיחוד השורות בין ארגוני הטרור, כדי שיוכלו לרכז מאמצים, להמשיך ולרצוח יהודים, כשהמטרה הסופית היא שחרור ירושלים הקדושה.

אולם ראה זה פלא, בניגוד לסערה התקשורתית שהתחוללה בעקבות דבריה של ח"כ טרטמן, הרי שבמקרה של אחמד טיבי, אין פרץ ואין צווחה. חסידי הדמוקרטיה שלנו הממהרים תמיד לגנות את קיצוני הימין היהודים, כמו גם במקרה האחרון של המתנחלת המקללת בחברון, ממלאים פיהם מים ולשונם נתקפת בשיתוק כאשר הח"כים הערבים נפגשים באין מפריע בלבנון, בסוריה, ובערים הפלשתיניות, עם ראשי ארגוני הטרור ומעודדים אותם להמשיך ולפגוע במדינת ישראל.

הח"כים הללו, היושבים בכנסת ישראל ונהנים ממנעמיה, מנצלים לרעה את החסינות שלהם, בידם תעודת ביטוח, הם יכולים בשם הדמוקרטיה לשבח את המרים שבאויבינו, וליהנות מדממה תקשורתית כשחובבי הערבים אפילו מבינים ללבם.