שלטון ניקנה בכסף

ההילולה האחרונה שעושה תקשורת משוחדת נגד אריאל שרון, הינה אחת ממאפיני הצביעות של כל אותם עיתונאים ופוליטיקאים המצקצקים בלשונם לנוכח ה"סקופים" הנירגשים שהם ממציאים לנו לפרקים מ"בתי החרושת" של אילי התקשורת מוזס ושוקן - ולא פחות חשוב הם ה"סקופים" אשר עיתונאים אלו מתעלמים מהם או מסתירים.

THE EMPIRE STRIKE BACK

היכן הצביעות? למשל כולנו ראינו שרק לפני שבוע התפרסמו מספר ידיעות מטרידות על קשריו ההדוקים ("קח ותן") של עמרם מצנע עם קבלנים חיפנים גדולים בכלל ועם גד זאבי בפרט - ואל נא נשכח גם כי רק לפני מספר חודשים, התגלה כי מצנע ואביו פתחו חשבון בנק סודי בחו"ל לקבלת תרומות בלתי-חוקיות לבחירות.

כמובן שכל זה שווה רק "איזכור קטן" בתקשורת על "מידע כאילו" ו-"ממקורות בלתי ידועים" ועד הכחשה רבתי גורפת של מטה מצנע, הניתנת בכותרת ראשית מבלי ש"העיתונאים הישרים" ינסו לבדוק ולחקור - כי הרי הדברים אמורים לגבי היקיר התורן - מצנע. הם כן המלקקים את אצבעותיהם כל פעם שמוזכר השם שרון, או עומרי או גלעד כי אז הם "יכנסו מייד לעומק הפרשיות הנוראיות".

כן רבותי, אנו חוזרים שוב לסרט: "האליטות מכות שנית" - -זוכרים מה הם עשו לנתניהו עם ה"מתנות" (שהתברר שלא גנב...) והאם אתם יודעים מדוע מררו לעיזר ויצמן הזקן את החיים עם מה שנתן לו (או לא נתן) חברו סרוסי... ומה עשו לרבין בגלל חשבון דולרי בן כמה אלפים שהחזיקה אשתו בחו"ל?

נדמה לך שכל פעם לפני בחירות קמים מספר אנשי תקשורת שיכורי-כח ואומרים: "אנחנו נכנס להיסטוריה אנחנו נשנה את תוצאות הבחירות"... הם מצטרפים למרכז כח ופועלים בשירותו - ואני מצפה כבר לראות איזה אמבוש מכינים הנבלים האלה בשבועיים הקרובים לטומי לפיד...

למי ניתנה בעצם זכות השתיקה?

דוגמא אחרת קשורה לשתיקתו של עמרי בחקירתו לפני שנה. זכותו הבסיסית של כל אדם היא לא להפליל את עצמו, אם הוא חושב שיסתבך או שחושב שמנסים לסבך אותו. עובדה היא, שהפרשה הזו הובהרה לבסוף ונסגרה - ולגבי ההחזר, ידוע מאיפה בא הכסף, הכל היה בכתובים ועל פני השטח.

אבל - האם יאה לגלעד שרון לקבל ערבות להלוואה מידיד קרוב של המשפחה על-מנת לעזור לאביו, זוהי שאלה אתית שעליה יכולים להתווכח בסלונים של רמת אביב ג', אבל האם הדבר צריך להיות נושא עיקרי בבחירות? האם השאלה האתית האמיתית המוסתרת מהציבור היא מדוע שרון החזיר כספים ו"העבודה" לא עשתה כך? או האם זה לא יותר חשוב למשל לבדוק כיצד יצחק הרצוג - זה שהיה הקומבינטור של עסקות הכספים של עמותות ברק, ואשר עד היום לא השיב על שאלות חוקריו ושמר על זכות השתיקה - הצליח להתברג לעשיריה המובילה ב"עבודה"? איש ציבור שנחקר בנושאים כספיים לא יכול לשמור על זכות השתיקה (ולכן פוטרה נעמי בלומנטל) אבל את יצחק הרצוג מצנע לא יפטר.

אמנון אברמוביץ מסלף באומרו ששרון היה חייב להחזיר את הכסף. אם אכן כך הדבר, מדוע לא מציין אברמוביץ את חלקם של אנשי צמרת העבודה באי-החזרת הכספים הלא חוקיים עד היום? אגב, האם עד מסיבת העיתונאים של שרון, ידע מישהו בציבור שאריאל שרון כן החזיר את הכספים אף שלא נתבקש לעשות זאת... לבטח ידעו זאת העיתונאים שלא דיווחו לציבור.

כמה כסף עולה השלטון?

אינני איש הליכוד אבל אני משתדל לראות את התמונה במלואה - ואני רואה כי כולם מוציאים הון עתק על בחירות כי בחירות עולות בכסף רב... המסקנה הברורה היא שהשלטון בארץ (וברוב הארצות הדמוקרטיות בעולם) כן ניקנה בכסף!! החוק לא מאפשר לקבל מעל סכום מסויים ולהוציא מעל סכום מסויים, אבל הסכומים שאושרו בשעתו כבר אינם מספיקים כי מספר הבוחרים בארץ כמעט והוכפל מאז ניתנו החוקים והתקנות והתקשורת ההמונית יקרה יותר. מה יעשו אלו?... יתחמנו את החוק... הם כולם עושים זאת. זה לא אומר שזה בסדר אבל אם אולי צריך לחשוב על שינוי החוק אם כולם מפירים אותו.

דוגמא לאבסורד הסביר לי מועמד שנכשל בבחירות הפריימריז של מפלגת העבודה. הוא טען, שאם הוא היה צריך להגיע במכתב אחד ובטלפון אחד (לפחות), לכל אחד מ-120,000 מצביעי מפלגת העבודה היה הדבר עולה לו לפחות 300.000 ש"ח (!!).

ומה יהיה אם בעתיד יעשו פריימריז בליכוד ששם התפקדו כ-330,000 איש? רק עשירים יבחרו כי עם פחות מ-500,000 שקל לא יהיה בכלל כדאי להיכנס למירוץ (ואני לא נכנס כרגע לנושא הכאוב של כמה תרומות מותר לקבל וכמה כסף מותר להוציא באופן חוקי לבחירות בפריימריז...).

מאיפה מגיע הכסף ומאיפה "שווה הכסף"?

אז מה עושות המפלגות הגדולות שהתקציבים והתקנות מגבילים אותן? לליכוד, למשל, ישנם כמה רבזיוניסטים ותיקים שלא עלו בשעתו לארץ והתעשרו בחו"ל. הם מעבירים לכור מחצבתם כספים בדרכים שונות, לרבות דרך עמותות. למעשה, אין החזר של טובת הנאה לתורמים. יש פה כאמור עבירה על חוק הבחירות וחוסר צדק לגבי המפלגות הקטנות. מצד שני גם למפלגת העבודה ישנם תורמים בחו"ל, הן פרטיים והן מוסדיים (כגון ארגוני פועלים-אחים או קרנות אירופאיות "למען השלום"). כמו כן יש למפלגת העבודה (ולמרצ) דרך מצויינת לתחמן את חוקי הבחירות - קוראים לכך: "מתנדבים".

אם כל קיבוץ, למשל, מקצה למערכת הבחירות של המפלגה 6-5 מתנדבים, אנחנו מגיעים לכ-1,500 מתנדבים, שאם היו צריכים לשלם עבור עבודתם בחודש הבחירות לפחות את שכר המינימום, היה מדובר בכ-5 מיליון ש"ח, טבילין ותקילין. סכום זה אינו מדווח... (כמו שש"ס לא מדווחת ככסף על אלפי בחורי הישיבה שעוסקים בבחירות ב"התנדבות"...). המעניין הוא, שהתקשורת החרדה כל-כך לטוהר הבחירות מתעלמת מכך. אבל, חכו ותראו מה היא תגיד אם למשל תנועת המושבים היתה מוציאה מתנדבים לאריאל שרון, היתם בוודאי רואים כותרות ענק על "השחיתות הנוראה הזו" ("הוא ישלם להם באדמות המדינה"). אבל כאשר מפלגת העבודה באופן קבוע שודדת את קופת המדינה בכנסת למען חובות הקיבוצים, אף אחד לא קושר זאת ל"מתנדבים".

שרון, במסיבת העתונאים, קרא מליבו לתקשורת: "השתגעתם??". הוא טעה, אלה שמנהלים את הקרב נגדו אינם משוגעים - הם אינטרסנטים מרושעים ואנטי דמוקרטים, שיש לעוקרם מעולם העיתונות והתקשורת. כי הם מכתימים את כל המדיה ב"תרגיליהם".