מיקור חוץ בצבא העם

לא אדבר על תקציב אופטימאלי אלא על מיקור חוץ. השאלה היא איך משנים את מבנהו של צה"ל ואיך משתמשים במגזר העסקי כדי לייעל את צה"ל.

צהל מהקמתו הוא הגוף הגדול והמאורגן במדינה והוא החזיק את הסקטור העסקי בעצם.

כיום המצב התהפך ובטעות בנינו שתי מערכות שיכולות לתת מענה לאותו דבר. אם כל החסרונות של מדינה קטנה, היא הימצאותן של הזירות הצבאיות בקרבת מקום, שלא כמו בארה"ב. השאלה היא האם אפשר לאחד את המערכות ולטפל במנהלות?

אנחנו מדברים על עוצמה של כ-8 מיליארד שקל למיקור חוץ שכך אפשר לחסוך קרוב ל-25%. הכסף הזה שווה ערך לכ-2 מיליארד שקל מהתקציב. בעולם של התמחות, רק אם נוציא את הון שכזה לסקטור העסקי - זה יעבוד.

צה"ל מסתמך על המילואים - לצה"ל יש מערך תובלה שאיננו נחוץ; ניתן להשתמש במערכת האזרחית שמובילה כל הזמן ואפשר לגייס אותם בצווי חירום אם יש צורך בכך. באשר למחסני החירום: מדוע לא יכול קבלן אזרחי לדאוג לכך והצבא יבצע ביקורת לוודא שזה בסטנדרטים? יכולנו לחסוך המון בכך, תוך שמירה על יתרון ההתמחות. לא יכול להיות שהצבא ידאג לכל: מחשבים, רכבים וכו'. הסקטור העסקי יודע לעשות זאת: (חלק מהתנאי המכרז של קבלן אזרחי יהיו שבזמן חירום יהיו מספיק אנשים שיהיו מוכנים לעבוד בצו 8); ניקח למשל את דוגמת אגד ודן במלחמת יום כיפור, שהיו המוביל של הצבא ושניהם קואופרטיבים שלא שיכים לצה"ל.

בארה"ב התמקצעו בכך; האמריקנים טוענים כי ניתן לחסוך כ 4-6 אחוז מתקציב הביטחון. כך הגיעו האמריקנים למצב ש-60% מהצבא הוא אזרחי.

לעניין המושג "צבא העם": אינני מציע להפסיק את גיוס החובה; אולם, כשאתה עושה צבא חובה אתה מגייס יותר מדי וזה עולה לך יותר מדי. צה"ל רואה עיוות כלכלי והוא מתנהג לפי שיקולים שהצבא רואה ואם תיתן להם מערכת מחירים נכונה הם יעבדו נכון. יש עודף באנשים (כ-25%) שניתן לשחרר אבל בשל הערך "צבא העם", הצבא ממשיך לגייס כוח אדם זה.

פוטנציאל השירות הלאומי במדינה רחב: מד"א, משטרה, כיבוי אש ואבטחת מוסדות חינוך; מה יקרה עם החיילים המיותרים יועסקו במשקים האלה? אנו נחסוך ב-25 אלף איש מהצבא ונגייס אותם לשירות לאומי; כך, מתקבל פיתרון כולל למערכת. התוצר המרכזי יהיה מחזור גיוס ממנו הצבא יבחר את מי שהוא רוצה והשאר ילכו לגופי החירום.

כל המערכות הללו יכולות להיות מאוישות ע"י אנשים אלה; אלו, הנמצאים עכשיו במערכת יכולים להשתלב בשאר המגזר העסקי.

הפוטנציאל העתידי יכול להתבטא בחיסכון של 2.2 מיליארד שקל ע"י ייעול הצבא, הגלום בתוכנית זו. ייעול שכזה מותנה בתנאי בסיסי של תקציב רב שנתי של בין חמש לעשר שנים; שינוי שכזה לא יוכל להתרחש ללא תוכנית ארוכת טווח. בתקציב רב שנתי ניתן לעשות שינויים אלה בתפקידים העורפיים. אחת הדוגמאות היא מהפכת ליסינג בצבא- 8,000 רכבים לבנים (הנתון מאתר צה"ל). ייעול בתחום שכזה יביא לחיסכון של 40 מיליון ש"ח, וזה אומר שבמיקוד חוץ הוא חוסך 20% מההוצאות. צה"ל לא הוציא את כל הרכבים לליסינג כי הוא עדיין מחזיק במכונאים. תארו לכם מה קורה בשאר הנושאים, לדוגמא הזנה והובלה.