|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הכיפה סימלה פעם מורשת של יהודים יראי שמיים. עכשיו היא משמשת גם כסות על ראשם של פושעים, של חשודים בפשיעה ובמעשי נבלה אחרים שמבזים את העם, את מורשתו ואת תורתו
|
ברוחות של מישורי פולין אילו חבשנו כיפה, הרוח היתה מעיפה אותה כמן פרפר. לכן הילדים לבשו כובע תקני עם צדע, רצוי מפרווה, מלֶבֶד או בד עבה. המבוגרים, ליתר ביטחון, לבשו(והחסידים עדיין לובשים) גם כיפה ומעליה מגבעת. אם הכובע יעוף תישאר המגבעת. אם זאת תעוף חלילה- אלוהים גדול. אבל גם כילדים חבושי כובע חרדנו שמא יעוף, ואם הוא עף רצנו אצנו לתפוס אותו. זאת לא מפני שהיה לנו קר, אלא משום שחששנו משני גורמים. ההורים, שיבואו איתנו חשבון על איבוד כובע, ואלוהים, שעלול להכות אותנו בבָרָק, כאשר אנו חשופים באין כובע.
עד כדי כך היתה, והינה, המשמעות של חבישת כובע או כיפה. בין היתר כדי להבדיל אותנו מן הגויים שב"חוקותיהם לא תלכו" (וייקרא י"ח ג'). לגויים, לא ניתנו, בין היתר, עשרת הדברות, ובהם: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, לא תחמוד אשת רעך וגו'.
ואילו אצלנו, בקרב היהודים, אנו רואים מדי יום על המרקע פושעים קטנים, פושעים גדולים, רוצחים, אנסים, פסיכופתים- חובשי כיפה. אחד האחרונים בגלריה היה איש (אכן איש ולא חיה)שביצע מעשי אונס אכזריים נוראים באישה בת 41, תוך גרימת חבלות באבר מינה והתעללות, מעשה סדום, ועוד עינויים אשר הביאו למותה. הוא חבש כיפה. זה לא אומר שחובשי כיפות צריכים להסיר אותן כדי שלא יחשדו בהם. זה כן אומר שחובשי כיפות, אנשי תורה, דת ומסורת אמיתיים ובראש וראשונה רועי הדת שלהם חייבים להשמיע איזה קול או מלמול.
אלה משמיעים את קולם בנושא הטלוויזיה, האינטרנט, הטלפון הנייד, נשים עגונות (לחומרה) וכיו"ב הלכות דרבנן, או תוצרת בית, מעוגנות, או לא מעוגנות, בתורה. הם זועקים, מוציאים פשקווילים נגד "עוכרי ישראל" מסוג זה או אחר, אך לא שמעתי אותם זועקים על אותם פושעים מכוסי ראש שבכיפתם מבזים את דת ישראל ומסורתה. הם, "ענקי ההלכה", עוסקים ברצח של נפש- לפי הגדרתם. רצח של גוף או עינויו, ענייני העולם הזה, זה לא עניינם.
ואגב באתר זה, בהקשר אחר, תיארתי כיצד נראים בפרוזדורי בית המשפט אנשי החוק קשורים באזיקים למפריי החוק, שניהם משלומפרים, לבושים איזה טריקו שמבליט את צמיגי הכרס ו...מכוסים כיפה. ואין אני מבחין מי איש החוק ומי הפושע או החשוד.
ומהו המקור לכיסוי הראש. לא מדאורייתא. על-פי "ויקיפדיה" המקור הראשון מובא בתלמוד לגבי האמוראי רב נחמן שבילדותו, אצטגנינים (קוראים בכוכבים) אמרו לאמו שהילד יהיה גנב ויעצו לה חכמי הדור לכסות את ראשו כסגולה ליראת שמיים.
איפכא מסתברא, לפחות לגבי הגנבים של ימינו, אשר כיפה לראשם.
|
| תאריך:
|
20/02/2007
|
|
|
עודכן:
|
20/02/2007
|
|
צבי גיל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מגיב
|
20/02/07 12:54
|
|
|
|
2
|
|
קול המציאות
|
20/02/07 16:45
|
|
לאחרונה מתחוללות בירושלים הפגנות נגד שיפוץ מעלה המוגרבים. את ההפגנות האלו מוליך השיח' ראאד צלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בישראל. אין חולק כי מסגד אל-אקצה הינו מקום קדוש למוסלמים, ולכן ניתן היה לצפות להתעוררות כללית בקרב ערביי "השטחים", וערביי ישראל עקב ה"פגיעה" כביכול בקדשי האיסלאם. בפועל ולמרות הרגישות הרבה של המקום, אין ערביי הארץ וה"שטחים" יוצאים מגדרם.
|
|
|
|
|
משטרת ישראל נמצאת היום באחת משעותיה הקשות ביותר מאז היווסדה. ארגון שאמור לאסוף את השברים של האזרח הקטן ולשמור עליו מפני הצרות הרוגשות ובאות עליו מכל פינה, מנסה היום הוא עצמו לאסוף את שבריו שלו, ליתר דיוק השברים שהביא עליו השר הממונה שלו- השר לביטחון הפנים אבי דיכטר.
|
|
|
|
|
פעם, בימים טובים יותר, נהגו שופטים (בדימ.) כבוד בחבריהם המכהנים, במיוחד באלה המכהנים בבית המשפט העליון. פעם, כאשר התבקשו שופטים לשעבר להביע פומבית את דעתם על פרשה התלויה ועומדת להכרעת בית המשפט, הם מיהרו להסביר כי לא יאה ולא נאה הדבר, וכי כל זמן שהמשפט תלוי ועומד הם לא ידברו מילה.
|
|
|
|
|
מפכ"ל המשטרה קראדי הוכה בתדהמה. הרי עם מינויו הובטח לו שאריאל שרון הוא בן אלמוות, וכל החוסה בצילו, ועושה כדברו, חסין בפני כל קופת שרצים וכל חיטוט בלתי רצוי במעשיו היותר אפלים. והנה שוד ושובר. אין שרון, יש זיילר, והשרצים זנקו מן הקופה.
|
|
|
|
|
אל צידה האפל והמכוער של ניו-יורק התוודעתי במזללת מקדונלד בברודווי על רחוב 47 - אחד ממרכזיה הסואנים והשוקקים ביותר. על ספסל העץ שבקומה השנייה איבדתי את עולמי בשנייה אחת. השעה היתה אחת-עשרה לפני-הצהריים, כאשר הסבנו אני ושני ילדי סביב השולחן העגול לארוחה קלילה. בעודנו אוכלים, לא יכולנו שלא להבחין בצעיר כושי צנום שחלף לצידי הימני, כשמידיו נשמט לפתע ספל הקפה שלו. הבחור מיהר להתנצל ולוודא שמא נשפך הקפה על בגדינו. למרות שהרגענו אותו כי יצאנו בשלום מן העניין, סירב הצעיר האדיב להסתפק בכך, וגחן על הרצפה לנגב את כתמי הקפה. רק כשהכושי גמר לעשות את שלו, הוא התפנה ללכת, לא לפני שחזר והתנצל באוזנינו.
|
|
|
|
|
