הנאום שלא ננאם

העיתונים והחברים באופוזיציה דואגים להזכיר לי שאני ראש ממשלה מושחת", אמר אולמרט. "אני חושב שהם צודקים - אני אכן ראש ממשלה מושחת. אולי זה יפתיע, אך אני יודע כיצד יכול להפוך ראש ממשלה לנקי כפיים. אם לא הייתי דואג לביתי ולכספי, אם לא הייתי מטה מכרזים, אם לא הייתי מקבל דירות, אם לא הייתי לוקח שוחד, אם לא הייתי מגלגל מיליוני שקלים מכספי הציבור, יכול להיות שהייתי הרבה יותר נקי, אבל הייתי הרבה פחות עשיר.

אילו הייתי זונח את הטיפול בבקשותיהם של חברי המרכז שנערמו מדי בוקר על שולחני, אילו לא הייתי מקדיש את זמני לעשיית הון ונדל"ן, לו הייתי מעדיף להיפגש עם מבקר המדינה במקום עם שולה זקן, במאמץ להחיות את התהליך הארוך שעבדנו עליו רבות - השתלטות על מקורות ההכנסה הממשלתיים, יכול להיות שהיה לכם ראש ממשל יותר נקי. נקי מכסף ונקי משחיתות. ואם זה המחיר אני מעדיף להיות ראש ממשלה מושחת אבל עם כסף.

לו שילמתי לכותב נאומים יותר מוכשר, אחד כזה שלא רק ישתול לי מילים יפות, אחד שיצליח לחבר אותן אלי, לגוף הטכנוקרטי שלי, אחד שיגרום לי להיראות אמין או אנושי לרגע, ואני מעריך שזה היה מצריך ניתוח פלסטי לפחות אם לא ניתוח לב, אז קרוב לוודאי שהייתי הרבה יותר פופולרי. אלא שאם זה המחיר, ואני מעריך את זה בסך הכול בהפסד נוסף של עשרות אלפי שקלים לי ולמשפחתי, אז אני מעדיף להישאר מושחת לא פופולרי".

כולכם יודעים, אנחנו חיים בעידן שבו במקום האמת יש שקרים על גבי שקרים, אחרת לא הייתם בוחרים בי, אתם יודעים טוב מאוד מי אני ואתם גם יודעים טוב מאוד שאתם אלו שבחרתם בי, כן כן אתם, רוב עם ישראל, בחרתם בי!! כמה שזה לא ייאמן. כמו שאמרתי מה שהולך היום זה שקרים על שקרים.

לא חיפשתם אחריות כשבחרתם בי, בטח לא מנהיגות, זו היתה תחרות יופי פוליטית, ובתקשורת של אז הייתי מלך היופי, ככה זה עובד - שקר החן, לשקר התקשורתי יש חן שקונה אתכם בקלות, תחשבו לאן הגעתם בגללו, בחרתם בי לראשות הממשלה, בי!!! בי בחרתם!! חלילה לא בביבי המכוער, בי בחרתם, דבילים.

זה המשחק ואלו החוקים, במקום הגינות צריך רשעות, ולי יש אותה אפילו יותר ממה שיש לאברמוביץ המלעיט שלכם. ואם זה המשחק אני הג'וקר, מלך המושחתים ינצח שנית, אין אפשרות אחרת לעם מטומטם כמוכם.

אני כאן כדי להנהיג שחיתות ולעבוד על כולכם. ותקפצו לי.

האמינו לי, קל מאוד לעבוד עליכם, קל מאוד לעבוד על עם שבחר לעצום את עיניו, לנהוג כמו כנופיית עיוורים אומללה הנסחפת אחרי הקול, קול התקשורת, קול היחצ"נים, קול הספינים, קול כותבי הנאומים, קל מאוד לעבוד על עם מיואש שכלום לא מעניין אותו חוץ מאשר עצימת עיניים ולהטוטים תקשורתיים, קל מאוד לעבוד על עם שאיבד את התקווה, עם שצועד אל סופו בשלווה.

מה אתם יודעים לעזאזל על קבלת ההחלטות היומיומית פה במדינה לטובת בעלי ההון ונגדכם?? כלום. זה מעניין אתכם בכלל?? מה יודעים אלו שבחרו בי על המורכבות של קבלת החלטות בזמן מלחמה, באמת חשבתם שאני המתאים?? שוב כלום. מה אתם יודעים או מנסים לדעת באמת על המידע הממשי והאמיתי שמאחרי החקירות ופרשיות השחיתות שלי?? טרחתם לבדוק? כמו שניחשתי, כלום אתם לא יודעים.

מה אתם יודעים על ראש ממשלה שמפעיל כל בוקר את קור רוחו, את מיטב הציניות שבו, כדי להמשיך כאילו כלום לא קרה, לא צבא מובס, לא צפון הרוס, לא חיילים נטושים, לא מילואמיניקים נבגדים, כלום, ואל תשאלו כמה הוא מצליח, מצליח כמו שאף אמא שכולה לא תצליח עם הזעם שלה, אתם יודעים על זה משהו? מטומטמים.

מה לעזאזל חשבתם כשבחרתם בי לניהול המדינה המסובכת ביותר בעולם?? תגידו לי אתם, מה חשבתם?? אתם בחרתם בי, אתם! אל תהיו כמוני, קחו אחריות למה שעשיתם, נסו להסביר לי כיצד זה קרה??

האם חשבתם שעם האיום האירני אפשר להתמודד כשאני ראש הממשלה? חשבתם שזה יעניין אותי? האם חשבתם שאפשר להיאבק בפערים החברתיים עם שר אוצר החשוד במעילה בחמישה מיליונים? האם חשבתם שאת שיקום הצבא צריך לעשות עם שר הביטחון הדגול פרץ? האם חשבתם לרגע כמה ציניות, כמה זלזול, כמה עלבון יש בנאום מלוקק זה ליכולת התבונית שלכם?

התשובה הפשוטה היא לא רק שלא חשבתם על כל זה, אתם לא חושבים בכלל. כאלו אתם, בני ישראל 2007, עם המוסר את עצמו ואת שיכלו לחסדי ההון, הרייטינג, ואברמוביץ. כלום לא מעניין אתכם, אף אחד לא נוגע בכם, אתם הסיבה לכך שאני לא דואג, אני בטוח, אני מוגן מפניכם, אתם עוצמים עיניים,ואני כאן כדי ליהנות על חשבונכם עד הסוף המר, אין צורך להונות אתכם, בחרתם לבד לעוור את עצמכם, אם תפקחו עיניים תגלו שזה מאוחר מדי.

מכובדי, הגידו לי, מי הדפוק, אני או עם ישראל.

שאלו את עצמכם, לו היו במדינה זו רק עשרה אזרחי ישראל אכפתיים, עשרה אנשים שאיכפת להם מגורלם וממדינתם האם היה לכם היום, עד היום ראש ממשלה כמוני? ממשלה כזו? מדינה כזו? לו היתה לכם תקשורת שדאגת הכלל בעיניה, מי היה עף קודם אני או טרטמן??

אני הגורל שלכם. אני העונש הראוי יותר מכל לאנשים כמוכם.

צר לי לאכזב את התמימים והנאיביים שבכם, אני כאן כדי להישאר, אני כאן כי זה מקום העבודה שלי, כאן אני מתפרנס, כאן אני עושה כסף, כאן זה מקום העבודה שלי! לא המדינה החבולה שלכם, לא שליחות לאומית נרגשת, אני לא שליח ציבור, כאן זה מקום העבודה שלי, מכאן אמשיך לעבוד על כולכם, מכאן אמשיך לעשות את העבודה. בעיניים.

להתראות בגלות.