חוליי החינוך הממלכתי (2)

חוק חינוך ממלכתי התשי"ג-1953, בסעיף 12, קובע: "יוקם ועד לענייני החינוך (להלן - ועד החינוך), אשר מספר חבריו יהיה לא פחות מחמישה-עשר. חברי הוועד יתמנו על-ידי השר, באישור הממשלה, כל אחד לתקופה של ארבע שנים. כחברי הוועד יתמנו אנשים פעילים בשדה החינוך, עובדים של משרד החינוך והתרבות שמספרם לא יעלה על 25% מכל חברי הוועד ומועמדים של רשויות מקומיות, מוסדות החינוך הגבוה והסתדרות המורים, מתוך רשימות שיוגשו לשר לפי בקשתו."

ועד כזה מעולם לא הוקם, ובכך הופקר כל נושא החינוך הממלכתי לרצונותיהם ושיגיונותיהם של עובדי משרד החינוך וללחצים פוליטיים. זאת כאשר זרמי חינוך אחרים נהנים מאוטונומיה מוחלטת לרבות הזרם הממלכתי-דתי. ולידיעת שרת החינוך ויו"ר ועדת החינוך בכנסת, הריני מציג את מועמדותי לוועד זה, אם וכאשר משרד החינוך יחליט לקיים את החוק, וכנסת ישראל תחל לפקח עליו.

ולנושא התורן, ערכים. מושג כל כך בסיסי ועקרוני אך כל כך מוזנחת הגדרתו. בניגוד ללימוד שהינו הליך טכני מקצועי, הרי הערכים שאותם יש לחנך הם החלטות חברתיות ואין הדעת נותנת שייקבעו ע"י משרד החינוך ואפילו לא ע"י השר.

אגלה סוד: ועדת החינוך בכנסת, הגוף שלפי הבנת הציבור אמור להיות הגוף המכוון והמפקח על מערכת החינוך הממלכתית, הינה חסרת כל סמכות. אין בחוק כל חובה של קבלת אישור או פיקוח של ועדת החינוך בכנסת לגבי משרד החינוך, אפילו בתהליכים משמעותיים כמו הכנסת שיטות לימוד או ביצוע רפורמות. אין לוועדת החינוך בכנסת כל סמכות בנושא קביעת ערכי חינוך, והנושא נשאר נתון להחלטות משרד החינוך או השר.

תופעה נפוצה היא שככל שנושא יותר מהותי כך בורחים יותר מלקבל החלטות לגביו, בעיקר פוליטיקאים. כך גם אין הגדרה מהם הערכים של החברה הישראלית. מקובל לקחת את מגילת הכרזה העצמאות כבסיס לדיונים, רק שכל קבוצה מושכת לפרשנות אחרת. יש לזכור כי הכרזת העצמאות נכתבה לצורך הכרזת העצמאות ולא כבסיס להגדרת ערכי המדינה, ואינה מכסה את מגוון הערכים שהגדרתם נדרשת. הנושא השנוי ביותר במחלוקת הוא נושא דת ומדינה, ועד היום, 59 שנים מהכרזת המדינה, עדיין אין פירוש מוסכם למונח מדינה "יהודית".

ואין זה פלא שבמקום שנמצא ואקום, יימצא מי שיכנס לתוכו. כך כשהחינוך הממלכתי אין לו מכלול ערכים ברורים ומוסכמים, אין פלא שתלמידיו ובוגריו חשופים להטפה דתית המציגה סט ערכים מוגדר, ואין בידיהם כלים לשפוט מה טוב ומתאים עבורם.

אמרנו כלים? אין מערכת החינוך מלמדת מהו מוסר, איך לשפוט טוב ורע. אין חינוך להומניזם או דמוקרטיה. אין פלא שרוב הציבור לא מבדיל בין חוק ומוסר, בין מינימום שמאפשר חיים משותפים למקסימום שיעשה את החיים טובים.

ולסגירת המעגל, התחלתי בכך שבהפרת חוק מתמשכת שנים רבות לא הוקם ועד החינוך, זהו אותו ועד שאמור לייצג את הציבור במערכת החינוך, אותו ועד שבהעדרו נתונות כל ההחלטות בידי השר - פוליטיקאי מתחלף שבא לקדם את משנתו הפוליטית ולא לשרת את הציבור בבחינת "חנוך לנער על-פי דרכו".

כבוד יו"ר ועדת החינוך בכנסת, אשמח לשמוע על דיון בנושא בוועדתך. כבוד שרת החינוך, מתי משרד החינוך יקיים את החוק ויקים את ועד החינוך?