התגובות בתקשורת הערבית לאסון מעבורת החלל קולומביה היו מגוונות. מאמרי המערכת של כמה עיתונים הביאו צער על הטרגדיה. לעומת זאת, בעלי טורים רבים קשרו בפרשנויותיהם את האסון לסכסוך הישראלי-ערבי, למלחמה הצפויה בעירק, ולמאבקה של ארה"ב בטרור. אחדים נקטו בטוריהם נימה לעגנית על האסון שפקד את ארה"ב, תוך מתן דגש מיוחד למותו של האסטרונאוט הישראלי, אילן רמון.
השתתפות בצער
במאמר המערכת של היומון הסעודי-לונדוני, "אל-שרק אל-אוסט", הנוקט לרוב עמדה מתונה, נכתב כי "נפילתה של המעבורת גרמה להלם ברחבי העולם כולו. שבעת האסטרונאוטים שנהרגו בטרגדיה הזו יצגו את המין האנושי בשאיפתם לפענח את סודות היקום. זהו חלק מחלום קולקטיבי שמת עמם..." [1]
גם מאמר המערכת של היומון הירדני, "אל-דסתור", ביטא רגשות דומים: "אין ספק שאירוע התרסקותה של מעבורת החלל, קולומביה מהווה הלם לאנושות כולה ולא רק לעם האמריקני."[2]
בעל הטור, עריב אל-רנתאוי, כתב, גם כן ב"אל-דסתור", הירדני, על גילויי השמחה שהתרבו מאז האסון באתרי האינטרנט של הקיצוניים האיסלמיים. "רק חולים ובעלי נפש חלשה רוקדים משמחה על אסון המעבורת קולומביה, הוא כתב, "אין זה אירוע מהסוג המחייב שמחה לאיד. בסופו של דבר, תוכנית החלל האמריקנית היא חלק מהמורשת המדעית של האנושות".
"לאחר שנפסלה תיאוריית "הטרור הארצי" כהסבר לאסון קולומביה, נראה שהדבר לא מצא חן בעיני אחדים והם מיהרו לפתח גרסה של 'נקמת השמיים' נגד הכופרים והמתנשאים... פעם נוספת מתגלה המוח הערבי כמאגר בלתי נדלה של 'אי-הגיון', כאילו היינו אומה שאינה לומדת מתבוסותיה ואסונותיה והיא ממהרת להעלות אגדות בכל צומת. זה מה שקרה ב-1967 וחזר על עצמו בצורה טרגית במלחמת המפרץ... והנה אנו חוזרים על אותם הסיפורים כעת". [3]
לעומת זאת, מזכ"ל חיזבאללה, השיח' חסן נסראללה, התקשה לחוש צער. בנאום שנשא בביירות, אמר השיח' נסראללה: "מה שקרה אתמול הוא מסר לאנושות כולה, ובעיקר לעמים הערביים והאיסלמיים, ולעמי העולם השלישי. זהו מסר לכל מי שחשבו בשנים האחרונות שארה"ב היא אלוהים... אמריקה המעצמה על צייה, המדע שלה, ופלישתה לחלל מאיימת על כדור הארץ במלחמה... אבל אתמול היא עמדה נדהמת מול מעבורת החלל המתפוצצת באמצע השמיים ונופלת לאדמה מבלי שאיש יוכל לעשות דבר. ארה"ב עמדה אתמול, בין אם היא רוצה בכך ובין אם לאו, כנועה לרצונו של אללה".[4]
אילן רמון
מרבית ההתייחסויות בעקבות האסון עסקו באסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון. מי שבחר שלא להזכירו, היה דובר משרד החוץ האירני, ריזא אצפי, שהביע "צער על תקרית פיצוץ המעבורת קולומביה בשמי ארה"ב ותנחומים לחברי הצוות ההודית והאמריקנים. אירן מבחינה בין חילוקי דעות פוליטיים בינה לבין ארה"ב, לבין סוגיות מדעיות ואנושיות ומביעה תקווה שאירועים מעין אלה לא ימנעו ממרכזי המדע להמשיך במאבקם לגילוי סודות היקום".[5]
לעומת הדובר האירני, ננקטה בעולם הערבי שפה דיפלומטית הרבה פחות. המנהיג הדרוזי הלבנוני וחבר הפרלמנט, וליד ג'ונבלאט, הכריז: "הייתי רוצה להצטער על האסטרונאוטים שמתו אתמול, אבל שמחתי היתה רבה, משום שביניהם היה אסטרונאוט ישראלי או יהודי - אין הבדל - שבעבר היה חלק מצבא הפשיעה היהודי..."[6]
תחת הכותרת "רמון לגיהינום", כתב חמד סאלמין, בעל טור ב"אל-ביאן" מאיחוד האמירויות: "רגשות העצב והשמחה מתערבבים למראה שברי מעבורת החלל האמריקנית קולומביה המתפזרים בשמי טקסס. רגשות סותרים אלה גורמים לבעליהם לחטט בנבכי נפשם ולחפש את הסיבות לעצב ולשמחה... אווירת עצב ותדהמה השתלטה על הישראלים שלשום כאשר נאס"א הודיעה של מותו [של רמון]... די בכך כדי לעורר רגשות שמחה בכל לב הפועם ערביות ואיסלם...
יתכן שמראה התרסקות המעבורת קולומביה בעיירה פלשתין שבטקסס מזכירה לעם הישראלי את הטרגדיה היומיומית של הפלשתינים, את הצער, הדם, ומעשי הטבח שמבצע צבא הישות [הציונית] באדמות הכבושות. ואולם לא נראה שלרוב הגדול של הישראלים יש רגשות לגבי אחרים והם אינם מייחסים כל חשיבות לאדם האחר ולסבלו... עובדה שהתגלתה בברור בהתלכדותם סביב אריאל שרון בבחירות האחרונות...
כל העובדות האלה חייבות לעורר רגשות סותרים בנוגע לאירוע המעבורת המהווה, לאמיתו של דבר, מכה זמנית בתחום הפיתוח, המחקר המדעי, והפריצה לחלל. המחקרים וההישגים של נאס"א מביאים, בסופו של דבר, תועלת לחיים האנושיים ולתרבות האנושית, ולא רק לאמריקנים.
לכן, אסון קולומביה מהווה אובדן לכל, למרות הרגשות הסותרים. מיטב התנחומים לעם האמריקני ולמשפחות ששת האסטרונאוטים האמריקנים; ושרמון ילך לגיהינום. אין כל צער עליו.[7]
דברים דומים כתב נור אל-דין סאטע, בעל טור ביומון הלבנוני הפרו-סורי, "אל-ספיר": "...למרות שהאסון לא ישנה את ההתנהגות האימפריאליסטית האמריקאית ברחבי העולם, הרי שהאובדן שנגרם כתוצאה מהתפרקותה של קולומביה אינו מצטמצם לאמריקה, שתמשיך להוות מוקד משיכה למוחות העולם כולו וגאוניו, ששישה מהם אבדו שלשום; בנוגע לשביעי, הרי שמומחיותו הייתה בהריסת בתי מגורים ובפגיעה מדויקת במטרות אזרחיות ולכן אין לסווגו כגאון."[8]
בעל טור ב"אל-דסתור", באתר מחמד עלי ורדם, מתח ביקורת על הסיקור התקשורתי האמריקני של האסון: "...התפוצצות המעבורת לא שמחה אותנו ואנו חולקים עם העם האמריקאי את צערו על מותם של שישה חוקרים ומדענים אמריקנים; ואולם, באופן טבעי איננו חשים שום אהדה לטייס הקרב הישראלי שהפציץ את הכור העירקי והשתתף במלחמת 1973.
אנו חשים הקלה, משום שאירוע שכזה היה יכול להיות מנוצל כתירוץ לפתיחה במלחמה נגד עירק והשבת האווירה המטורפת ששררה בעולם בעקבות ה-11 בספטמבר, לאור המיומנות האמריקנית בשקרים ותפירת האשמות... ואולם, אין ספק שהיה ניצול תקשורתי זול של מות האסטרונאוט הישראלי בפיצוץ.
עקבתי אחר הכיסוי של CNN והדהים אותי שביטויי הצער והאימה על האסטרונאוט הישראלי היו רבים יותר מאשר על ששת האמריקנים. סיפור חייו וחיי משפחתו הוצג בטלוויזיה שהראתה כיצד נשא תמונה של ילדה שנטען שהיא נהרגה במלחמת העולם השניה. הכתבת הבלונדינית של CNN בתל אביב כמעט ופרצה בבכי כשדיברה על ההלם בישראל בעקבות האירוע המתווסף לסבלם של הישראלים מן 'הטרור הפלשתיני'. הם היו חייבים לציין בכל הזמן שישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזה"ת והמדינה המתקדמת ביותר מבחינה טכנולוגית ומדעית, עובדה שאפשרה לה לשגר אסטרונאוט בשיתוף עם נאס"א.
מה שאנו אומרים אינו נובע מקנאה או ממחסור; יש לנו בעולם הערבי מדענים מצוינים העולים על אלה הישראלים. בנאס"א עצמה יש מאות מדענים ערביים שסייעו במידה אדירה בהתקדמות טכנולוגית החלל, שהחשוב שבהם הוא ד"ר פארוק אל-באז. כמו כן, אסטרונאוט ערבי מסעודיה השתתף במסע החלל באמצע שנות השמונים. אנו יודעים היטב שבחירתו של הישראלי הזה למסע המקולל הייתה החלטה פוליטית. האיש אינו מדען, אלא טייס קרב והתעמולה שהתלוותה אליו הייתה תעמולה פוליטית יותר מאשר מדעית.
תקרית התפוצצותה של קולומביה עברה בשלום הפעם, מבחינתם של הערבים והיא לא נוצלה לאחת ממתקפות השנאה המטורפת הניזונות מן התקשורת האמריקאית. ואולם, האירוע מעיד על התפשטות הציונות והזרמים הפרו-ישראליים בתקשורת האמריקנית; הכל ניסו לנצל את האירוע כדי לעשות תעמולה לישראל. הצער על הישראלי היה רב יותר מאשר הצער על ששת האמריקנים, דבר שהינו בל יאמן."[9]
גם עבד אל-והאב בדרח'אן, בעל טור ב"אל-חיאת", התייחס לסוגיה התקשורתית: "מה גילו CNN ויתר רשתות הטלוויזיה בעקבות התפוצצות המעבורת קולומביה? שטייס ישראלי היה בין חברי הצוות. הם כמעט ושכחו את ששת האחרים שהם אמריקנים, למרות שגם להם היו נשים, בעלים, וילדים. כמו כל אנשי תקשורת מיומנים, המלחששים על כל מה שהוא יהודי, דאגו אנשי התקשורת של CNN לדווח לציבור הצופים מסביב לעולם שאילן רמון הוא בן למשפחה שחלק מחבריה מתו בשואה. יתרה מכך, הוא הוצג כגיבור בלתי רגיל משום שהוא השתתף במלחמות ישראל נגד הערבים. איזו משמעות יכולה להיות לכך, פרט לזה שהוא עולה על חבריו האמריקנים למסעה של קולומביה? ואולם, עליונותו בלטה עוד יותר כשצוין שהוא השתתף בפעולת הריסתו של הכור העירקי...
במשך שעות, הוצג האירוע כפרק באירועי 'שואה' חדשה ודמיונית... למרות שדבריו של הנשיא בוש דמו יותר לקביעה שזוהי טרגדיה אמריקנית ותו לא ושזהו חלק מהמחיר הצפוי עבור העליונות האמריקנית, התקשורת הפרו-ציונית התעקשה להמשיך ולשים את הישראלי בכף אחת [של המאזניים] ואת האמריקנים בכף אחרת, כאילו הוא מת לבדו באירוע...[10]
ואילו שוקי חאפז, כתב ביומון העומאני, "אל-וטן": "...ישנה פרשנות הדומה לחזיונותיהם של הרואים בכוכבים והקוראים בכף היד ומבוססת על הגורמים הבאים: המעבורת נשאה את האסטרונאוט הישראלי הראשון והיא נפלה באזור ששמו פלשתין במדינת טקסס, מקום התרחשותה של מלחמת האזרחים וההתמרדות נגד קריאתו של אברהם לינקולן לשחרר את העבדים ושל כנופיות הקלו-קלוקס-קלאן [כך במקור]... זהו גם מקום הולדתו של הנשיא האמריקני, ג'ורג' דבליו בוש, המתכונן להצית אש של מלחמה חדשה במזה"ת. התומכים בפרשנות זו נוטים לחשוב שהאירוע מהווה נבואה להתקרבות הנפילה האמריקנית האמיתית במזה"ת...
הניסיונות להכשיל את ההתנגדות הפלשתינית לכיבוש הישראלי ולהפעיל טרור של מדינה באמצעות הרג, מעצרים, ופיצוץ בתים פלשתיניים הם מעשים הדומים לרכיבתו של יהודי נודד על מעבורת חלל אמריקנית מסיבות שאינן ידועות לאיש, ושריפתו באטמוספירה..."[11]
לעג
כמה בעלי טורים הגיבו בלגלוג על האסון. פאתח עבד אל-סלאם כתב ביומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-זמאן": "...אילו פיצוצה של המעבורת היה מתרחש בעת ההמראה, בדומה לצ'לנג'ר, היתה מצטרפת סיבה נוספת לקידום המלחמה נגד עירק. ואולם, היא נהרסה בדרכה חזרה מהחלל ולמרות זאת אין להוציא מכלל אפשרות שבמוח האמריקני עולות מחשבות בדבר טרוריסטים ומדינות סוררות בכוכבים אחרים."[12]
ואילו בעיתון הלובי "אל-זחף אל-אח'צ'ר" כתב ח'אלד ע'לאם: "...האמריקנים, שהממשל שלהם הציב אותם במצב של עוינות עם העולם בשל מדיניותו העיוורת, לא מצאו אפילו ברגע שחור זה מי שינחם אותם... מה יגיד בוש לעמו הפעם? האם בן לאדן טס במעבורת חלל דומה לקולומביה, התנגש בה וגרם לפיצוצה? או אולי 'חמאס' הסתייעה בטילי 'קסאם' קצרי הטווח לשם כך? אולי [האסון בוצע במתכוון] כדי לשמש תירוץ בידי בליקס ואל-בראדעי שיסבירו את הסכנה בראשי החץ הגרעיניים המסוגלים לחצות את האטמוספירה ולפגוע במעבורת הזו? או אולי הפושעים הפעם הם [הקומיקאי הסורי] דריד לחאם או [הקומיקאי המצרי] עאדל אמאם?...
התנחומים היחידים שלנו לעם האמריקני הם על הממשל שלו שנראה שהמזל הרע ממלא תפקיד חשוב בחשיפת חוסר אמינותו... האין בכך עדות לאומללות של בוש וממשלו שאיבדו את הרגש האנושי ואת האהבה האמיתית ביחסם לעולם, על ממשלותיו ועמיו?" [13]
לעומת זאת מאמר המערכת של היומון הכוויתי, "אל-וטן", ניצל את האסון כדי ללעוג לעולם הערבי עצמו: "...האסון ה'נצחי' והאמת המרה שנחשפה עם התפוצצות קולומביה היא 'העוני המדעי' ממנו סובלות החברות הערביות והאיסלמיות. אין ספק שלעולם לא נשמע על אסון חלל שפגע בחברות אלה המצטיינות באסונות חברתיים ארציים... אם אי פעם ניכנס לחלל, אנו נעשה זאת דרך שער הטרור. אנו מקצועיים בתחום הטרור על כל סוגיו: טרור אידיאולוגי, טרור פוליטי... אולי יהיה זה נבון לבנות מעבורת חלל [ערבית] לא כדי להגיע לגילויים מדעיים, אלא כדי שנעמיס אותה בקבוצות של אותן מגיפות שפגעו באומה ונפוצץ אותה בשמיים כדי שהאדמה תנשום לרווחה מסבלם ומאסונותיהם.
אנו מציעים לעשות זאת בפסגה הערבית הבאה בבחריין במארס. אז יכריז [מזכ"ל הליגה הערבית], עמרו מוסא על בניית המעבורת 'טרור-ינג'ר', על משקל צ'לנג'ר, שמטרתה להגשים את המטרות הנעלות של האנושות באמצעות מחיקת המוחות המאובנים ובעלי הרעיונות העקרים שעיוותו את תדמיתו של האסלאם והכניסו את החברות שלנו ואת העולם כולו לסכסוכים שהגבירו את האיבה והעמיקו את הבורות..."[14]
ואולם, באסם סכג'הא, בעל טור ב"אל-דסתור", פתר את סוגיית העליונות הטכנולוגית האמריקנית על פני העולם הערבי בדרך אחרת, בכותבו: "...המעבורת, נאמר, הייתה במשימה הנוגעת ללווייני הריגול נגד עירק לקראת המלחמה... בשעה שאנו עצובים על אובדנם של [האסטרונאוטים] הנעדרים, אם הם היו שוחרי שלום, אין לנו ברירה אלא להביט בשימוש המרושע הזה במדע, שנוצר כדי לשרת את האנושות ולא להיפך; [המדע נוצר] כדי להניח לוויינים לשירות המין האנושי והאקולוגיה ולא להכשרת האווירה לביצוע מעשי טבח ומלחמות.
מהידיעות המגיעות מארה"ב אנו למדים על שבריריות המשטר והחברה שם. מיד הוכרז מצב חירום, האוויר התמלא בפרשנויות, והפחד השתלט על הכל. לרגע חשבנו שהאמריקנים חיים באזורנו שלא ראה יום שקט אחד, עובדה שהקרדיט עבורה נזקף לזכות אותן הטכנולוגיות שממציא המוח האמריקני, המתמחה בשיטות של הרג והרס..."[15]
שמחה לאיד
באתרי האינטרנט האיסלמיים, רבו גילויי השמחה, כמו גם התיאוריות בדבר הסיבות המטאפיזיות להתרסקות המעבורת. בולט במיוחד היה מאמרו של שיח' ד"ר עלי בן-מהגי אל-תמימי, אזרח אמריקני, שביטא שמחה על האסון. המאמר פורסם באתר האינטרנט
www.alfajr.com : "...כל העולם שמע על אירוע התרסקות המעבורת. אין ספק שליבו של כל אדם מאמין קפץ משמחה על האסון שקרה לאויבם הגדול ביותר. בלבי עלו כמה מחשבות שהייתי רוצה לחלוק אותן עם אחי:
ראשית, שם המעבורת, קולומביה מקורו בימאי קולמבוס שגילה את היבשת האמריקנית בשנת 1492 בעקבות נפילתה של גרנאדה, אחרון מבצרי האיסלם באנדלוסיה. ידוע שעם גילוי של שתי היבשות האמריקאיות, ניצלו הביזנטים, כלומר הנוצרים של אירופה, את משאבי שתי היבשות האלה כדי להשתלט על העולם האיסלמי. עם נפילת קולומביה, עלתה בלבי מחשבה כי זהו סימן חזק לכך שעליונות המערב ובעיקר ארה"ב, שהחלה לפני 500 שנה, עומדת ליפול במהירות, ברצות אללה, כפי שקרה למעבורת.
שנית, צוות המעבורת כלל את האסטרונאוט הישראלי שהשגריר הישראלי לאו"ם אמר שהוא נושא עמו את כל תקוותיו ושאיפותיו של העם הישראלי. לפיכך, תקוות ושאיפות אלה נשרפו, ברצות אללה, עם נפילת ושריפת המעבורת.
שלישית, רשת CNN הודיעה בתחילה שהמעבורת נפלה בקרבת העיר פלשתין בטקסס. אמרתי לעצמי: אללה אכבר, כך, ברצות אללה, תיפול אמריקה בפלשתין. כמו כן, טקסס היא מדינתו של הנשיא הטיפש ג'ורג' בוש הבן שאנו תקווה שברצות אללה, כפי שהמעבורת נפלה על המדינה שלו, מדיניותו הטיפשית תמוטט את יסודות מדינתו על ראשו.
רביעית, בהספד של הנשיא לעם האמריקני... הוא ציטט מתוך ספר ישעיהו... אמרתי לעצמי: השבח לאללה, בספר זה מצויה הנבואה בדבר בואו של הנביא מחמד והשמדת היהודים בקץ הזמנים...
מי שביקש לרומם את היהודים, עליהם הטיל אללה השפלה ואומללות... חייב להיפגע מן ההשפלה ומן הזעם האלוהי..."[16]
קישורים
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
