מוסרי - בעליל

קצין מודיעין לא העביר ידיעה מודיעינית ובכך סיכל פעולה צבאית. הגיע הזמן לבחון סוגיות "מוסריות" בזוית קצת יותר רצינית - וקצת פחות מתחסדת. כל חייל צה"ל עובר במהלך הטירונות סדרת חינוך ובה מחודדת סוגיית הדגל השחור.

המקרה הקלאסי המובא לדיון הוא אותו מקרה בו הוצאו להורג פלחים פלשתינים תושבי כפר קסם על כי לא צייתו (שלא ביודעין) לפקודת עוצר. אין מקרה זה דומה ולו במקצת לאותה סוגיה "מוסרית" שגרמה לקצין לסרב פקודה ולסכל מבצע של צה"ל. הקצין, כך נאמר, חשש מפגיעה באזרחים חפים מפשע. ברצוני לחדש לאותו קצין היושב לו במשרדים ממוזגים אי שם בביטחה, כי במלחמה - חפים מפשע נפגעים. זהו אינו ההבדל בין פקודה חוקית, בלתי חוקית ובלתי חוקית בעליל. אפרט: על פקודה חוקית אין צורך להתעכב, זוהי פקודה שניתנה בזכות ובסמכות והתואמת את חוקי צה"ל, המדינה, והמוסר. פקודה בלתי חוקית הנה פקודה שניתנה בזכות ובסמכות ואינה תואמת את פקודות צה"ל, המדינה או המוסר.

יש להבין ולדעת, כי למפקד צריכה להיות הסמכות לתת פקודות בין אם בשעת מלחמה ובין אם בשעת שלום שאינן תמיד עולות בקנה אחד עם חוקי צה"ל המדינה או המוסר וזאת ללא זכות מצד חייליו לערער על הפקודה בשעה שנתנה, על פקודה זו, על המפקד יהיה לתת דין וחשבון בזמן מאוחר יותר. לדוגמא: מפקד שפוקד על נהג לצאת לנסיעה כאשר שעות המנוחה של הנהג אינן כפי שמצוין בפקודות מטכ"ל. זכותו של הנהג להתלונן על פקודה בלתי חוקית זו, אולם חובתו - לציית. דוגמא נוספת: פקודה של מפקד, שוב לנהג, לא לציית לחוקי התעבורה, הלא הם חוקי המדינה, למשל לנהוג במהירות מעל לקבוע בחוק או לעבור ברמזור אדום.

תפקוד הצבא מושתת על מילוי פקודות. הצבא יתפורר ללא מילוי מלא וחסר עוררין של פקודות שנתנו, ויהפוך עד מהרה לעוד עונה, אולי אף מעניינת, של הסדרה "הפרקליטים". פעמים רבות אין הפקוד מודע לתמונה המלאה ולמכלול הנתונים ולכן לא ניתן בידו החופש להחליט האם אי-חוקיות הפקודה מצדיקה או לא את מילואה.

מתי אם כן הופכת פקודה בלתי חוקית לבלתי חוקית בעליל - שבה חובה לא לציית? אמר שופט בית המשפט העליון האמריקאי "אינני יודע להסביר מהי פורנוגרפיה, אינני יודע להגדיר פורנוגרפיה. אבל, כשאני רואה פורנוגרפיה אני יודע לזהותה". אותו הדבר נכון גם למקרה זה. רציחת ילדים קטנים במיטתם, פיצוץ אוטובוס המסיע ילדים לבית ספר, צליפה על עוללה הנישאת בידי אביה, פיצוץ המון אדם בכניסה לדיסקוטק, ירי על מכונית אזרחית חולפת, פיצוץ מכונית תופת בסמוך לאוטובוס אזרחי כל אלו ועוד הן פעולות בלתי חוקיות בעליל ולכן הפקודה לבצעם היא בלתי חוקית בעליל.

כל בר דעת יכול להבין ולהבחין בהבדל בניהן לבין טיל ממסוק על רכב שבו נוסעים טרוריסטים גם אם יש אזרחים חפים מפשע ברחוב. או ירי לעבר חלון ממנו נורית אש - גם אם ישנם אזרחים לא חמושים בדירה. למרות האמור אנסה לתת כלים נוספים להגדרת הבלתי חוקי בעליל: תנאי ראשון שחייב להתקיים הוא שהפקודה תהיה אי-רוורסבילית, כלומר את הנעשה לא ניתן להשיב. דוגמא טובה למקרה זה הוא הרס בתים של פלשתינים. בית שנהרס, זאת כולם יודעים, ניתן לבניה מחדש. גם אם נמצא מאוחר יותר כי הבית נהרס שלא בצדק הרי שניתן לפצות את בעליו ולהחזיר את הגלגל. אבחנה זו מותירה אותנו כמעט לגמרי עם מקרים שבהם מדובר בפגיעה בחיי אדם, חפים מפשע. רכב ביטחון הממהר לאירוע, ועובר על חוקי התעבורה - מסכן חיי אדם. לכן נגזרות מכך עוד שתי הבחנות. אחת - סיכון חפים מפשע בוודאות גבוהה, השניה - קיום אמצעי ביטחון סבירים להבטיח אי פגיעה שכזו.

נותר לנו לדון בחלק הארי והשנוי ביותר במחלוקת של הסוגיה. מיהו חף מפשע? המלחמה שנפתחה כנגדנו אינה מלחמה רגילה. זוהי מתקפת טרור כאשר המבצעים אותה הם אינם לובשי מדים, המקבלים מחסה מידי אוכלוסיה אזרחית. על-פי חוקי המדינה נתינת מחסה לעבריין היא פשע. לכן נשאלת השאלה מה דינו של הנותן מחסה לטרוריסט שביצע, וחשוב מכך, יבצע פעולת טרור? האין הוא שותף, פעיל כמעט, באותו פיגוע שיתרחש? יאמרו המתנגדים כי אין בכוחם של הסובבים להתנגד למחבלים ולגרשם. בידיעה ששודרה בחדשות "ערוץ 2", סיפר סלימאן א-שפי כי בעלי הבתים מגרשים את בעלי המחרטות, שאולי מייצרים אצעי לחימה, משטחם ואלו האחרונים נאלצים לעבור אל מחוץ לעיר ואף לעיתים לסגור את עסקם.

יש בכוחה של האוכלוסיה האזרחית לגרש את המחבלים מקרבה לו רצתה בכך. הרי לא מדובר בהשתלטות עוינת של המחבלים על בית באיומי נשק ודרישה לספק להם מחסה. מדובר בישיבתם דרך קבע בקרב חבריהם, משפחותיהם שכניהם ומקורביהם. יש בכוחה של חברה להקיא מתוכה גורמים שאינה חפצה בהם. אולם, על-פי סקרים שנערכו בקרב תושבי יהודה שומרון וחבל עזה הערבים עולה, כי למעלה מ-70% מהם תומכים בפיגועי התאבדות. זוהי אוכלוסיה שמקדשת את המוות, תומכת בפיגועי טרור ומעניקה מחסה לרוצחים בביתה. אלו אינם חפים מפשע. בפרט, וחשוב מכל, בני ביתו של המחבל, אלו שמספקים לו מחסה בביתם, אינם חפים מפשע.

במלחמת העולם השניה הפגיזו בעלות הברית את ערי גרמניה. ילדים ונשים היו קורבנות של מטחי ארטילריה והפצצות מן האוויר. זוהי לא היתה מלחמה בטרור. צבאות גרמניה לא הסתתרו במבנים אזרחיים. כאשר אוכלוסיה אזרחית תומכת במעשי רצח וטבח היא אינה עומדת עוד בדרישות הסף להיקרא "חפה מפשע". לו היה היטלר מסתתר בבניין מגורים האם היה מוצדק להפגיזו מן האוויר? ולו היו על ידיו לא דמם של 10 מיליון כי אם דמם של 40? ולו לא היו מפגיזים אותו היה טובח 40 נוספים? ולו דיירי הבניין היו חברי המפלגה הנאצית? ולו היו מנסים להשתלט על הבניין בכוחות רגליים היו נהרגים שלושה חיילי בנות הברית - חקלאי מקנזס, סטודנט לרפואה מניו יורק וצאצא לעבדים מלואיזיאנה - שאגב, מנגן ממש יפה בסקסופון? האם הם אינם החפים מפשע האמיתיים פה?

עם הבחנות אלו נשוב למקרה הקצין, כפי שפורסם, ונבחן אותו. על-פי הפרסום, חיכו לאדם או קבוצה מסוימת שתגיע ליעד - מבנה ככל הנראה. היתה מגבלה של ילדי בית ספר שעלולים לעבור בקרבת מקום ולכן לא ניתן היה לבצע את התקיפה לאחר שעה מסוימת - שעת יציאת הילדים כנראה. בשעה 10:24 התקבלה אצל הקצין הידיעה והוא עיקב את מסירתה עד לאחר שחלון הזמן, שנועד למנוע פגיעה באותם ילדים, נסגר.

כל אותה העת המתינו מסוקי חה"א בכוננות לידיעה. המטרה לא היתה ילדי בית הספר, כי אם פעילי וחברי ארגון טרור, ששמו לא פורסם, הם והמארחים שלהם - בני ביתם. מקרה זה עונה על התנאי הראשון לפקודה בלתי חוקית בעליל - אי רוורסביליות, אולם לא היה מדובר בטבח של ילדי בית ספר וגם לא בהוצאה להורג של פלחים שהפרו עוצר. היה מדובר בתקיפה ממוקדת עם אמצעים סבירים למניעת פגיעה בעוברי אורח (ילדי בית הספר) ועם סיכוי גבוה לפגיעה בחברי התארגנות טרור ששקדו, שוקדים וישקדו לפוצץ בתי קפה (אולי אפילו בית הקפה שהקצין יוצא אליו לאחר שהוא מסיים משמרת בתום יום עבודה, באותו בסיס עורפי בו הוא משרת) פגיעה בהם ובמארחיהם - חבריהם. זוהי פעולה מלחמתית רגילה לגמרי, כזו שהאויב אמור להיהרג בה. היא אינה פעולה בלתי חוקית - ובטח שלא בלתי חוקית בעליל.

כשהייתי מפקד בצבא שאל אותי המ"פ על תפקודו של אחד מחיילי, "הוא חייל טוב - כשהוא רוצה", עניתי. "אם הוא חייל טוב רק כשהוא רוצה", הגיב המ"פ, "הוא לא חייל טוב!"
קצין שאינו ממלא פקודות אינו יכול לתת פקודות. על מפקדיו לשלול את דרגתו מוכשר ככל שיהיה. על סיכול הפעולה עליו לשלם בעונש מרתיע ומשמעותי. על מפקדי צה"ל בכלל וחיל מודיעין בפרט לחדד אצל החיילים את החובה במילוי פקודות ומהי פקודה בלתי חוקית בעליל.

חברה מתפוררת שאינה מאמינה בצדקתה ובזכותה להרוג את שהורגים בה סופה להיכחד. צבא שבו ציות לפקודות אינו מתמלא הוא אינו צבא כי אם המון מתקוטט. זהו צבא שמפסיד במלחמה. זה שמרחם על אכזריים, סופו שמתאכזר לרחמנים.