כישלון הסברתי ידוע מראש

רוח חדשה ונמרצת מנשבת במסדרונות משרד ההסברה הפלשתיני לאחר מינויו של מוסטפא ברגותי לשר הממונה על ההסברה בממשלת האחדות הלאומית. מבחינה פלשתינית מדובר בבחירה של האיש הנכון בזמן הנכון. ברגותי נחשב לאישיות ציבורית ישרה, לדובר רהוט באנגלית ולאישיות המוכרת ומקובלת ע"י מדינאים וארגונים בינלאומיים. הוא צמח פוליטית במפלגה הקומוניסטית הפלשתינית שהפכה ברבות הימים ל"מפלגת העם" לאחר קריסת ברית המועצות. לזכותו נזקפת עשייה פוליטית וחברתית רבה, שהקנתה לו מוניטין בחברה הפלשתינית ובעולם. הוא היה מהפעילים המרכזיים אשר ניהלו גם במהלך האינתיפאדה מאבק לרפורמות פוליטיות מרחיקות לכת, לביסוס משטר דמוקרטי ולבנייתה של חברה אזרחית.

ברגותי עומד בראש "היוזמה הלאומית הפלשתינית", ארגון פוליטי הדוגל ברפורמות, ובראש "האיחוד הפלשתיני של וועדות ההצלה הרפואיות", ארגון בלתי ממשלתי הנותן שירותים רפואיים למיליון תושבים באמצעות 435 ועדות. הוא היה גם בין מייסדי הארגון לרפואה, מידע ופיתוח (HDIP). הרקע האקדמי של ברגותי עשיר. הוא סיים לימודי רפואה ברוסיה, השלים תואר שני בניהול באוניברסיטת סטנפורד, היה מרצה בהארווארד, ג'ון הופקינס וסטנפורד והשתתף בצוותי חשיבה באוניברסיטאות ובמכוני מחקר מהחשובים בעולם.

במישור המדיני היה ברגותי חבר במשלחת הפלשתינית לוועידת מדריד ב-1991 והיה שותף בשיחות גם עם גורמים ישראלים על דרכים ליישוב הסכסוך. עמדותיו בנושא המדיני אינן שונות מאלה של הפתח. הוא תומך ללא פשרות ביישום כל החלטות האו"ם בעניין הפלשתיני, ואינו רואה דרך לפשרה בסוגיית מימוש תביעת השיבה של מיליוני הפליטים הפלשתינים וצאצאיהם לבתיהם ולרכושם בשטחי מדינת ישראל.

מיד עם כניסתו לתפקיד הודיע ברגותי, כי הרשות הפלשתינית עומדת לפתוח בקמפיין תקשורתי ברחבי העולם כדי להציג את "אלימות הכיבוש נגד העם הפלשתיני, ובעיקר את הפשעים שמבצעים החיילים במחסומים". הצעד הראשון שנקט היה עריכת מסיבת עיתונאים מתוקשרת היטב גם בזירה הבינלאומית בה הציג קלטות וידיאו המתעדות לדבריו את אלימות הצבא והתעללות חיילים בנערים ובנשים. באחת הקלטות נראה כלב של הצבא תוקף אישה בכפר אל-עבידיה שליד בית לחם. בקלטת אחרת נראים חיילים מכים נער פלשתיני במחסום חווארה. "האירועים שאינם זוכים לתיעוד ונעלמים מעין המצלמה קשים וחמורים בהרבה", אמר ברגותי והוסיף, כי "מדובר בפשעי מלחמה שכל החיילים מבצעים וכל ההנהגה הישראלית שותפה להם. האשמים הם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, שמורים לחיילי הכיבוש לבצע את הפשעים הללו נגד הפלשתינים. חיילי הכיבוש לא היו מעיזים לבצע פשעים אלה לולא היו יודעים שלא יועמדו לדין ובלי שקיבלו אור ירוק".

מוסכמה היא שההסברה או בשמה האחר הדיפלומטיה הציבורית, הינה גורם מפתח בהצלחתה של הדיפלומטיה וביכולת של מדינה לקדם יעדים מדיניים. מינויו של ברגותי מבטא את החשיבות שרואה הרשות הפלשתינית בזירת ההסברה לצורך קבלת לגיטימציה בינלאומית לממשלת האחדות הלאומית, ושינוי תדמיתה של הרשות הפלשתינית מישות תומכת טרור למייצגת ציבור פלשתיני שהינו "קורבן לטרור המדינה שמפעילה ישראל". לרשותו של ברגותי עומדת מערכת ההסברה המשומנת של הרשות הפלשתינית וארגוני זכויות האדם, המתעדים בשיטתיות את הפעילות הישראלית בשטחים הפוגעת לטענתם באופן שיטתי בזכויות האדם של הפלשתינים.

ניכר שבצד הישראלי לא הפנימו את משמעות האיום האסטרטגי בזירת ההסברה לאינטרסים הישראלים בטווח הארוך וגם לא את משמעות מינויו של ברגותי. עדות לכך ניתן למצוא בתגובה הישראלית למסיבת העיתונאים של ברגותי על "פשעי הכיבוש". באתרים הרשמיים של מדינת ישראל - משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד הביטחון ודובר צה"ל - אין כל התייחסות להאשמותיו של ברגותי. התגובה היחידה מופיעה רק בכתבות סוכנויות הידיעות, שם תגובת דובר צה"ל היא לקונית ואין בה כדי לשנות את הרושם הקשה שמותירות תמונות קטעי הוידיאו. בהיעדר תגובה ראויה באתרים הרשמיים תישאר בתודעה הטענה הפלשתינית ותהפוך ל"אמת", שכן ההנחה הסבירה אצל גורם אובייקטיבי עשויה להיות שאם ישראל אינה מגיבה רשמית על טענות הפלשתינים יש לה כנראה מה להסתיר.

רבים דיברו ועסקו בסוגית מערך ההסברה הישראלי ומעט מידי נעשה גם לאחר הדוח הקשה של מבקר המדינה מ-2002. נדרש דוח נוסף, והפעם של ועדת חקירה ממלכתית למחדל ההסברה על-מנת לא רק לאכוף את השינוי הנדרש אלא גם לנקוט צעדים נגד הגורמים האחראים למחדל ההסברה.