המכון הבינלאומי למלחמה בשחיתות דירג בימים האחרונים את ישראל במקום ה-18 בדירוג השחיתות העולמי לשנת 2002. דבר זה מעיד על צניחה של שני מקומות - בהשוואה לשנה שקדמה לה.
המכון מדרג מדי שנה את רמת השחיתות בלמעלה מ-100 מדינות, על-פי סקרים, דיווחים של אנשי אקדמיה ומגזרים שונים בכל ארץ ופרסומים בכלי התקשורת.
על-פי שיטת הניקוד, המדינות הפחות מושחתות ניצבות בראשית הרשימה. המושחתות ביותר סוגרות אותה.
לכאורה, אנו יכולים ל"התברך" בכך שמדינות מסוגן של יפן, ספרד, ובלגיה, מדורגות מתחתינו ברמת השחיתות (מקומות 19 ו-22 בהתאמה). אפשר גם אולי למצוא "נחמה" בכך, שמדינות מזרח תיכוניות אחרות מדורגות במקומות נמוכים בהרבה (ירדן, למשל, ניצבת במקום ה-41 ומצרים במקום ה-62). אבל המציאות העגומה מלמדת שישראל הולכת ומתדרדרת ברמת השחיתות שלה.
יש אפילו פרט אקטואלי מאלף: בשנת 2001 חילקה ישראל את המקום ה-16 יחד עם ארה"ב. בשנה החולפת נשארה ארה"ב במקום זה, חרף שורה של פרשיות שחיתות בתאגידי ענק שנחשפו בה ואילו ישראל החלה להזדנב אחריה.
על יסוד ידע מקצועי אני מרשה לעצמי להעיר, כי אילו היו נחשפות על-ידי רשויות אכיפת החוק במדינה או על-ידי התקשורת שורה ארוכה נוספת של מעשי שחיתות מקומיים, מצבנו ברשימת המדינות המושחתות היה חמור פי כמה.
אבל בשלב זה נסתפק במה שידוע. קרוב לוודאי שבגלל מעשי השחיתות שנחשפו, בעיקר בגלל הבחירות האחרונות לכנסת, עלולה ישראל להתדרדר השנה כמה מקומות נוספים במדד השחיתות הבינלאומי.
במוקדם יותר, מאשר במאוחר, תהפוך ישראל למדינה מזרח תיכונית אמיתית, ותישמט הטענה שאנחנו כביכול נטע זר באיזור.
שמות קשורים
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
