|   15:07:40
דלג
  הרצל ובלפור חקק  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

יציאת מצרים של פרופ' מורה

"יציאת מצרים שלנו היתה יציאה לחירות, לבית האמיתי בישראל" ראיון חג הפסח עם חתן פרס ישראל, פרופ' שמואל מורה
04/04/2007  |   הרצל ובלפור חקק   |   מאמרים   |   חגים ומועדים   |   תגובות

פרופ' שמואל מורה, בעל שם עולמי בחקר התיאטרון והספרות הערבית, פרסם מאמרים בכתבי עת מדעיים רבים והרצה באוניברסיטאות בון, לונדון וכן הוזמן להרצאות בקהיר. בשנת 2000 זכה ברוב עם בפרס ישראל בחקר המזרחנות. מחקריו ידועים בכל אוניברסיטה בעולם, והוא חוטא גם בכתיבת ביקורות על ספרות ישראלית.

סיפור חייו של פרופסור שמואל מורה הוא סיפור אגדה, חלום שהתגשם: שמואל מורה נולד ב-1932 בבגדד. האם, סניורה, היתה מורה לצרפתית בבית הספר אליאנס ואביו היה רואה חשבון בחברה בריטית. שמואל מורה למד בבית ספר עממי ערבי שבו למדו כל בני משפחת המלוכה. אחר כך עבר לחטיבת הביניים בבית הספר היהודי 'פרנק עיני' וסיים חוק לימודיו בתיכון היהודי האנגלי 'שאמש'.

בבית הספר התיכון 'פרנק עיני' התנהלו הלימודים בערבית ובאנגלית. שמואל התלונן בפומבי על כך שאין מלמדים עברית שפה חיה - ובכך חשף את תפיסתו הציוני. כעבר שבועיים זומן למרתף ביתה של משפחה יהודית בעירק - ושם נשבע על הצטרפות למחתרת הציונית. את הקריירה הספרותית החל במשלוח שירים וסיפורים לעיתוני בגדד.

בני משפחת מורה עלו ארצה במפוזר, כפי שהיה מקובל בעלייה ההמונית של יהודי עירק. אמו של שמואל מותרה לא חסכונותיה, והאב סוחר קרקעות החליט להישאר בינתיים בבגדד. רק לאחר עשר שנים זכה לראות את משפחתו. בארץ פרסם מורה שירים וסיפורים בערבית ובאנגלית. עבודתו המדעית הקנתה לו שם עולמי. כיום, הוא מרצה מבוקש בכנסים בינלאומיים למזרחנות. מחקריו של מורה עוררו דיונים ותגובות הן האקדמיה והן בתקשורת בארצות ערב.
בשנת 2000 זכה בפרס ישראל בחקר המזרחנות.

להלן כמה שורות מנימוקי חבר השופטים:

"פרופ' שמואל מורה הוא מן החשובים שבחוקרי הספרות הערבית החדשה בעולם: הוא הניח יסוד חדש לחלוטין לחקר התפתחות השירה הערבית המודרנית וכן חידש חידושים רבי משמעות בחקירת תולדות התיאטרון והדרמה הערביים. בזכות הישגים מחקריים אלה או היה לאחד מראשי המדברים בתחום מחקר הספרות הערבית החדשה, ושמו מחקריו מפורסמים גם בארצות ערב.

בזכות הידע המופלא שלו ברזי השפה הערבית ובמכמני הספרות הערבית לדורותיה תרם פרופ' שמואל מורה תרומות ייחודית בת-משקל לחקר הספרות הערבית בעת החדשה והאדיר את שמה של המזרחנות הישראלית בעולם האקדמי במערב ובמזרח".

שאלנו את פרופסור שמואל מורה כיצד יצאו הוא ומשפחתו לחירות, כיצד עלו לישראל, כיצד התגברו על הקושי ללמוד שפה חדשה, כיצד התאקלמו בארץ החלומות?

מורה: "רכישת שפה חדשה, היא בעיה קשה ורכישת השפה העברית הייתה אחת הבעיות שהטרידו את יהודי עירק ואת משפחתי בתוכם, בעיקר לאחר עליית הלאומיות הערבית הקיצונית תחת ממשלותיו של המלך ראזי, עם מות אביו המלך פאדל ה-I בשנת 1933 ועליית קרנם של הקצינים הלאומנים שחלקם למד בגרמניה. העסקת הפליטים הפלשתינים במערכת החינוך בעירק הגבירה את הצוות לימוד השפה העברית במיוחד לאחר גירוש המורים היהודים מארץ ישראל שלמדו בבית הספר היהודיים בבגדד, בעיקר בעצתם של הפלשתינים בעירק.

כנכד לרב יחזקאל מאיר מועלם רחמין ז"ל מחבר הספר "ילקוטי אמרי אל" בשבעה כרכים (בגדד, דפוס שוחט 1936-1939) [הספר זכה בשתי מהדורות נוספות, אחת בצילום בבני ברק והשניה העתקה לאותיות מרובעות, בירושלים], שהתחנך בבית ספר ממשלתי בבגדד (מדרסת אל-סעדון), שבו נתנו השלטונות רשות ליהודים להיות נוכחים בשיעורי הקוראן לאחר מות המלך ראשי בהתנגשות מכוניתו בעמוד חשמל (1939). היה חשש שלא נוכל לקרוא בסידור התפילה ולעלות לתורה כשנגיע לגיל בר-מצווה. לכן הביא לנו אבא מורה לעברית.

מכל מקום, לימוד העברית במחתרת היה שטחי משום שלא היה רצוף ורוב התעניינות שלנו היתה לעבור את בחינות הבגרות העירקיות. רק לקראת "התסקיט" (הוויתור על הנתינות העירקית) החלנו, ריימונד אחי ואני ללמוד עברית ברצינות".

כיצד התאקלמתם בארץ, איך היתה יציאת מצרים שלכם?

זו באמת היתה יציאת מצרים, יציאת עירק, היציאה מבבל. המאבק הראשון שלי לעלות היה מאבק של יחיד, לא הגענו יחד: כשעליתי ארצה באפריל 1951 הייתי בגיל 18, עליתי לבד כשאחי הצעירים ממני, ריימונד ומרדכי שהיו מתחת לגיל 18, עלו עם משפחות שסופחו אליהן כבנים שלהן. אמא עלתה יחד עם אחותי גלאדס אחרי, ואבא נתקע בבגדד, בשל רצונו למכור את רכוש המשפחה, בית ואדמות רבות ונשאר בבגדד עד 1961.

היעדרו של אבי המשפחה מבלי שנצליח לקחת איתנו כסף לקניית בית, גרם לנו סבל רב במעברות, אולם הדבר אפשר לנו, אנו הבנים, לבחור כל אחד במקצוע אקדמאי שרצה ושמתאים לכשרונותיו. כך למד האח הבכור יעקב פילוסופיה וכלכלכה, ריימונד מתמטיקה-פיזיקה, מרדכי ציור בבצלאל.

ואני שיניתי ברגע האחרון את מקצועי מפיזיקה לשפה וספרות ערבית ומדעי המזרח. לאחר עבודה בבניין ברמת-גן, עברנו לירושלים וגרנו אצל אמא שלנו בפחון במעברת מקור-חיים שליד מעברת תלפיות, וזאת עד ששלח לנו אבא כסף, כדי לקנות בית ברסקו. אילו היה אבא בא איתנו לישראל, היה רוצה שנמשיך בעבודת הבניין כדי שנהיה קבלנים, דבר שלא היה מעודד אותנו ללמוד באוניברסיטה.

רק לאחר שנשלחתי ע"י האוניברסיטה העברית בשל הצטיינותי בלימודים, להשתלם בשפה וספרות ערבית מודרנית ולכתוב עבודת דוקטור בספרות, הפסיק אבא להעיר לנו, שאילו היינו נשארים לעבוד בבניין כפי שעשינו בחמשת החודשים הראשונים לעלייתנו ארצה, היינו כעת קבלני בניין עשירים. באותו זמן יעקב אחי למד באוניברסיטת מנצ'סטר כדי להשלים את תואר הדוקטור שלו בפיזיקה ומרדכי השתלם בציור בפלורנס ובפריז. עמדתו של אבא היתה עמדה בורגנית שהכסף הוא קנה המידה העיקרי לאושר, ולמעמד האדם בחברה, והישגים בתחום המדעים המדויקים ומדעי הרוח לא נחשבו בעיניו להישגים גדולים. אולם, כשראה שהפרסומים שלנו והציורים של אחי מרדכי מתקבלים בהערצה בארץ ובאירופה וארה"ב הוא הודה שהדרך שבחרנו אותה לעצמנו היא דרך נכונה.

אלו דברים כתבת בתחילת הקריירה שלך, האם כתבת פרוזה, לאילו נושאים נמשכת לכתוב?

בתחילת כתיבתי הספרותית בעירק, כתבתי בעיקר שירה בפרוזה המביעה זעם על העושק החברתי והפער המעמדי, כמיהה לצדק ומבוכה מול חידת החיים והמוות. כמו כן, תרגמתי שירה אנגלית ואמריקנית לערבית ופרסמתי אותם בעיתונים כמו אל-עירק, אל-יום, אל-נבא, אל-כרך וכו'.

לקראת עלייתי, אספתי את העיתונים שהופיעו בהם יצירותיו בתיק מיוחד וקיבלתי עליהם אישור ממשרד הפנים, שאין מניעה מהוצאתם לחו"ל (לא מאנע מן אל-אח'דאג'). כשראה פקיד המכס בשדה התעופה בבגדד את התיק, נתמלא זעם וחימה: מה אתה צריך תיק של שירה ערבית ב"איסראיל". שם מדברים "עבראני". הראיתי לי את חותמת משרד הפנים, דבר שעורר את זעמו יותר, הוא קרע את התיק וזרק אותו לפח. כשהחל לחפש בתוך הנעליים כדי לבדוק "אם יש לך בהם זהב", לקחתי את התיק הקרוע והחזרת אותו למזוודת הפח, אותה מזדוודה שלקחנו איתנו כל העולים. בישראל המשכתי לפרסם שירים, סיפורים ומאמרים בעיתונות הערבית של ההסתדרות, אל-יום, חקיקת אל-אמר וכו'. אלו היו שירי אהבה עצובה ונכזבת שהביעה את מצב הרוח העגום במעברות האהלים והפחונים, ובדידותי הנוראה בתקופת שירותי בצה"ל. הדבר שהפליא אותנו אז הוא שמערכות העיתונים שילמו לנו "שכר סופרים" עבור השירים שכתבנו, בעוד שבעירק לא היה נהוג לשלם שכר סופרים, משום שהתפיסה היתה ש"הכבוד של הפרסום" הוא מספיק ודי.

כיצד היה המעבר מכתיבה בערבית לכתיבה בעברית? תאר את הלבטים.

כסטודנט שראה את עתידו במחקר, לא היתה הכתיבה בערבית תכלית חיי. ידעתי שלא אוכל להתקבל לא בישראל ולא בעולם הערבי כסופר בשפה הערבית, יהודי החי בישראל וכותב ערבית אין לו תקווה להיות מקובל שם. או שהוא יירשם כסופר ערבי, או שיעבור לעברית. עצם עלייתנו ארצה היתה לגבי חזרה למקורות, לשפה העברית ולתרבות העברית החדשה הצומחת בישראל. ראיתי את עתידי במחקר בלבד ואף פעם לא שאפתי להיות סופר עברי אלא כחוקר בשפה העברית והאנגלית, לכן שפתי העברית נשארה פשוטה, ברורה ומדויקת ללא ניסיון לכתיבה מליצית וחדשנית.

כיצד השפיעו הלימודים והמחקרים על השקפת העולם שלך?

הלימודים שלי באוניברסיטה העברית ע"י אבי המזרחנים בעולם, השפיעו עלי השפעה גדולה. באוניברסיטה העברית למדתי שהשפה היא אמצעי להבעה ברורה ומדויקת ולא תכלית. הרעיון הברור, ההבעה הישירה והבהירה ללא ערפול הם התנאי הראשון למחקר טוב. דבר נוסף שלמדתי הוא שיש להשתמש במקורות ראשוניים ולא לסכם מחקריהם של אחרים. כמו כן, יש להסתמך על הגיון בריא ושיקול דעת מאוזן. מסקנות המחקר צריכות להיות אובייקטיביות ומבוססות על כל החומר שניתן להגיע אליו. לפעמים המסקנות שהגעת אליהן יכולות להיות שונות מהצעות המוסכמות או אפילו מהאמונות הדתיות, הפוליטיות והרעיוניות שלך, ואם אתה משוכנע בצדקת המחקר שלך, עליך לאמר זאת ולהוכיח את צדקת השקפותיך החדשות ללא משוא פנים.

האם ניתן ללמוד מספריך ומחקריך על תפיסת עולם ברורה בנוגע לתקופה הציונית, לנושאים כמו גלות וגאולה?

לגבי יהודי עירק, עליית הלאומיות הערבית הביאה לשיתוף פעולה עירקי-פלשתיני. חלק מהמדינאים העירקיים והפלשתינים שקיבלו הכנסת אורחים יפה בעירק למד בגרמניה וליבה את שנאת היהודים שהגיעה לשיאה בפרהוד של חג השבועות, תש"א (1941). כתוצאה מכך, היתה תחיה של התנועה הציונית בעירק מצד אחד, ומצד שני העלה את קרנה של התנועה הקומוניסטית העירקית בקרב הנוער היהודי שראה שהקומוניזם הוא הפתרון המעשי ביותר לבעיותיה החברתיות דתיות והפוליטיות של עירק, בעוד שהפתרון הציוני נראה כחלום שלא נתן להגשמה.

נוסף לכך, ישנה תחושה שישראל מתעלמת מהעובדה שארצות ערב גרשו את היהודים מתוכם כעונש של בריחת הפליטים הפלשתינים. ארצות אלו ראו בכך חילופי אוכלוסין. וטענתם של פלשתינים לחזרת הפליטים לבתיהם בישראל היא טענה מופרכת בשל חילופי האוכלוסין שהיו ביוזמת ארצות ערב עצמן. ניסיונם של הערבים להשמיד את מדינת ישראל במלחמות השונות נגדה מאז 1948 ועד "אינתיפאדת אל-אקצה", ושאיפתם שכוח בינלאומי יפעל לטובתם להחזרת הפליטים ולחלוקתה של ירושלים החם המשך של תוכניתם לחיסולה של ישראל בשלבים.

הציונות ביקשה לחדש את הקשר בין היהודים לארצם ובין היהודים ליהדותם. האם במבט של שנים רבות לאחור, ניתן כיום לומר שאין זו אגדה? או שמא הציונות נכשלה?

אינני סבור שהציונות נכשלה. אם אתה רואה בציונות תנועת התיישבות חקלאית, חזרה לאדמה להקמת מושבות וקיבוצים העוסקים בחקלאות, אז היא נכשלה. אולם כיום אין עוד לחקלאות ולאדמה אותן סמלים לאומיים כמו בעבר. התעשיה האלקטרונית החדשה ואמצעי הקשר החדשים, העמדת מאגרי הידע לכלל האנושות, הם כוחות חדשים. הגלובליזציה של העולם והמהפכה התקשורתית והאינפורמטיבית שינו את פני העולם.

ישראל העדיפה להיות מעצמה של היי-טק ולא ארץ חקלאית. היא מתפתחת עם הזמן ולפי צורכי הזמן החדש. הקמתה של מדינת ישראל, הצלחתה לקלוט עולם יהודים מכל העולם ולהקים חברה דמוקרטית, חופשית, רב מפלגתית שהצליחה להיות מעצמה תעשייתית וצבאית להגנה עצמית היא הישג גדול לציונות. עצם היותה מדינה קולטת ובין היהודים למולדתם ההיסטורית ולשפתם ולתרבותם. אנו עוברים ימים קשים במאבקינו עם אויבינו, ואנו נתגבר כפי שתמיד הצלחנו להתגבר ולבסוף לא יהיה ברירה לאויבינו אלא לחיות איתנו בשלום ושיתוף פעולה לטובת האזור כולו ולמדינות שבתוכו.

ישראל מתוארת היום בזירה של מלחמת תרבויות, האמנם?

בכל חברה חופשית ישנם זרמים רעיוניים חילוניים ודתיים, שמרניים וחופשיים. כיום נמצא העולם במאבק אדיר בין הפתיחות הכלכלית, התרבותית והטכנולוגית שהופכים את העולם לכפר קטן אחד ושחברות ענק שולטות בגורלו, לבין תרבויות ואמונות דתיות שמרניות הרואות בהתקדמות ובתרבות החדשה סכנה לקיומה. זהו מאבק בין תרבויות שאחדים אף רואים בו מאבק בין דתות. ישראל היא חלק ממאבק זה הן בתוכה והן מחוצה לה, ועלינו לנהוג בתבונה. אסור שהחינוך הדתי יהיה החינוך היחיד שמקבל ילד יהודי או נוצרי או מוסלמי. אין מנוסף מלקבל קודש כל חינוך הומני, ליברלי, המבוסס על שוויון בני אדם, על החוש ודמוקרטיה. החינוך הדתי לבדו, אינו מסוגל לתת את הערכים החדשים שהאנושות המודרנית מובילה.

הדת צריכה להיות בין אדם למקום ואסור לערב דת בפוליטיקה.
החינוך החילוני בישראל מביא לפתיחות, לערכים של שוויון וחופש וסובלנות. אם תתבונן בספרות שכותבים יהודי עירק - תתפלא לראות את עושרה, את הפתיחות שלה, את הביקורת שהיא מטיחה כלפי העבר, את השאיפה לרוח תיעוד שיהודי עירק מחוץ לישראל.

כשקיבלת את פרס ישראל, ראו בך אוכלוסיות רבות את נציגם, את שליחם. אמנו מחתה דמעות מהתרגשות. כיצד אתה רואה את זכייתך בפרס?

זכייתי בפרס ישראל חוללה מהפכה אדירה בחיי והיא מקור גאווה לא רק לי, אלא גם ליוצאי עירק לספרדים ולעם ישראל בכלל. הפרס נתן לי הרגשה של שוויון, של שייכות למדינה המעריכה הישגי בנייה, הרגשת סיפוק שמכירים בערך מחבריך שהקרבת כל כך הרבה שנים מחייך וגזלת שעות וימים ממשפחתך ומאשתך, כדי שתוכל להתמסר למחקריך. הפרס בעצם שייך גם למשפחתי שאף פעם לא התלוננה על הזנחתי את הצד החברתי והמשפחתי בשל התמסרותי לעבודת המחקר שלי.

הפרס נתן לי שייכות שתמיד חיפשתי אותה בגולה ולא מצאתי אותה, שייכות לעם, לתרבות ולתקופה היסטורית מכרעת בתולדות עם ישראל. אני חש גם רגשי תודה לאוניברסיטה העברית ולמדינת ישראל המעודדות את החוקרים והסופרים ומדרבנות אותם להגיע להישגים בינלאומיים.

מה מסמל הפסח עבורך, מהי יציאת מצרים האמיתית?

חשוב שנדע לצאת לחרות, שנדע להתמודד. והעיקר - הדבר החשוב הוא שהמדינה תיתן הזדמנויות שוות לכל פרט ופרט לפתח את כישרונותיו. צריך שנדע לנצל זאת וחשוב שכולם יצליחו להגיע להישגים הראויים להם. פסח שמח וכשר, חירות אמיתית לכולנו".

תאריך:  04/04/2007   |   עודכן:  04/04/2007
הרצל ובלפור חקק
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מעטים ספרי ההיסטוריה עליהם ניתן לומר שהם נקראים באותה מידה של להט בה נכתבו. ”מאו: הסיפור הבלתי נודע" הוא אחד מאותם מעטים. יתר על כן, לא רק שהוא כתוב בלהט, תוכנו חורך ושורף רבות מהתפישות המקובלות ביחס למאו דזה דונג, יושב הראש של המדינה הקומוניסטית הגדולה בעולם, ומציג באור שונה לחלוטין מן המקובל את דיוקנם של מאו, המהפכה הסינית והקומוניזם הסיני.
04/04/2007  |  אורי רדלר  |   מאמרים
עם התפתחות התעשיה העולמית והגלובליזציה העסקית נפתח חלון הזדמנויות אדיר לאנשי עסקים ישראלים, המחפשים להרחיב את פעילותם מחוץ לישראל. בכדי לנצל חלון זה ועל-מנת להשתלב ולהיות חלק מכלכלת העולם, הצעד הראשון הוא להקים חברה בחו"ל.
04/04/2007  |  בוריס טיומקין   |   מאמרים
ב-10 במרס 2007 התקיימה בבגדד ועידה בת יום, שדנה בייצוב המצב הפנימי בעירק. הוועידה נערכה בדרג שגרירים, והשתתפו בה נציגים מעירק ומכל שכנותיה - ובכללן אירן וסוריה - מחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון, ומכמה מדינות נוספות. השיחות בוועידה התמקדו בשאלה כיצד לסייע לעירק לטפל בבעיית האלימות הפנימית ולקדם את ההתפייסות בין העדות בה. משתתפי הוועידה הגדירו אותה כצעד חיובי ראשון, והוסכם ביניהם להקים קבוצות עבודה שיכללו נציגים מעירק ושכנותיה, ושיטפלו בסוגיות הביטחון והחדירות לתוכה מעבר לגבול, בענייני הנפט והחשמל, ובבעיית פליטי המלחמה בעירק. חשוב מכך, משתתפי הוועידה הסכימו להכין ועידה נוספת שתתכנס בקרוב, יתכן בדרג שרים, שמסגרתה ומועדה טרם נקבעו.
04/04/2007  |  אפרים קם  |   מאמרים
בשיחה שלנו עם אחד המנמ"רים של אחד הארגונים הגדולים במשק, שאלנו אותו מה הוא עושה לקידום אתר האינטרנט של הארגון שלו. הופתענו מאוד לקבל תגובה קרירה עד לא אכפתית. המנמ"ר אמר לנו שתפקידו לבנות את האתר הטוב ביותר (כולל עיצוב ידידותי וביצועים מעולים), אבל קידום האתר במסגרת האינטרנט והגדלת התנועה של הגולשים לאתר לא שייך לתחום האחריות שלו אלא לתחום האחריות של השיווק. בהמשך השיחה שהתגלגלה למקומות אחרים, סיפר לנו המנמ"ר שהוא מחפש כל הזמן את הדרכים לייצר תרומה וערך עסקי לארגון, ושלצערו הארגון נוטה להתייחס ל-IT רק ברמה התפעולית והטכנולוגית ולא מעבר לכך.
04/04/2007  |  ערן לסר, זיו מנדל  |   מאמרים
מינויה של ביניש לתפקיד נשיאת ביהמ"ש העליון מהווה ציון דרך חשוב במגמה שהזדחלה לה לאט, בהדיקות, ובהתמדה בציבוריות הישראלית בשנים האחרונות: עיגון מעמדן של נשים (ללא כל אפליה מתקנת יזומה!) בעולם המשפט ובעמדות הכוח הנלוות אליו; כיום ניתן לומר על מערכת המשפט, שהיא כמעט המערכת היחידה שבה מתקיים שוויון מספרי בין שופטים לבין שופטות, בין עורכי דין לבין עורכות דין, ובין בוגרי תארים מתקדמים במשפטים לבין בוגרות תארים מתקדמים במשפטים.
04/04/2007  |  ענבל בר-און  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il