|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
רוב תאונות הדרכים נחשבות קלות - חבטה מלפנים או מאחור, פינוי לחדר מיון, צילומים שלא מראים דבר ושחרור הביתה שמציין שהחולה בריא ולא נגרם לו כל נזק, אבל הנזק האמיתי הוא לעמוד השדרה ולמערכת העצבים, ואת אלה לא ניתן לראות בצילום רנטגן
|
בום קטן מאחור, פתאום באמצע הנסיעה. כמעט כולנו עברנו את החוויה המפוקפקת הזאת. בהתחלה נדמה לנו שלא קרה כלום, ליתר ביטחון אנחנו נוסעים לחדר המיון, עוברים צילום ורואים שהכל במקום.
נגמר הסיפור? ממש לא! מרבית נפגעי תאונות הדרכים הקלות הללו שעברו "צליפת שוט" בחוליות עמוד השדרה ממשיכים לסבול מתופעות רבות ומגוונות מרגע הפגיעה לשנים רבות. הסיבה לכך היא שמערכת העצבים שלנו, זאת שאחראית על ניהול המערכות שלנו ממשיכה לנהל את הגוף תחת השפעת הטראומה.
מהי צליפת שוט ומה היא מחוללת בגוף האדם
"צליפת שוט" הוא השם הרפואי לתאונה בה נזרק עמוד השדרה לפנים ולאחור במהלך התאונה (בעיקר הצוואר והראש). ההשפעה העיקרית של התאונה היא על חוט השדרה העדין (ששוכן לכל אורכו של עמוד השדרה) ועובר תהליך אגרסיבי של מתיחה תוך כדי זריקת הגוף. המתיחה נשארת גם אחרי התאונה וקשורה בהתקשחותו של עמוד השדרה. חוט השדרה מהווה את מערכת ההפעלה שלנו והוא גם החוט המקשר בין המוח לבין חלקי הגוף.
במצב של מתיחה קבועה (כמו אחרי תאונה) נגרמת הפעלה לא מדוייקת של הגוף ובמקרה זה להפעלת הגוף במצב של טראומה מתמשכת.
טראומה כלל מערכתית
למה עלולה לגרום אותה טראומה? מתח יתר בשרירי הגוף, נוקשות בחוליות עמוד השדרה, מתח במערכות פנימיות עם השפעה על מערכת העיכול, לב ונשימה, מערכת חיסונית, מערכת הורמונלית ועוד.
הגוף נכנס למצב הפעלה מלחמתי: הטראומה נותנת אותותיה גם על המצב הנפשי ומי שעבר תאונה מסוג זה מכיר היטב את נדודי השינה, העצבנות, קשיי הריכוז ואף חרדות ודיכאונות.
הטראומה היא כלל מערכתית ולא מסתכמת במכה קטנה בצוואר. בדרך-כלל מרגיש הנפגע שחייו השתנו באחת. התסכול הגדול הוא שלא ניתן לראות זאת בצילום ובכל בדיקה אחרת, השינוי מתחולל בתוכנה ולא בחומרה ולכן אומרים לנו שאנו בסדר למרות שאנו מרגישים חולים.
מה עושים?
הפתרון למצב זה הוא הורדה של המתח בחוט השדרה ובמערכת העצבים. הטיפול החדשני בגישת Network Spinal Analysis פונה ישירות להורדת המתח במערכת העצבים.
הטיפול ידני, עדין ביותר ומתבצע בנקודות החיבור שבין חוט השדרה לחוליות עמוד השדרה. התוצאה המיידית היא הפסקת הניהול הטראומטי של הגוף. בהדרגה מתרכך ומתגמש עמוד השדרה ויורד מתח השרירים מהצוואר התפוס ומהגב. הגוף הופך רגוע יותר כמו גם המערכת הנפשית שהיא רק אחת ממערכות הגוף שמנוהלת ישירות על-ידי מערכת העצבים.
לסיכום, תאונות הדרכים הקטנות גורמות לפגיעה עמוקה בבריאות הן הפיזית והן הנפשית, הורדת המתח שנוצר במערכת העצבים מאפשרת חזרה לחיים נורמטיבים.
|
| תאריך:
|
10/04/2007
|
|
|
עודכן:
|
10/04/2007
|
|
ד"ר עודד מץ
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
IQ
|
11/04/07 09:35
|
|
|
|
2
|
|
גיל מהגליל
|
11/04/07 16:22
|
|
"אטופיק דרמטיטיס" הינה מחלה נדירה, מחלה אלרגית בעיקרה. שכיחותה של המחלה, עולה בעשורים האחרונים בעיקר במדינות מערביות מפותחות וכ-10%-20% מכלל הילדים סובלים בילדותם ממחלה זו.
|
|
|
|
|
המשווקים-הקוסמים חיסלו את ה"נגב" ובראו-מיתגו במקומו את ה"דרום" בהיות החלופה אטרקטיבית יותר. ככה התבשרנו בידיעות שהופיעו בחול מועד פסח. ע"פ הידיעה ("הארץ 6.4.2007) מיכל עוזיהו, רכזת פורום תיירות הנגב, הסבירה כי "בעבור רוב האנשים הנגב מתקשר לחוויות מן המילואים והשממה". מי רוצה מילואים ושממה, מלבד המשוגעים לדבר. סיסמת המשווקים היא כידוע שמותג חזק יכול למכור מוצר חלש. בינתיים הממשלה החליטה על הקמת עיר הבה"דים בנגב, ובסיסי הדרכה, כידוע לנו, קשורים גם בקבע וגם במילואים. אלא שהממשלה, למרבה ההפתעה, החליטה על שינוי מצב במקום שינוי שם.
|
|
|
|
|
מדי פעם, לאור הנסיבות ובהתאם לרחשי לב הציבור, עולה לכותרות "חדשה מסעירה" על אודות משא-ומתן חשאי לשחרור שבויים, בתמורה לשחרור פושעים. ברור הוא כי השבויים הם ישראלים, והפושעים הם פלשתינים.
|
|
|
|
|
אינני ולא הייתי שותפה לתחזיות הדמוגרפיות הקודרות על אודות רוב ערבי במדינת ישראל היהודית. תחזיות שחורות אלה, אשר בכוחן לזרות מורא, לחבל במורל וליצור תחושת רפיון, ייתכן כי נועדו להכתיב, להשפיע, לעצב ולקדם מדיניות. עוד ייתכן כי הן נובעות מחוסר מקצועיות מביך של מבצען.
|
|
|
|
|
עוד מעט יפורסמו מסקנות ועדויות מוועדת החקירה בעניין מלחמת לבנון השנייה. כבר עכשיו קיים בתקשורת קונסנזוס הפוך מזה שהיה קיים ביולי 2006. כולם פחות או יותר מסכימים שהמלחמה היתה איוולת. כיום מתרבים אלה המודים שהיתה זו מלחמת ברירה, שהפוליטיקאים אצו אליה ללא שיקול דעת רציני. עדיין לא התפרסם כלום בעניין המעורבות האמריקנית במלחמה - אבל גם היא תתחיל להתברר בקרוב, לכל אלה שעדיין לא יודעים לשאול את כל הקושיות.
|
|
|
|
|
