מחקר שבוצע בפינלנד בקרב אלפי מעשנים ולא מעשנים בגילאי 50 ומעלה העלה, כי יש קשר ישיר בין עישון סיגריות לבין הפרעות בתפקוד המיני.

במחקר נמצא, כי העישון מהווה את אחד התורמים העיקריים להופעת מחלה ווסקולרית שהיא מחלת כלי דם מערכתית. הפגיעה במערכת כלי הדם היא זו הגורמת לדיספונקציה זיקפתית (ED). כלומר, לירידה בזקפה - אין אונות. אולם ייתכן, כי הקשר בין עישון סיגריות לבין ED הוא באמצעות מחלת טרשת כלי הדם (Atherosclerosis).

הפרעה בתפקוד המיני היא לעיתים הסימן הקליני היחידי למחלה ווסקולרית סיסטמית. דהיינו, למחלת כלי דם מערכתית. אפשר לומר, שהפרעה בתפקוד המיני (ED) היא פרדיקטור פוטנציאלי למחלת כלי דם שקטה במעשנים, שאין להם, לעת עתה, סימנים גלויים אחרים למחלה זו.

המנגנון או דרך הפעולה שבאמצעותו העישון גורם לירידה בתפקוד המיני לא ברור. האם העישון הוא הגורם למחלת כלי דם מערכתית וכלי הדם הפגועים גורמים בין השאר גם להופעת ED, או שמא העישון מחמיר את טרשת העורקים (אטרוסקלרוזיס) שכבר גרמה קודם לכן ל-ED וכעת התפקוד המיני נעשה גרוע יותר עד כדי אימפונטנציה.

הגורם הווסקולרי הוא השכיח ביותר להופעת הפרעות בתפקוד המיני. אין אונות על-רקע ווסקולרי קיימת בשני שליש מבין המקרים שהשתתפו במחקר והיא מתרחשת עקב הפרעה בהרפיה של שריר חלק הנמצא בכלי הדם בתוך הגוף הספוגי שבפין (penile corpora cavernosa).

בדיקת NPT - הבודקת נוקשות ותפיחות הפין בלילה - שאינה תקינה מופיעה יותר במעשנים מאשר בלא מעשנים. תוצאות בדיקה חוזרת של NPT השתפרו במעט לאחר שהמעשן הפסיק לעשן. מכאן ניתן להסיק, כי קיים קשר ישיר בין הפסקת העישון לבין הירידה באי תפקוד המיני, או במילים אחרות, חוסר עישון משפר את התפקוד המיני, דבר המוכיח שהפרעות בתפקוד המיני אצל מעשנים הינם בעיקר על-רקע אורגני.

אטרוסקלרוזיס משחק תפקיד חשוב בהתפתחות ED במעשנים. עישון סיגריות מפחית את זרימת הדם בפין. ככל שהעישון מתמשך, נגרם נזק רב יותר לרקמה המחילתית הספוגית באיבר המין המהווה קרקע נוחה להתפתחות נגעים טרשתיים מוקדמים בעורקים המחילתיים של הפין. כתוצאה מכך, ישנה ירידה נוספת של זרימת הדם לפין של הגבר שכבר סובל מאימפוטנציה.

טרשת עורקים הקורונארית (עורקי הלב) חמורה יותר בנבדקים הסובלים באין אונות על-רקע ווסקולרי. אין אונות (ED) זו, היא אינדיקטור להימצאותם של רבדים טרשתיים בכלי הדם. מכאן, אין אונות מצביעה על נוכחותה של מחלת טרשת עורקים כללית שטרם אובחנה קלינית (subclinical atherosclerosis).

אפשרות אחרת שבעטיה מופיע ED אצל מעשנים היא שהיא נגרמת בגלל הפרעות בפעילות ה-NO (חמצן חנקני) בפין. ה-NO אחראי על הזקפה באמצעות העברה עצבית בקצות העצבים שגורמת להרפיית שריר חלק בגוף הספוגי בפין.

בניסיונות שנעשו על חולדות בסביבות עישון, נמצאה עלייה בלחץ דם וירידה ביצור ה-NO. מכאן, ייתכן, שאצל המעשן, עקב רמת NO נמוכה, נוצרת הפרעה בפעולת השרירים החלקים הנחוצים לזקפה יחד עם הופעת מחלת כלי דם מקומית ומערכתית.

ייתכן וקיים קשר נוסף בין עישון לבין הפגיעה בתפקוד המיני ומחלת כלי דם והיא הירידה בתפקוד הרקמה הפנימית המצפה את כלי הדם. עישון מגביר את הנזק לשכבה הפנימית (אנדותל) של דופן העורק, המהווה שלב מוקדם בהופעת טרשת עורקים.

נזק מתמשך לרקמה זו, מביא להתפתחות איטית של מחלת כלי דם. מעקב אחרי מעשנים מוכיח, כי ישנם מקרים בהם מופיע אירוע לבבי (אוטם שריר הלב) על אף שאין חסימה מוחלטת של עורק הלב. הפגיעה הקיימת ברקמת האנדותל הפנימי של עורק הלב היא זו הגורמת להפרעה בזרימת הדם המוליכה לאוטם.

למעשנים שפיתחו מחלת כלי דם היתה שכיחות של הופעת ED פי 3 מאשר נבדקים שאינם מעשנים, אשר אצלם לא הופיעה מחלת כלי דם. מעשנים שלא פיתחו מחלת כלי דם, אין להם סיכון מוגדל לפתח ED (בניגוד למחקר שנעשה בבוסטון שהראה, שעישון מגביר את שכיחות הופעת ED גם בהעדר מחלת לב או סוכרת).

מסקנת המחקר היא, כי גברים שלא עישנו כלל או עישנו והפסיקו לפני שנים רבות ולא הופיעה אצלם מחלת כלי דם כלשהי, אינם נמצאים בסיכון להתפתחות אימפוטנציה (ED). מכאן, סקס נפגע כתוצאה מעישון סיגריות שגורם לאימפוטנציה.