פרולוג - של מי המעילה הזו? לפני כמה ימים פורסמה שוב מעילת ענק, שבה היה מעורב המגזר העסקי, זה שאנו שומעים השכם והערב על ניקיונו, ויכולתו המהוללת לנהל עסקים יותר טוב מאחרים, ובמיוחד מהמגזר הציבורי הרקוב והמושחת. לאחר הרשעתו של טל יגרמן בפלילים, מתרגשת עלינו שוב מעילת ענק נוספת, במה שמסתמן כמהשך לפרשיות הבנק למסחר.
הפעם מדובר בבית ההשקעות הראל בבעלותה של משפחת המבורגר. מעילת הענק הזו מסתכמת לכאורה במאות מיליוני שקלים, ועלולה להגיע לסכום של 125 מיליון. החשוד במעילה הוא גיא ויסמן, מבכירי הדירקטורים בחברה, והוא חשוד למעשה בגניבה של פי 1.5 מההון העצמי של החברה שאותה ניהל. ובכן פעם אחר פעם מלמדנו המגזר העסקי, מהו מוסר וכיצד עושים נכון עסקים.
להלן כמה מסקנות, תובנות, ועובדות חיים ממדינה וחברה, שבה הקים המגזר המהולל שלנו תרבות ותפיסת מוסר שלמה של שחיתות, נורמות סדום מוסריות, ותרבות המבוססת על אטימות, אלימות, פשיעה, הפקרות, זלזול וניצול, ורוע לב.
ערוץ החיים הטובים מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול? דירקטור (לא דיקטטור, אלא דירקטור). איזה מקצוע נפלא... נופשים כל השנה באתרי קיט שונים בחו"ל, אחת לכמה חודשים קופצים לארץ, כדי להשתתף באיזו ישיבה בה יוחלט את מי לפטר ולמי לקצץ, מסדרים קצת את חשבון הבנק במעילה קטנה, וחוזרים מיד לנפוש. נותרה רק שאלה מסקרנת אחת קטנה: באיזו פקולטה בדיוק לומדים את המקצוע הזה? (כלכלה אולי? מנהל עסקים?)...
אין לי מושג אם יש לי את הכישורים הנדרשים, ואולם כפי שזה נראה סיכויי אינם גדולים במיוחד. עושה רושם (ואל תתביישו לתקן אותי אם אני טועה) שדרישות הקבלה ל"ג'ובים" במדינת ישראל הן או על בסיס "אמון" או על "בסיס גנטי": ישנה כנראה איזו מעבדת סתרים במרתפים החשוכים והמעופשים של משרד האוצר, בהם בודקים סוכני שוק נטולי פנים דגימות דנ"א של המועמדים, התגלתה התאמה גנטית לאחד הבכירים? התקבלת.
היכונו לביאת קרטל ההון - תרבות של אגואיזם הולל והפקרות לטעמי יש להבין ולהגדיר את האליטות הכלכליות והעסקיות האלה בשמן האמיתי: זהו קרטל עויין המבצע פשעים נגד הציבור והאנושות. יש להכריז עליהם כעל גולם שקם על יוצרו, שדד את משאביו, עושה בסמכויות שהעניק לעצמו כבשלו למען עצמו וחבריו, גרם להדרדרות החברה על כל מגזריה ולא פיספס שום פינה. הוא גרם בין השאר להגברת הפערים החברתיים, ועמם העוני והסבל, ובנה תרבות שלמה המבוססת על אטימות, אלימות, פשיעה, הפקרות, זלזול וניצול. קרטל היונק את לשד עצמותיה ועטיניה של החברה והמדינה ומוביל אותה לקריסה.
על תרבות האגואיזם ההוללת, המופקרת וחסרת הגבולות הזו אשר בנו לנו האליטות הכלכליות הללו לתפארת מדינת ישראל, מוטלת האחריות גם למקרי מוות רבים: זלזול (גשר שפירים, המכביה, ורסאי, הג'מבו של אל על באמסטרדם), אלימות (רצח מעיין ספיר ורבים אחרים), מצוקה (התאבדויות על-רקע כלכלי) ועוד. כמובן שבניית חברה על יסודות האגואיזם הצרוף והתחרותיות המטורפת, גם היא פשע חמור ממדרגה ראשונה, שתוצאותיה הם ההפקרות החברתית המזוויעה.
אי לכך ובהתאם לזאת, בהתחשב בחומרת העבירות (פשעים נגד הציבור והאנושות) ובהתאם לצורך לעשיית דין באליטות ועוזריהם, יש לקוות, שפעם אחת ייגזור בית הדין את העונש המקסימלי: מאסר ארוך ומרתיע לראשי האליטות וסגניהם, הלאמת הרכוש הגנוב והחזרתו לידי בעליו החוקיים הציבור הנגזל.
הפער בין המציאות למדע הכלכלה במגדלי השן והפקולטות לכלכלה ולמנהל עסקים מתמוגגים הפרופסורים, ומחלקים זה לזה תארים ותשבוחות. הם לא מהססים גם להופיע בכל מיני פורומים כמומחים גדולים בעיני עצמם. העובדה שלמרגלות מגדלי השן שלהם המציאות היא כישלון טוטאלי, המצב רק הולך ומחמיר, והאזרחים נמקים בגלל מדיניותם המופקרת, וחוסר היושר האקדמי שלהם לא ממש מצליח לבלבל אותם.
איש בוודאי לא יופתע אם תתגלה בכל אוניברסיטה דלת סתרים דרכה נכנסים בשקט בשקט כל הפרופסורים והסטודנטים לכלכלה. שם בפנים עמוק באדמה, בלב לבה של האוניברסיטה, בלב לבה של הפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים, בתוך חדר מוסתר נמצאים שני גלגלי ריחיים ענקיים, וכולם עסוקים בדבר אחד בלבד: טוחנים מים.
דוגמא לישראבלוף הכלכלי אקדמי: "
מחקר בישראל: צריך לעבוד 9.3 שנים עבור דירה. אין לי שום בעיה עם המחקר הזה פרט לרמאות אינטלקטואלית קטנה, המסתתרת בנקודה העשרונית. כנראה הכוונה ל-93 שנים או לחילופין צריך לעבוד 9.3 שנים כדי להצליח לשלם שכר דירה... מהיכן בדיוק אתם מפריחים את המחקרים שלכם? אלוהים יודע... תנו לי לספר לכם היכן אתם חיים: במדינה הזו מי שאינו עשיר, אינו חבר של, ואינו יורש אינו יכול לחיות כמו בן אדם. נקודה. כל השאר זיבולים במוח ובלבולי ביצים.
תקשורת בשירות ההון: גיא ויסמן הוא איש בעל לב זהב הרמאות והשקר האינטלקטואלי והציבורי של התקשורת במעילה זו, נראה שעבר את גבולות הרשעות והציניות, במדינה שבה גם כך לגבולות אלה אין ממש גבולות. להלן כמה פנינים מהסניגוריה העיתונאית בעניינו של ויסמן, שנאספה במגוון אתרי אינטרנט של התקשורת הממוסדת:
"חייו האישיים לא היו פשוטים. הוא התגורר עם אשתו הראשונה ועם בנו ברמת גן. לפני מספר שנים החל ברומן עם מזכירה בהראל, התגרש מאשתו, נשא לאשה את המזכירה ועבר לגור איתה בוילה בהרצליה פיתוח".
להלן עוד כמה פנינים: "ידידים ועובדי בית ההשקעות מדברים עליו כעל 'איש בעל לב של זהב, שמוכן תמיד לעזור לחברים' (לא פלא - אם אומנם משך מהחברה עשרות מליוני שקלים). עובדי בית ההשקעות נדהמו מהסיפור. הם הכירו את ויסמן כאדם השומר תמיד על כספי החברה, איננו מאשר הוצאות ראוותניות, לא שולח את העובדים לימי נופש, ומקפיד על כל שק"ל..."
ובכן רחמי ממש נכמרים לאור המסכן באדם הזה, שחייו בוילה בהרצליה פיתוח ועם משכורת של חמישה שישה ספרות נטו לא היו פשוטים. ויסמן המסכן גם ניהל רומן עם מזכירתו? את מי לעזאזל זה צריך לעניין, מי לעזאזל הכריח אותו להתנהג כתינוק מגודל ומפגר, ומה הקשר בין הרומן לבצע כסף? אה כן, יש בהחלט קשר כזה: השחתת המידות המוסריות, אישיות ככספיות, של איש מושחת ורע, בשר מבשרה של אליטת ההון והממון.
האיש המדהים הזה, המסכן באדם הזה, כך מספרת הסניגוריה העיתונאית של ויסמן "שומר תמיד על כספי החברה, איננו מאשר הוצאות ראוותניות, לא שולח את העובדים לימי נופש, ומקפיד על כל שקל". איזה צדיק, ממש חסידי אומות העולם, כל אמן שלו סוכר. כאילו שיש סתירה בין התעללותו בעובדי החברה, לבין חיי הפינוק שהעניק לעצמו על חשבון הכסף, שנגזל מן העובדים.
שיא הציניות העיתונאי: ויסמן הוא לא פחות ולא יותר רובין הוד הלוקח מהעשירים ומחלק לעניים ("ידידים ועובדי בית ההשקעות מדברים עליו כעל "איש בעל לב של זהב, שמוכן תמיד לעזור לחברים". לא פלא - אם אומנם משך מהחברה עשרות מליוני שקלים). הי אתם שם, אתם עוד כאן, אתם עדיין איתנו, אתם עדיין מחזיקים בקשר עם המציאות. תגידו על מי אתם חושבים שאתם באים לעבוד.
חומר למחשבה: לו היה המדובר לא באחד הדירקטורים האשכנזיים של החברה מהרצליה פיתוח העונה לשם ויסמן (אלא כמובן תמיד צודקים, מסכנים, טובים וישרים), אלא בעובד או עובדת מדינה מזרחיים, אולי הגברת פחימה או אדון בוזגלו מנתיבות (אלא כמובן תמיד גונבים, משקרים ומרמים) אזי אלא היו הופכים במיידי למושחתים, לעצלנים, ולבטלנים. כאלה שהתרגלו למצוץ את לשד עצמותיה ועטיניה של המדינה, פרזיטים השמים את עיניהם במצליחנים כדוגמתו של הדירקטור הישראלי, מלח הארץ האשכנזי, הלבן והרקוב.