לאמץ את אסטרטגיית "הודו-סין"

כדי להישאר תחרותיים בכלכלה העולמית, ממליצה גרטנר לארגוני ה-IT, ליישם את אסטרטגיית "הודו-סין", או אם להשתמש במושג החדש השגור בעולם, אסטרטגיית Chindia. לאחרונה, הוציאה גרטנר לאור את הספר "IT and The East" (טכנולוגיית המידע והמזרח) בהוצאת ביה"ס לעסקים של הארווארד. הספר בוחן את האופן שבו סין והודו משנות את עתידן של הטכנולוגיה והחדשנות. המושג "הודו-סין" מוצע כמסגרת שבאמצעותה ניתן ללמוד כיצד עשויות שתי המדינות הללו בקרוב מאוד להפגין את השפעתן המשולבת על הזירה העולמית.

"הודו וסין מספקות היום לעולם את הטובים והמיומנים שבין בוגרי האוניברסיטאות בתחום מדעי המחשבים והחשמל", אומר ג'יימי פופקין, סמנכ"ל קבוצה בגרטנר ואחד מכותבי הספר. "לא מדובר כאן על מקור לכוח אדם זול, אלא בשתי מדינות שבקרוב מאוד תוכלנה להתחרות בהצלחה רבה בזירה העסקית הבינלאומית - כפי שחברות שירותי ה-IT ההודיות כבר עושות מזה זמן מה - לא רק על סמך מחירים זולים, אלא גם על סמך היכולות והכישורים המקצועיים שהן מסוגלות להציע".

"הכלכלה הבילטראלית של סין והודו נמצאת עדיין בחיתולים, אבל קיימת תנופת פעילות חדשה המרמזת על התהוותו של שיתוף פעולה רב-עצמה", אומר פרת'ה אייאנגר, סגן נשיא ואנליסט בכיר בגרטנר, ואחד מכותבי הספר. "לארגונים ב-Chindia תהיה גישה למיומנויות ולמשאבים משלימים, ואלה יספקו להן את הפוטנציאל להוביל שווקים עולמיים רבים".

מפת ה-IT בסין

עד שנת 2008, אומרת גרטנר, סביר להניח שסין תיצור קניין רוחני בקצב הדומה לזה של מדינות מפותחות, ובאותה שנה היא גם, למעשה, תעבור את ארה"ב במספר האנשים המסוגלים לדבר אנגלית (אולם במונחים של הבנת השפה האנגלית ושליטה בה, סין תישאר רק אחת הטוענות לכתר).

עד שנת 2010, צופה גרטנר, כי לפחות שמונה מותגי IT סיניים יזכו להכרה בינלאומית. אם ממשלת סין תגמיש את המגבלות שהיא מטילה ותמשיך לעודד את כישרונם הטבעי של הסינים ליזמות, אנו עתידים להיות עדים ללידתה של מעצמת IT אמיתית.

"השאלה האם התפתחותה של סין כמובילה עולמית בתחום החדשנות הטכנולוגית והמדעים אכן רלוונטית לענף טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT), היא סוגיה מרכזית עבור האסטרטגים העסקיים ומקבלי ההחלטות בארגונים במערב", אומר פופקין. "התשובה לשאלה זו תשפיע על התשובות לשאלות נוספות, כמו מי מהספקיות העולמיות תוכל לבסס לעצמה נוכחות חזקה בסין לאורך זמן ומי מהחברות המקומיות החזקות בסין תוכל להתחרות בשווקים הבינלאומיים".

מפת ה-IT בהודו

מי שמטיל ספק ביכולתה של הודו להשפיע על עתיד הטכנולוגיה, מוטב לו שיבחן את מקור תעשיית ה-IT שלה. בשנים 1995-1996 הסתכם יצוא שירותי ה-IT של הודו בסכום של כ-1 מיליון דולר. ב-2004 הגיע שוויו ל-13 מיליארד דולר. בשנת 2000 הגיע חלקה של הודו במיקור-חוץ של תהליכים עסקיים (BPO) לסכום של 148 מיליון דולר. ב-2004 זינק ל-3.5 מיליארד דולר. "שיעורי צמיחה כאלה משמעם כוחות מאתגרים ואולי מטרידים המסוגלים להדיח מתחרים מכיסאם ולשבש תוכניות עסקיות", אומר אייאנגר. עם הלוגיסטיקה המאתגרת שלה, הביורוקרטיה המעיקה, השחיתות בשלטון וההשפעות הפוליטיות השמאלניות, גרטנר שומעת את לקוחותיה שואלים האם הודו "שווה את המאמץ".

השאלות הללו נשמעות פעמים רבות מצד מנהלי מערכות מידע, אסטרטגים עסקיים ומקבלי החלטות שאינם משוכנעים שיתרונותיו של "קשר הודי" יכולים לעלות על הסיכונים ועל הטרדות הכרוכים בעבודה עם מדינה זו. בסופו של דבר, חלק גדול של החברות ברשימת הפורצ'ן 1,000 העולמית מסכימות כי אכן הודו שווה את המאמץ.

"גם אנחנו סבורים שהודו ראויה למאמץ, כאשר הבעיות שעמן מתמודדים וההזדמנויות שאחריהן רודפים, עולות בקנה אחד עם מה שהודו מסוגלת להציע", אומר אייאנגר. "להערכתנו, ספקיות שירותי ה-IT הגדולות ביותר עתידות לצרף לשורותיהן בין 15 ל-30 אלף עובדים מדי שנה, בממוצע, במהלך השנים הקרובות, תוך ציפייה לגידול מהיר ומתמשך בביקוש העולמי". התפתחותה של "Chindia"

מיזמים משותפים חדשים בין חברות שירותי IT הודיות לבין עמיתותיהן בסין הם דוגמאות ראשונות לאופן שבו עשויה להתפתח הכלכלה המרשימה של הודו-סין. החברות ההודיות מביאות עמן מומחיות תוכנה ברמה בינלאומית ומנהיגות בשוקי העולם. החברות הסיניות מביאות כוח אדם רב, מיומן וזול, וניסיון רב יותר בעבודה עם לקוחות מיפן, מקוריאה וממדינות נוספות בסין שבהן השפה האנגלית איננה נפוצה במיוחד.

על-פי כל קנה מידה מקובל בכלכלות המתועשות, קשה לומר שסין והודו עונות היום על הקריטריונים של שותפות מסחר. ב-2005 הגיע המסחר הבילטראלי הכולל של השתיים ל-18.7 מיליארד דולר - יותר מפי שניים בהשוואה ל-2003. עבור כל אחת משתי המדינות מדובר בחלק קטן בלבד מסחר החוץ שלהן. סחר החוץ של סין ב-2005 עמד על 1.4 טריליון דולר המייצגים עלייה של 23% בהשוואה ל-2004. סחר החוץ של הודו בשנת הכספים 2005-2006 הגיע ל-241 מיליארד דולר, עלייה של 28% בהשוואה לשנה הקודמת. עם זאת, שיעור הצמיחה השנתי של סחר הפנים של "הודו-סין" עולה על כל הנתונים הגבוהים הללו ומוערך בכ-30-40%.