במהלך החודש האחרון חלה הסלמה ברורה בנפח האיומים הביטחוניים, המילוליים והמעשיים, נגד מדינת ישראל. לכל ברור שהתלקחות אמריקנית עם אירן תגרום להתלקחות איזורית, והם נערכים. בימים האחרונים חזרו בכירי הממשל האמריקני, סגן הנשיא ריצ'רד צ'ייני ושרת החוץ קונדוליזה רייס והזכירו בפירוש כי אם ייכשלו המאמצים הדיפלומטיים נגד אירן, קרי הסנקציות, לא תהסס ארצות הברית לפנות לאופציה צבאית.
דרגה א' - איום פלשתיני, טרור קונוונציונלי, אנתיפאדה: 7.2 (בחודש שעבר: 7)
ככל שהרשות הפלשתינית שוקעת בים של יאוש, מחסור כלכלי אמיתי, כך הולך חמאס ומצטייר כאחראי לכישלון. בטווח הבינוני אין לו עניין להמשיך את הדברים כמות שהם, והוא עלול לנצל הזדמנות לשיגור מאסיבי של רקטות ואולי אף טילים לעבר ישראל. הכוונה לאחד את הפלשתינים במאבק נגד ישראל, מתוך הערכה שישראל תהסס לצאת למבצע צבאי נרחב, שעלול לגרום לה אבידות. ההערכה הפלשתינית היא שדוח וינוגרד שיתק את קבלת ההחלטות הצבאיות בישראל לעתיד הנראה לעין, וכי מדובר בממשלה חלשה שלא תעז לעשות כן.
מנהיג חמאס, חלאד משעל השמיע החודש את האיום הזה במפורש, כאשר הזהיר שאם תוך כמה חדשים לא יוסר המצור הבינלאומי נגד הרשות הפלשתינית, תפרוץ אנתיפאדה חדשה. לדבריו "אנו כמו בסוף שנות התשעים", וגם אז העריכו הפלשתינים כי מדובר בממשלה חלשה, היא ממשלתו של אהוד ברק. התחושה הפלשתינית היא של קריסת מערכות בישראל, חולשה ובלבול, מצב המזמין במזרח התיכון התקפה.
בשטח נמשכה החודש ההתחמשות המאסיבית של הפלשתינים ברצועת עזה במאות טונות של חומר נפץ, ובהתחפרות, כדי להחזיק מעמד בשיגור טילים נגד ישראל, וכך לטעון לניצחון, כמעשה חיזבאללה. ב-24 באפריל, יום העצמאות, נתן חמאס רמז לכוונותיו, כאשר הפך זאת ליום מתקפת קסאמים נגד דרום ישראל. כך הוא יצר הרתעה נגד ישראל, ובהצלחה.
המסלול של ישראל והפלשתינים הוא בסימן התנגשות, אשר חייבת להגיע, מוקדם או מאוחר. גם טרור הדרכים הרים החודש ראש, בעיקר בצירי יהודה, אלא שמדיניות סיכול מוצלחת של השב"כ אינה מאפשרת לארגוני הטרור להתארגן. לילה-לילה נערכים נגד פעילי הטרור מעצרים וחיפושים, כך שהם עסוקים לפי שעה במיגננה, במקום במתקפה.
דרגה ב' - חיזבאללה, מגה טרור אל-קאעידה: 6.4 (גם בחודש הקודם: 6.4)
למרות שחיזבאללה הודיע החודש שהוא כבר מוכן בטיליו למתקפה ישראלית אפשרית על דרום לבנון, לא נראה כרגע שינוי בכוונות ההתקפיות של חיזבאללה או בכוונותיו לפתוח חזית חדשה. הארגון עדיין מלקק את פצעיו המרובים, ואינו מוכן למהלך צבאי חדש. מצב זה יכול להשתנות בחדשים הקרובים, אך עדיין לא כרגע. תרחיש זה יכול להשתנות במקרה של תקיפת ארצות הברית את אירן פטרוניתו, אך גם לכך עדיין לא הגענו. תרחיש של מגה-טרור יתכן, אך לא בדחיפות יוצאת מן הכלל. ויחד עם זאת ארגון אלקאעדה (מי שחטף את הכתב הבריטי בעזה, ומסרב להיענות להוראות חמאס) הולך ומתבסס ברצועת עזה, ויגיע רגע שבו ירצה להכריז על קיומו באמצעות כוונת פיגוע גדול. בפיגוע כזה יכריז למעשה גם על התרסתו נגד ממשלת הרשות הפלשתינית, לה הוא בז.
דרגה ג' - סוריה ואירן: 6 (בחודש שעבר: 5.8)
במהלך החודש האחרון מרבית האיומים הגיעו דווקא מן הציר הזה, המסוכן מבין כולם באופן פוטנציאלי, ולכן במדד שלנו הוא מקבל תמיד תוספת ניקוד מתמטית. ב-16 באפריל הצמיד שר ההסברה הסורי, מוחסן בילאל, אקדח לרקתה של ישראל והזהיר כי אם היא תדחה את יוזמת השלום הערבית, "ההתנגדות תהיה הדרך היחידה לשחרור הגולן".
סוריה מסיימת את התחמשותה בטילים קצרי טווח ובעלי טווח בינוני, כדי לשתק את צפון הארץ כאשר תחפוץ בכך, ומחדשת אגפים בצבאה. ויחד עם זאת לא נראה שפניה של סוריה למתקפה, אלא כנראה למגננה. על-פי פרסומים זרים וישראלים הצבא הסורי תגבר החודש את עמדותיו מול צה"ל ברמת הגולן, ויש לקוות שגם צה"ל נערך בהתאם.
סוריה מוטרדת מאוד מנפח האיומים נגדה, בעיקר פרשת אלחרירי שמתחממת שוב, והיא עלולה לראות בחיוב התלקחות קיץ בדרום לבנון. נשיא סוריה ודוברים בכירים אחרים כבר הזהירו כי ארצם מוכנה למתקפה ישראלית, אם תקרה.
ההחמרה החמורה ביותר שהתפתחה החודש היא בזירה המסוכנת מכולן, זו של אירן, כאשר ב-24 באפריל הזהיר סגן שר הפנים לענייני ביטחון האירני כי אם ארצו תותקף על-ידי ארצות הברית בשל עניין הגרעין, לא תהסס אירן לשגר עשרות אלפי טילי שיהאב ארוכי טווח לעבר ישראל. איום זה יכול להיות רציני אם תרגיש אירן כי חרב מאיימת על המהפכה האיסלאמית שלה. בתיווך מדינות ערביות מנסה ארצות הברית גם גישה רכה כלפי אירן, כפי שראינו בוועידת שארם א-שייח האחרונה, ואם אירן וארצות הברית יגיעו לאיזושהי הבנה בעניין השעיית הגרעין תהיה זו סכנה לישראל, שתישאר עם אירן חזקה שתחזור לתוכניתה הגרעינית בהקדם, אך ללא המטריה הדיפלומטית הבינלאומית לישראל, שנבנתה כיום בעמל רב. אירן ממשיכה לפי שעה במדיניות יהירה ובלתי מתפשרת עם דרישות הקהילה הבינלאומית.
למדד שלנו נכנסות כיום שתי מדינות ערביות, הידידותיות דווקא לישראל, אך הכרזתן על כוונתן לפתח תוכנית גרעינית "אזרחית" צריכה להטריד את הארצות הברית ואותנו. שתי המדינות הללו הן מצרים וירדן.
בסיכומו של דבר חלה הסלמה במרבית הפרמטרים הביטחוניים, כאשר נקודת המבחן, כפי שהיא נראית עכשיו, תהיה בראשית חודש אוגוסט, כאשר ארצות הברית תצטרך להחליט האם היא יוזמת מהלך צבאי נגד אירן. נראה שארצות הברית תמתין לסבב הסנקציות הצפוי ב-24 לחודש זה, ולזה שיבוא חודשיים אחריו, ב-24 ביולי. כלומר הגענו לראשית אוגוסט. אז המתח המזרח תיכוני על כל ענפיו, אמור להגיע לשיא.
מדד האיומים הביטחוניים לחודש מאי 2007 עולה באופן כולל לעומת החודש שעבר, ועומד בסך-הכל על ציון 6.33 (לעומת 6.2 בחודש הקודם).
שיחה שלמעשה הכתימה את דרכי פעולתה של מערכת המשפט בישראל, והיא מעיבה על המערכת גם היום
