|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הדאגה היהודית בכל הדורות הינה דאגה כפולה: החרדה לפרט, לאיש היהודי, ולכלל - לעם. הדאגה לגורל הפיסי של היהודי ולהמשכיות הרוח של האומה היהודית... בשני נושאים אלה נגזר עלינו, במשך כל הדורות, מאבק
|
כשהרב צבי יהודה מירר בבכי בהיכל ישיבת מרכז הרב, ימים ספורים לפני מלחמת ששת הימים, "איפה שכם שלנו? איפה חברון שלנו?" הנהנו שומעיו מתוך הבנה שהמלאכה הציונית טרם הושלמה. ערי ישראל נותרו עדיין בידי זרים והריבונות היהודית טרם זכתה לשחרור מידי כובשים. לא חלף זמן רב ו המלחמה ששיחררה את חברון ואת ירושלים, הפכה למחלוקת יסודית המתמשכת זה ארבעים שנה.
אולי זהו הפער בין מי שרואה במדינת ישראל רק בית לאומי עבור העם שנרדף בגולה בעת החדשה, לבין מי שחש את התרוממות הרוח של חזרה לחבלי מולדת אותם קיבל עם ישראל בהבטחה אלוקית לפני אלפי שנים. זה אולי הפער בין מי שמגדיר חלום דורות שהתגשם שהפך למעשה של כיבוש, לבין מי שרואה את הצדק ההיסטורי בשיבתו של העם לארצו.
האלוף עזר ויצמן אמר לאחר מלחמת ששת הימים, "היום מתברר לכל הקשר הנפשי שהיה אצל כל אחד מאיתנו, גם אצל איש השומר הצעיר השרוף, לכל המקומות הקדושים שלנו. אז למה צריך להתבייש בזה? למה צריך היה להתבייש לחנך על זה?".
הפולמוס סביב זכותנו על הארץ וירושלים הוא סימפטום של העידן המודרני שבו הרגש הלאומי מפנה את מקומו לטובת ערכים אוניברסאליים, חסרי זהות וגבולות. תמצית החזון הציוני טמון לכאורה בחבלי הארץ שהם ערש היווצרותו של עם. אלא שתחת זאת יש הבזים לניסים הגלויים ולהתרגשות שאחזה בכל יהודי בעולם.
ואנחנו, במקום ליהנות מתוצאות מימוש החזון ולבנות על גביו את שלבי החזון הבאים, מלקים את עצמנו ומפזרים רגשות אשם לכל עבר. במקום ליהנות מתוצאות מימוש החזון ולבנות על גביו את שלבי החזון הבאים, אנו תופסים אותו כדבר המובן מאליו.
שר הביטחון,משה דיין, נשאל בשנת 1969 'מה יהיה?'. "השאלה 'מה יהיה?' לא משה משפתי עמנו במשך ארבעת אלפים שנה, מעת קומו ועד היום הזה, וניתן לומר כי הדאגה ל"מה יהיה" הינה חלק אורגני ממהותו של עמנו.
הדגש בשאלה יהודית זו הינו על הדרך ולא על היעד הסופי, על התהליך ועל המאבק ולא על התחנה האחרונה. "המנוחה והנחלה" היו לעמנו שאיפות נכספות ולא מציאות. ואם מדי פעם השגנו אותן, היו אלה רק תחנות ביניים קצרות - שאיפת רוח המאפשרת לאגור כוח ואומץ להמשך המאבק.
הדאגה היהודית בכל הדורות הינה דאגה כפולה: החרדה לפרט, לאיש היהודי, ולכלל - לעם. הדאגה לגורל הפיסי של היהודי ולהמשכיות הרוח של האומה היהודית... בשני נושאים אלה נגזר עלינו, במשך כל הדורות, מאבק.
כבעבר, כן גם עכשיו, התשובה לשאלת ה"מה יהיה" חייבת להתרכז בהבטחת כושרנו לעמוד בפני קשיים, ביכולתנו להתמודד, יותר מאשר בציפיות לפתרונות מוחלטים וסופיים לבעיותינו.
העם היהודי ניחן בשני אמצעים שאפשרו לו לעמוד במאבקיו הבלתי פוסקים: האחד הוא האמונה... אמונה בדרכו, בצדקתו, בעתידו. אמונה השומרת ומחסנת בפני נפילת הרוח... והשני הוא ה"אל תירא עבדי יעקב", שהוא הבסיס והתנאי ליכולת לעמוד במאבק ול"כי יכול נוכל לה" - בכל הדורות ובמצבים המשתנים".
"באין חזון יפרע עם, ושמר תורה אשרהו" (משלי כט יח).
|
|
אדמונד חסין הוא מנהל מכללת רוברט ברן, בית מורשה בירושלים ויועץ לפיתוח מנהיגות בביה"ס למנהיגות של צה"ל.
|
|
| תאריך:
|
14/05/2007
|
|
|
עודכן:
|
14/05/2007
|
|
אדמונד חסין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
.
|
14/05/07 15:00
|
|
|
|
2
|
|
Irit05
|
15/05/07 06:19
|
|
|
|
|
|
במוזיאון ישראל??
|
15/05/07 09:37
|
|
|
באחד המוספים הכלכליים באמצע השבוע שעבר התפרסמה כתבת-הדרכה תחת הכותרת: "איך לנהל משא-ומתן מוצלח". "ניהול משא-ומתן הוא אמנות לא פשוטה, שתקבע את גורל העיסקה שאתם מנסים לרקום" - נאמר בכותרת המישנה.
|
|
|
|
|
ההתפתחות המגדרית התרבותית במאה ה-21 אינה פוסחת על הארגונים. חברות ותאגידים מודרניים שהוקמו והתפתחו בשנים האחרונות (בעיקר בתחום ההיי-טק) מאמצים התפתחות זו ומסגלים לעצמם מאפיינים מגדריים תואמים.
|
|
|
|
|
על שחרור ירושלים שמעתי בכניסה לאל-עריש, כמה דקות אחרי ששמעון, המ"פ, חזר אלינו בלי דני, סגנו. סיירת שלמה עמדה, התחפרה בחול ובאבל, ולא רצתה להקשיב לשום דבר. הייתי נער צעיר - חייל חובה, שהסתפח לפלס"ר מילואים מהוותיקות בצה"ל. קצין האג"ם החטיבתי הגיע אלינו בהתלהבות, ובשורת השחרור בפיו. הפער העצום בינינו לבינו סיפר את הכל.
|
|
|
|
|
במסגרת הביטוח הלאומי, קיים כיסוי שרבים אינם יודעים עליו: ביטוח נפגעי תאונות. כיסוי זה מקנה פיצויים לכל תושב ישראל, מגיל 18 עד גיל פרישה, שנפגע בתאונה, אפילו תאונה שאירעה מחוץ לעבודה ואפילו בחו"ל. בתנאי שהנפגע נבדק על-ידי רופא תוך 72 שעות ממועד התאונה. הפיצויים, המכונים דמי תאונה, משולמים לתקופת אי כושר של עד שלושה חודשים.
|
|
|
|
|
משה (מוקי) אברמוביץ נותן דוגמא אישית. חודש בדיוק לאחר שהתגלתה פרשת המעילה הגדולה של גיא ויסמן בהראל בית השקעות, הודיע אתמול (13.5) אברמוביץ לחברה ולבעליה, כי הוא מתפטר מתפקידו כיו"ר הראל בית השקעות. ההתפטרות שלו היא לאורך כל החזית - לא רק מראשות החברה שבה אירעה המעילה, אלא גם מראשות שתי חברות-אחיות ומראשות החברה-האם, הזרוע הפיננסית של הראל.
|
|
|
|
|
