|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סיפור קטן ששלח לי הרצל - עמיתי לנשק, לקשר ולסט"ח ● סיפור קטן עם לקח גדול לקראת חג השבועות - הוא חג הביכורים
|
ישב פלאח לסעוד עם בנו הקטן, ואמר לבנו: "הסתכל סביב, יא איבני, וראה את האדמה השחורה והטובה. כל זה שלנו. פעם גרו כאן יהודים 'ציונים'. הם בנו כפרים, חרשו את השדות, אהבו את עבודת האדמה, והפריחו את השממה".
והבן הסתכל על אביו בעיניים שחורות וגדולות, ושאל: "ומה אנחנו עשינו?"
"אנחנו, יא איבני" - עונה הפלאח - "נלחמנו ביהודים כי חשבנו, שהם באו לגזול את אדמתנו. מאה שנים נלחמנו בהם. אבל הם חרשו את האדמה והיו מוכנים להילחם, ולמות בשבילה. הם הקימו כפרים בכל הארץ, וגם מדינה יפה, יא איבני, מדינה 'ציונית'. אותנו הם גירשו, ובכפרים שלנו הם שמו 'ציונים', ולא הצלחנו לנצח אותם".
"לאן הלכו כל היהודים, אם הם היו חזקים כל כך?"
"הרוח לקחה אותם, יא איבני. הם נעלמו כמו טיפות הטל על העלים. פתאום נמאס להם מהמלחמה, נמאס להם מהאדמה, והם רצו שלום. ולא רצו יותר להילחם בשביל האדמה, ושלא ימותו יותר החיילים שלהם במלחמה".
"בחייאת אבוּי! רק שלום בלי אדמה? מה יעשו היהודים רק עם שלום בלי אדמה?"
"נעשו מג'נונים היהודים, ורק שלום עניין אותם. האמהות של החיילים הגיבורים יצאו לרחובות, ועשו הפגנות. ואנחנו, יא איבני, נתנו להם את מה שביקשו, נתנו להם שלום".
"אז לאן הלכו, יא אבוּי, אם נתתם להם שלום?"
"נתנו להם שלום, יא איבני, והם נתנו לנו אדמה. כל פעם קצת. והיום כל האדמה שלנו וכל השלום שלהם. יש להם עוד קצת אדמה בחוף הים, אבל למי זה איכפת? בעוד כמה שנים גם את זה הם ייתנו. הם כבר לא אוהבים אדמה, הם אפילו שכחו מי היו ה'ציונים', שפעם בנו כפרים, והפריחו את השממה. הם הפסיקו לקרוא לאדמה, 'מולדת', והם קוראים לה, 'נדל"ן'. וכמה שהנדל"ן יותר קרוב לים, הם אוהבים אותו יותר, כי הוא נותן
להם יותר כסף".
"ומתי תיקח אותי לראות את היהודים, שגרים בנדל"ן על החוף, אבוּי?"
"פעם אקח אותך, יא איבני, לראות את הבתים הגבוהים של היהודים על החוף ליד הים. ועכשיו הסתכל סביב, ותראה את החרמון ואת הכינרת ואת התבור, ותדע, שכל זה שלנו, ותזכור שאדמה זה הדבר הכי חשוב והכי יקר שיש לבן-אדם - יותר יקר מאישה שלו, יותר יקר מבן שלו, יותר יקר מחיים שלו, יותר יקר משלום".
והפלאח קם לאטו, אחז בידו את מחרשתו והמשיך לפתוח תלם ארוך באדמה השחורה, כשהוא מפזם לעצמו, "בילאדי, בילאדי".
ובאותה ההזדמנות: חג שבועות שמח!
|
| תאריך:
|
22/05/2007
|
|
|
עודכן:
|
22/05/2007
|
|
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
יובל ברנדשטטר
|
22/05/07 15:35
|
|
|
|
|
|
דבורה הנביאה.
|
23/05/07 10:05
|
|
|
|
2
|
|
אחמד זיבי
|
22/05/07 15:36
|
|
|
|
3
|
|
ואיש לא מבין
|
22/05/07 17:23
|
|
|
|
|
|
דווקא אחת שמבינה!
|
23/05/07 09:56
|
|
|
|
4
|
|
אלאדין
|
22/05/07 22:55
|
|
|
|
5
|
|
solomon
|
22/05/07 23:22
|
|
|
|
6
|
|
אהוביה
|
23/05/07 11:37
|
|
בניגוד לפרשנים המלומדים בעיתונות העברית הגוועת, אין לי שום הצעות אופרטיביות לצה"ל ולדרג המדיני. איני יודע אם צריך להיכנס קרקעית לרצועת עזה ואם כן לאיזה מרחק, מה המחיר הצפוי באבידות וכמה אפקטיבית תוכל פעולה כזו להיות. אין לי מושג אם ניתן צריך ומועיל לכבוש את ציר"פילדלפי" ולהציף את הגבול במים נגד המנהרות. גם תועלתה של מדיניות החיסולים הממוקדים, יותר או פחות, נעלמה ממני. מבחינתי צה"ל יכול לחדש את הירי הארטילרי על "שטחים פתוחים" עד שפגז טועה יהרוג כמה אזרחים תמימים ובכך יסתיים העניין.
|
|
|
|
|
מס הארנונה הוא המס העיקרי, ממנו מממנות הרשויות המקומיות בארץ את פעולתן. בעיקרו, הוא מס חצי פרוגרסיבי. עלותו על היחיד, הינה לפי גודל דירתו. כלומר, יחיד עשיר בדירה קטנה משלם מס נמוך. לגבי מס זה, נקבעו הנחות שונות לקבוצות אוכלוסיה שונות. וזאת, על-פי חוקי המדינה. למשל, נכי צה"ל, מקבלים הנחה של 67% במס לדירה של עד 70 מ"ר. ויש עוד הנחות. ככל הידוע לי, משרד הפנים קובע סכומי מקסימום ומינימום לרשויות המקומיות להטלת מס זה.
|
|
|
|
|
1. כאשר הסופר האנגלי, סר וולטר סקוט, שכב על ערש דווי, הוא הרים לפתע את ראשו מהכרית, ולחש לבני משפחתו: "קראו לי מן הספר". אחד מהם העז לשאול: "מאיזה ספר?". סקוט נעץ בו עיניים חודרות: "יש רק ספר אחד!". וולטר סקוט נפטר בעודו מאזין לפרק מספר הספרים. כמעט מאתיים שנה אחרי מותו של סקוט, הסיפור הזה נשמע לנו יומרני ומוזר. בעידן הפוסט-מודרני, התביעה לבלעדיות היא החטא המושמץ ביותר. ועם זאת, חג מתן תורה מייצג בדיוק את התפישה הזו: התורה היא מעל לכל טקסט אחר. ובניגוד לסקוט, אני לא מתכוון רק לתנ"ך, אלא גם למשנה, לתלמוד, לכל התורה שבכתב ושבעל פה, על כל היקפה. חג השבועות מגדיר היררכיה של טקסטים, עמדות והשקפות עולם. בקודקוד הפירמידה נמצאת התורה. והרי היררכיה היא המילה הגסה של הפוסט-מודרניסטים.
|
|
|
|
|
דיני המס השונים מאפשרים לפקידי השומה, לרבות כל פקיד ממשלתי, "שיקול דעת" במידה רחבה מאוד. לאחרונה, לאור הפרשות השונות ברשות המיסים, עלתה שאלת הגבלה או צמצום היקף "שיקול הדעת" שיש לפקידי המס. שאלה זו אינה מעשית, שכן מעצם תפקידם, "שיקול דעת" רחב הינו "כורח המציאות".
|
|
|
|
|
השכם והערב מובילים אותנו "המומחים" באפסר ההטעיה כאילו הקסאם ומיגורו הם הבעיה. רק נשליך סטטיסטית כך וכך רקטות ופצצות על המשגרים, רק נחסל כך וכך מנהיגי חמאס, רק נתמיד בכך ופתרנו את בעיית הקסאם על יישובי הנגב המערבי, ובא לציון גואל. הישרים מעט יותר מבין המומחים מוכנים להודות בפנינו בפומבי (בחצי פה), כי אומנם אמצעים אלו הינם יעילים אך לא יחסלו את בעית הטילים באופן מוחלט ועלינו "לחיות" עמם באורח כלשהו (כאילו שהם היו מוכנים אישית לכך). אלו גם אלו טועים ומטעים.
|
|
|
|
|
