כנגד ארבעה סיוטים

כל אחד והסיוט שלו. הסיוט של רבים בציבור הוא שאהוד אולמרט יהיה ראש ממשלה במלחמה הבאה. בסיוטים של אולמרט, הוא רואה את עצמו מנקה בליזול את התא שלו במעשיהו. הסיוט של חבריו לסיעת קדימה - בעיקר אלה שגנבו מנדטים מהליכוד - הוא בחירות. והסיוט של התועמלן אמנון אברמוביץ' ולהקת האתרוגיסטים המשתרכת אחריו, הוא שבנימין נתניהו יגיע לראשות הממשלה.

הסיוט של אברמוביץ' וחבריו, הוא סיוט אליטיסטי, והסיוט של אלה שלא רוצים את אולמרט (וסיעת קדימה), הוא סיוט עממי. מדינה מסוייטת.

הסיבה שאזרחים רבים רועדים מפחד למחשבה שאולמרט יוביל את המלחמה הבאה, מקורה בתחושה ש-"אין לו את זה". ועדת וינוגרד קבעה באופן חד-משמעי: אהוד אולמרט כישלון מוחלט. ראש הממשלה הזה, שהתחייב להנהיג מדינה שכיף לחיות בה, הסיע אותנו במסלול שניקרא: סיוט ללא מוצא. עבריין תנועה מועד, שחצה צמתים ברמזור אדום וגרם לתאונות קטלניות, מתעקש להסיע תלמידים. זה אולמרט. ומהסיבה הזו, הוא הסיוט של רבים מאיתנו.

הסיבה שאולמרט רואה בסיוטים שלו את עצמו מנקה את התא במעשיהו בליזול, מקורה בפרשיות הפליליות בהן הוא חשוד. אם אולמרט יורשע במעשים המיוחסים לו (שוחד), לשופטים לא תהיה ברירה, והם יגזרו עליו ישיבה בכלא. אחלה מקום לכתוב זיכרונות. מי שרוצה יותר פרטים, יקבל אותם אצל ידידו הטוב אריה דרעי.

הסיוט השלישי מיוחס לגנבי המנדטים מקדימה. לווייתני פוליטיקה בעיני עצמם. גם להם ברור, שמתקרב היום בו יצטרכו לחזר אחרי בוחרים. ואלה הרי נמצאים בחוף. הנבצר אברהם הירשזון הוא לווייתן פוליטי שהים פלט. הלווייתנים: שאול מופז, ציפי לבני, מאיר שטרית, רוני בר-און, צחי הנגבי, זאב בוים, יעקב אדרי, גדעון עזרא, מונהגים ע"י לווייתן עם רדאר דפוק, היישר אל החוף. מלווים אותם בשחיית התאבדות כמה סרדינים (מג'לי וואהבה, יואל חסון, רוחמה אברהם, ואביגדור יצחקי), ושפמנון אחד (אפללו).

הם יודעים: רוב המצביעים של קדימה, יחזרו הביתה לליכוד. מיעוטם למפלגת העבודה, ואלה שהגיעו משינוי, יעשו ביום הבחירות את מה שאמר בזמנו חיים רמון - ישחקו מטקות. לקלפי, מצביעי קדימה לא יגיעו. פעם אחת הספיקה. מה עושים? מתחננים בסתר לשריון מקומות במפלגת האם. לבקש את תמיכתם של הנבגדים - זה אין להם אומץ.

הגענו לסיוט של אמנון אברמוביץ' והאתרוגיסטים: ביבי נתניהו בשלטון. הם פוחדים ממנו, לא בגלל החשש שיגרום נזקים. אלא משום הסיוט, שיביא לתוצאות מדהימות. הוא הוכיח, שאם לא מפריעים - הוא מסוגל להזניק את ישראל למעלה. ואין להם סיוט יותר גדול מהישגים שרשומים על שמו.

החבורה שגוננה על שרון המושחת, רק בגלל שהתחייב להרוס, לעקור, ולגרש - תמכה בהפלת נתניהו לאחר שחזר מוואי עם הסכם תיקון, לאוסלו שלהם. מבחינתם, אסור היה לאפשר מצב, שבו הפלשתינים שזלזלו בהתחייבות שנתנו לשמאל, יצטרכו למלא את חלקם בהסכם שחתמו עם נתניהו (ייתנו - יקבלו; לא ייתנו - לא יקבלו!).

אברמוביץ' והחברים שלו חיים בסרט בולשביקי, שהגיבורים שלו מפנטזים על שלום וסוציאליזם. הם כמו הלוחמים היפנים שאחרי שלושים שנות שוטטות בג'נגל, התברר להם שהמלחמה הסתיימה. מישהו צריך לספר להם, שהסוציאליזם שלהם מקבץ נדבות בצמתים, והוא שורד רק בזכות נהגים קפיטליסטים נדבנים. והשלום שהם הביאו מטוניס? הוא מחפש קורבנות ברחובות שדרות.

ארבעה סיוטים, והרבה זיעה קרה...