|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
נשיאת ביהמ"ש העליון, דורית ביניש, מלינה על כך ש'שופטים הפכו מטרה לביקורת לא-עניינית'. לצערי, ביניש מנסה להתחמק מביקורת עניינית בנימוקים שטחיים. יתכן והגיע הזמן שגם כבוד השופטת תבין את מגבלות הכוח השיפוטי שבית המשפט ניכס לעצמו ללא רשות וללא סמכות
|
מדוע 120 נבחרי ציבור לא מסוגלים להתמודד עם הרכב של שלושה שופטי בג"צ? שאלה זו שואל את עצמו שוב ושוב כל אזרח במדינה. מדוע הכנסת לא מגיבה לפסיקות בעייתיות של בית המשפט העליון בדרך של תיקוני חקיקה? התשובה לדבר נעוצה בתרבות פוליטית מעוותת המקבלת רוח גבית מאמצעי התקשורת.
בית המשפט העליון בישראל הוא מן האקטיביסטים ביותר במשפט המשווה העולמי. בית משפט המתערב חדשות לבקרים בהחלטות ממשלתיות בנושאי מדיניות וממשל, בית משפט המחליט על דעת עצמו כי לו הסמכות לבטל חוקים, בית משפט הנדרש לאשר או לפסול כמעט כל מינוי או החלטה פוליטית במדינה הוא בית משפט מאוד אקטיביסטי, הגובל בחוסר לגיטימיות. זוהי רשות שופטת אשר אינה נבחרת ע"י הציבור ונוטלת לעצמה סמכויות לא לה.
השאלה המטרידה כאן היא מדוע הכנסת לא עושה דבר בכדי לבלום את האימפריאליזם השיפוטי שהנהיגו הנשיא (בדימ.) ברק וחבריו? נשיאת ביהמ"ש העליון, דורית ביניש, מלינה על כך ש'שופטים הפכו מטרה לביקורת לא-עניינית'. לצערי, ביניש מנסה להתחמק מביקורת עניינית בנימוקים שטחיים. יתכן והגיע הזמן שגם כבוד השופטת תבין את מגבלות הכוח השיפוטי שבית המשפט ניכס לעצמו ללא רשות וללא סמכות.
הרי כל תלמיד לומד בשיעורי אזרחות על הפרדת הרשויות. המחוקק קובע חוקים ובית המשפט מוסמך לקבל החלטות במקרים קונקרטיים, ולמחוקק שמורה הזכות להגיב על פסיקות שיפוטיות שאינן מקובלות עליו בדרך של תיקון חקיקה. בישראל, בג"צ מתערב באופן בוטה בהחלטותיהם של נבחרי הציבור בכנסת ובממשלה. חברי הכנסת מביעים מורת רוח מהפקעת סמכויותיהם אך כמעט ואינם מגיבים בדרך של תיקון חקיקה נגדי. מדוע כנסת ישראל לא מפעילה את סמכויותיה בהתאם למשטר החוקתי הישראלי? מדוע הכנסת מסכימה דה-פקטו להפיכה שלטונית שמבצעת מערכת שיפוטית ממונה נגד נבחרי ציבור שקיבלו מנדט דמוקרטי?
התשובה לכך נעוצה בתרבות פוליטית מעוותת לפיה המחוקק בוחר שלא להפעיל את סמכויותיו ואמצעי תקשורת לוחמניים שהתבלבלו במלחמתם על 'שמירת הדמוקרטיה'.
התקשורת המציאה כינוי גנאי מקורי תחת הכותרת: 'חוק עוקף בג"צ'. כינוי זה מוטח אל מול כל ניסיון של תגובה חקיקתית נגד פסיקות בעייתיות של בית המשפט. כל משפטן סביר בעולם המערבי משפשף את עיניו בתימהון לנוכח תרגום המונח הזה. מי עוקף את מי? ומי הוא זה שכפוף למי? השופטים הם אלו המופקדים על יישום רצון המחוקק וכאשר האופן בו החוק מיושם איננו לרוחו של הריבון מסורה בידיו הזכות והחובה להבהיר לרשות השופטת את רצונו באמצעות תיקון חקיקה. כיצד ייתכן אם כן להאשים את הריבון בכך שהוא מבקש לעקוף את מי שנועד לממש את רצונו?
ההיגיון בביקורת אודות 'חוק עוקף בג"צ' איננו עולה על ההיגיון שבביקורת על פקודה עוקפת פיקוד או על מנהל העוקף את עובדיו. אלא שהאבסורד המובהק הזה הוא אבן יסוד בתרבות הפוליטית בישראל. התקשורת הישראלית מבקשת לסייע בהפיכה שלטונית שקטה של הרשות השופטת נגד נבחרי הציבור ועל כן מנחילה לציבור תרבות פוליטית שלפיה הריבון מנוע מלהביע את רצונו בפני הרשויות שנועדו לממשם.
לכן, רק בישראל אנו מוצאים גישה שלפיה ברגע שבית משפט פסק בנושא מסוים, הריבון מנוע מלשנות את פסיקתו. כך יוצא ששילוב של מניפולציה תקשורתית עם מושג חוקתי אבסורדי גורם לכך שהריבונות בישראל עברה מנבחרי הציבור אל שופטים ממונים.
|
|
אדמונד חסין הוא מנהל מכללת רוברט ברן, בית מורשה בירושלים.
|
|
| תאריך:
|
27/05/2007
|
|
|
עודכן:
|
27/05/2007
|
|
אדמונד חסין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שארל דה מונטסקייה
|
27/05/07 17:14
|
|
|
|
2
|
|
א מ רול
|
27/05/07 21:30
|
|
|
|
3
|
|
אומנית
|
21/06/07 16:16
|
|
|
מרדכי מורה הוא צייר ידוע בקרב קהילת האמנים והציירים בארץ ובקרב קהילת האמנים הבינלאומית. ציוריו הוצגו במוזיאונים ובגלריות ידועות שם, ויצירות שלו הופיעו באנתולוגיות חשובות. חג השבועות הוא סוג של חשבון נפש, ניסיון לתהות על התכנים היהודיים ביצירה, על הזהות התרבותית, ומי שמעיין בציוריו של מרדכי מורה מגלה את הרוח היהודית, את המוטיבים הרבים מספר בראשית, החלום על גן העדן האבוד.
|
|
|
|
|
נסיעה אחורה בזמן לתקופה בה היה הרדיו המדיום האלקטרוני היחיד, מביאה אותנו ליום בו העם בחוצות ירושלים, תל אביב, חיפה והמושבות ראה את הקולות העבריים בוקעים מן המקלטים ונסתחרר מחמת ההתלהבות. אנשים עמדו ברחוב בן-יהודה בירושלים וברחוב אלנבי בתל אביב מהופנטים, ודמעות ניגרו על לחיים, ילדים לא הלכו לבית ספר, בתי הקפה הגישו יין וקפה בחינם, אלה שהיו בעלי מקלטי רדיו בבתיהם פתחו את החלונות כדי שכולם יוכלו לשמוע.
|
|
|
|
|
תהיינה עמדותיהם של מבקרי ד"ר ביילין אשר תהיינה, לא ניתן, בשום אופן לקבוע שהאיש הוא חסר ידע או אינו מבין דבר או שניים ביחסים בינלאומיים ומדינאות. גם לא ניתן לסתור את העובדה שד"ר ביילין שמילא תפקידים רבים בממשלות ישראל, אינו עקבי בעמדותיו.
|
|
|
|
|
רמי לוי נפצע קשה מאוד בקרבות בג'נין. לאחר אשפוז ממושך, נותר לוי עם פגיעות מוחיות קשות. לוי היה חייל בשירות מילואים. בטרם נפצע, עבד לוי כרואה חשבון שכיר בבית ההוצאה לאור גפן. כעת לוי אינו מסוגל לחזור לעבודתו כרואה חשבון וגם לא לכל עבודה אחרת.
|
|
|
|
|
ככל שמתפשט המיגון - שהשתרש מאז הסכמי אוסלו - כן גובר הטרור. תפישת המיגון מחד ו"אין פתרון צבאי" מאידך מכרסמים בכושר העמידה, משדרגים את פוטנציאל הטרור, ומקדמים את מטרותיו השלביות:
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
דן מרגלית
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
כחברה עלינו לשנן את שתי הפרשות ולתת להן ביטוי במערכות חיינו היומיומיים, כחברה עלינו לאמץ את התפיסה החברתית וההומנית לפיה כל בני האדם שווים
|
|
|
|
|
שמחה סיאני
איך נפלת גיבור? איך נפלת עידו, אך לא בידיים ריקות  השארת אחריך ידיים מלאות במורשת קרב ואהבה למולדת, עם הטוב והפחות טוב שבה בית חם הותרת אחריך אישה וצאצאים שיאהבו את הבריות ואת ה...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
