|
|
|
הדיכוי הסמוי מן העין של היהודים
|
|
האיפיון של האנטישמיות (אשר ממשיך ב'שינויים המחייבים' עם קום מדינת ישראל) הוא רטוריקה שקרית ומניפולטיבית נגד היהודים תוך נקיטת דין אחד לאחרים ודין אחד ליהודים. בניגוד לדיכוי אשר מופעל כלפי עמים אחרים, אשר הינו בעיקרו גלוי על פני השטח (הפעלה של כוח ואלימות) הדיכוי אשר מופעל כלפי יהודים באשר הם (גם, ובעיקר אם הם מאוגדים כמדינה) הינו דיכוי סמוי מהעין. לכאורה, גם לאחר פאשלת לבנון השנייה, צבא ישראל חזק. לכאורה, מעמדם הכלכלי והחברתי של יהודים בעולם טוב. ובכל זאת, אנטישמיות, דרכיה פתלתלות וסמויות מן העין.
גם טרם מלחמת העולם השנייה, מצבם של יהודים בתרבות ובכלכלה הגרמנית היה נפלא. ובכל זאת, מצבם מעולם לא היה רע יותר. זו דרכה הפתלתלה של האנטישמיות. היא כוח הרסני ורעלני ליהודים, אך כוח 'רעלני' זה אינו מאובחן בזמן, ונחזה כאנטי ציונות, אנטי כיבוש, או אנטי קפיטליזם ( או אנטי קומוניזם).
לו האוניברסיטאות הבריטיות היו מחרימות שורה של מדינות אשר מפרות זכויות אדם וביניהן את ישראל, הייתי מסכימה עם החרם (כל עוד הודעת החרם שלהם הייתה מעודנת, ומבחינה בין גורמים ישראלים שהם אנטי כיבוש לבין גורמים ישראלים שהם פרו כיבוש, תוך הסברת מצבה הקשה של ישראל תחת מתקפת טרור). אבל כאשר ישראל היא 'אתה בחרתנו מכל העמים', בבחינת, מכל העמים מפרי זכויות עמים אחרים (לרבות הפלשתינים, אשר רובם הגדול אינם מכירים בזכות ישראל להתקיים והחינוך ברש"פ הוא אבי והשורש המונח 'הסתה ושטנה') נבחרה ישראל לייצג את כל הרשע והפשע (כמו היהודי בזמנו, בספרי האיורים של גבלס בדר שטרימר) – איני מסכימה עם החרם. ובטח לא ממי שהם בני העם שעל שמו נקרא הקולוניאליזם.
|
|
|
|
ישראל ראויה בכל מאודה לחרם הזה
|
|
אך המצב שבו הגינוי של אומות העולם ה"נאורות" הוא סלקטיבי, ותמיד יש בו 'מנות יתר' ל'טובת' ישראל, אינו חדש. עוד בילדותי סיפרו לי חברים של הורי אשר חזרו משליחות בארצות הברית כיצד בעיתונים שם, העמודים הראשונים היו מלאים בדיווחים מוגדלים מהאינתיפאדה, ורצח עשרות אלפי כורדים בידי סדאם חוסיין נדחק לעמודים האחרונים, לידיעונת פצפונת.
למשרד החוץ הייתה כל השנים ידיעה על האופן שבו מסוקרת ישראל בארצות הברית ובאירופה (שלא לדבר על מדינות ערב). הצביעות הזו הייתה ידועה לכל, כל הזמן. משרד החוץ אשם שהגענו עד הלום, ביחס ה'איפה ואיפה' לישראל. משרד החוץ כשל כשלון חמור בהסברת ישראל בעולם, כשלון שהכשלון ה'צבאי' אשר תואר בדוח וינוגרד אינו מגיע לקרסוליו. מחוויר לידו.
ישראל ראויה בכל מאודה לחרם הזה, לצביעות הזו מצד המדינות ה"נאורות", כי היא הזמינה זאת על עצמה, כמו אדם שמעשן, ואח"כ מלין מדוע חלה בסרטן, או כמו אדם אשר קופץ ממגדל גבוה, ובא בטרוניות אל כוח הכבידה כאשר כל גפיו ועצמותיו מרוסקות.
'כוח הכבידה' הזה, נתון-הטבע הזה בנמשל של המשל שלי, הוא העובדה שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי. כמדינת העם היהודי היא קיבלה ב'ירושה', כקולקטיב היהודי, את המטען אשר נשאו עליהם היהודים כל 2000 השנים: אנטישמיות, איפה ואיפה, צביעות. הכיבוש רע ומשחית? כן. המחסומים הורסים את חיי האוכלוסיה הפלשתינית? ודאי. אבל לא זו בלבד שמהאקדמיה שלנו יוצאים רבים אשר נאבקים בכיבוש, אלא, כמו שבן דרור ימיני מתאר בשפתו הבהירה והיפה (לשם עוד אגיע בהמשך), במדינות אחרות מתרחשות הפרות זכויות אדם קשות יותר, ואף אחד אינו פוצה פה ואינו מחרים. לא, אין להצדיק שום עוול בנימוק ש'במקום אחר קורים דברים גרועים יותר'. לא לכך מכוונים דברי, גם אם ב'מבט' ראשון זה נשמע כך. כל שאני רוצה לומר הוא שהיהודי, באופן היסטורי, שיטתי וטיפוסי הוא קורבן לרטוריקת כזב.
|
|
|
|
| ישראל לא טרחה עד כה להרים מערך הסברה יעיל אשר יגיס כשרונות בתחום הזה לכדי מערך הסברה מאסיבי אשר היה מונע את החרם אשר אנו רואים כיום. ישראל ראויה לחרם הזה בכל מאודה, וזאת בשל מחדל ההסברה שלה! | |
|
|
|
ובכל זאת, כפי שטענתי בראשית המאמר, ישראל ראויה לחרם.
האם ישראל נטלה את דבריו של בן דרור ימיני ותרגמה אותם ל 30 שפות והפיצה אותם ברבים? לא. האם ישראל הקימה מערך הסברה יעיל? לא. האם ישראל יצרה קלטות DVS אשר ממחישות דברים בנוסח אלו שאמר בן-דרור ימיני בסרטון וידאו קצר (למשל תמונות מהפרות זכויות אדם ממדינות אחרות אותם לא מחרימים וכו')? לא. האם ישראל כבר הפיצה בעלות מזערית סרטון DVD קצר אשר ממחיש את העושק של בריטניה במושבות הבריטיות בראשית המאה העשרים, תוך קריינות המציגה את הצביעות של בריטניה? לא. האם ישראל יצרה (שוב, בעלות מזערית ביחס לתקציב של מדינה) סרטון DVD אשר מציג את הברחת האמל"ח מעזה, את פיגועי הטרור, את החינוך לשטנה ברשות והפיצה אותו בין הסטודנטים באוניברסיטאות באנגליה, באמצעות נציגים מישראל אשר ישראל הייתה יכולה להטיס לאנגליה למטרות הפצת הסרטון? לא ולא.
ישראל, אם כן, מודעת שנים לעובדת-החיים המצערת הזו, שלפיה, יהודים תמיד נמדדים בזכוכית מגדלת, ויש איפה ואיפה בעולם לגבי מה שיהודים עושים, לעומת מה שאחרים עושים. בישראל שפע של כישרונות בעריכת וידאו והכנת סרטים קצרים, כמו גם בכתיבה, תרגום ודוברות.
ישראל לא טרחה עד כה להרים מערך הסברה יעיל אשר יגיס כשרונות בתחום הזה לכדי מערך הסברה מאסיבי אשר היה מונע את החרם אשר אנו רואים כיום. ישראל ראויה לחרם הזה בכל מאודה, וזאת בשל מחדל ההסברה שלה!
קישורים נוספים
מה על ישראל לעשות
מה על ישראל להסביר
הסברה ועיקרון המידתיות
|
|
תפוס כינוי יחודי
מאיר הר-ציון, ישי צימרמן, חנן סמסון, גיא כוכבא, יצחק בן-עקיבא, יאיר תל צור 
