טיפול בעמוד שדרה מבוגר

התמונה איננה יפה כל-כך! אז מה הפתרונות? בצורה פשוטה, כדאי למבוגרים להישאר פעילים ככל שהם רק יכולים. כדאי שהם ינסו לעשות עבודות בית, עבודות גינה וישמרו על היגנה יומית.

המטופלים הקשים ביותר, הם אלו ששוכבים במיטה כל היום ומנתקים קשר עם הזולת. מסיבה זו, אני ממליץ שלא תהייה למבוגרים טלוויזיה בחדר השינה שלהם. אם הם רוצים לצפות בטלוויזיה, כדאי שיבואו לחדר הטלוויזיה או לחדר המשפחה/אורחים (סלון) וייצרו וישמרו על קשר עם המשפחה או עם דיירים אחרים (אם הם בבית אבות, בית גל הזהב או בדיור מוגן).

חשוב לעודד מבוגרים במגורים עצמאיים או נתמכים, להשתתף בפעילויות ובתרגולים היומיים המוצעים על-ידי מנהל הפעילויות. לדעתי זו אינה צריכה להיות בחירה; זה מאוד חיוני למבוגרים להתאמן בעצמם, כדאי להם לכתוב יומן שמתעד את ההתקדמות שלהם מדי שבוע. כדאי גם לעודד אותם לחלוק את ההתקדמות שלהם עם שותף/פת אחריות - לתמיכה ופידבק חיובי.

אני ממליץ לא להשתמש באופנועים/אופניים חשמליים, מכיוון שהם מעודדים ירידה בפעילות הגופנית והיחלשות נוספת (אטרופיה) של השרירים. לגבי הליכונים, אני מעדיף דגמים שמאפשרים למבוגרים לשבת. דבר זה חשוב, כשהמבוגרים מתכננים להישאר במקום מסויים למשך זמן, ו/או כשהם חלשים ועלולים ליפול. לדעתי הליכון "כלוב סגור" הוא הכי טוב, אם קרו למבוגר שלוש נפילות בלתי מוסברות.

מבוגרים רבים לוקחים יותר מדי תרופות מרשם ותרופות מדף (ללא מרשם) לטיפול בכאבים השונים שלהם. למרבית הצער, איבוד אוריינטאציה, היא תופעת לוואי אפשרית - ללקיחת כל-כך הרבה תרופות, שיכולה לגרום לבלבול, אובדן שיווי משקל ונפילות.

טיפול כירופרקטי, יכול לעזור להם להימנע משימוש בכל-כך הרבה תרופות. פחות כאב ופחות בעיות בריאות מובילים לשימוש מופחת בתרופות ופחות תופעות לוואי, שנלוות להן.

לסיכום, האוכל שאוכלים המבוגרים חשוב מאוד. חשוב מאוד שהתפריט המזונות שלהם, יכלול ירקות, פירות, אגוזים, חיטה מלאה, בשר רזה, ודגי מים צלולים (מתוקים) - זהו תפריט אידיאלי לכל הגילאים.

תוספי מזון של ויטמין D מאוד חשוב יחד עם סידן ומגנזיום על-מנת להתמודד עם בעיות מטבוליות (חילוף חומרים) ואובדן סידן, שמבוגרים רבים סובלים מהן.

מבוגרים מאבדים גובה בדיסקים הבין-חולייתיים כשהם מתבגרים מכיוון שהסחוסים מתייבשים ומתנוונים. חוליות עמוד השדרה (שמונות 26 סך-הכל) מאבדות גובה, ומאבדות מסה. המפרקים הבינחולייתיים (Facet Joints) משתנים והופכים לארתריטיים (דלקתיים). גיבנת אופיינית יכולה להחמיר - בעיקר אצל אנשים שבעברם היו עובדי משרד, אורי חשבון, וספרנים, שבילו את מרבית חייהם כפופים מעל שולחנות.

שברי מעיכה נגרמים פעמים רבות לאנשים מבוגרים שאינם יכולים להניח בזמן שכיבה במיטה, את ראשיהם על הכרית. מכניקות הפעולה משתנים במפרקי הצוואר והכתפיים, כולל נוקשות והגבלה בתנועת הצוואר והכתפיים; אובדן גמישות, בעיות יציבה (חוסר איזון של השלד ובעיות שיווי משקל), וחולשה של השרירים (אובדן כוח).

תהליך ההתבגרות - שמשולב פעמים רבות בחבלות עבר - גורמים למה שאנחנו - כירופרקטורים, קוראים "תת תזוזות".

זכורה לי מאוד הפרסומת ששודרה לפני שנים רבות והראתה אדם מבוגר, אחרי שנפל - צועק "הצילו! נפלתי ואני לא יכול לקום!!!" כשראיתי את הפרסומת הזו לראשונה, כאדם צעיר, אני חייב להודות שהיא מעט הצחיקה אותי.

אבל הבנתי שמבוגרים בכלל אינם חושבים שהפרסומת הזו מצחיקה. מדוע? הסיבה היא שמרבית האנשים המבוגרים מאוד חוששים מנפילה כזו - ופוחדים עוד יותר, מחוסר יכולת לקום אחריה. אי אפשר להימנע מנפילות, אולם על-ידי פעילות גופנית ושמירה על כושר גופני, מבוגרים יכולים לשמור על גמישות עמוד השדרה שלהם, ובאותו זמן גם לשמור על כוחם ועל הקואורדינציה שלהם.

האמינו לי, כיוונונים כירופרקטיים באמת משקמים את תנועת מפרקים ותפקוד מערכת העצבים! אחד הדברים הכי מרגשים שקרו לי, היה באחד מבתי האבות כשאחד מהמטופלים שלי - נתן לי את ההליכון שלו ואמר: "דוקטור, אני רוצה לתת לך ההליכון שלי... מכיוון שאיני צריך אותו יותר!" המטרה בתפקוד אופטימלי של מבוגרים היא להגיע לסיבוב של הצוואר הצידה 80 מעלות, אם הם עדיין נוהגים, ו-60 מעלות סיבוב אם הם כבר לא נוהגים.

במונחים של תנועה פריפרית של הגוף, מבוגרים אמורים להגיע לתנועתיות של 160 מעלות טווח תנועה בכתף, והרמת רגל ישרה של 60 מעלות.

דוקטורים לכירופרקטיקה יכולים לפקח על טווח התנועה של מבוגרים ולתקן הגבלות בתנועת עמוד השדרה הנגרמות על-ידי תת תזוזות וחוסר איזון של השרירים, על-ידי כיוונון כירופרקטי סדיר.

המבוגרים יכולים אף לשפר את תוצאות הכיוונונים הכירופרקטיים על-ידי תרגילי מתיחה וחיזוק של הצוואר והגב התחתון, שמשפרים את הגמישות, היציבה וחוזק הגוף.

זכרו שכירופרקטורים רבים מכווננים בטכניקות עדינות, שאינן דורשות שימוש בכוח, המועדפות לעמודי שדרה פגועים יותר - כמו מדלקות מפרקים (ארטריטיס), מבריחת סידן (אוסטיאו פורוזיס) ומגוון שינויים התפתחותיים וניווניים.