עד מאה ועשרים

העובדה שני-אדם זוכים רק לעיתים נדירות לעבור את סף מאה שנות החיים, נעוצה בכך שהתאים אשר בגוף האדם אינם מסוגלים להתקיים יותר מ-115 עד 120 שנה. למסקנה זו הגיעו באחרונה גנטיקאים אמריקניים וגרמניים, שחקרו במשותף את סוד אריכות ימיו של האדם.

פעילות גופנית

ביטאון המכון לגנטיקה, היוצא לאור במינכן, מגלה כי המדענים-החוקרים הגיעו למסקנה, כי הצופן הגנטי של כל אדם הוא הקובע, בעצם, אם אכן יזכה להגיע לגיל-שיבה מופלג. סוד אריכות הימים נעוץ, לדעתם, בתורשה, והטטיסטיקה הדגומרפית העולמית אף מעידה, לדבריהם, כי מי שזכו להגיע לגיל מופלג הם, בדרך כלל, כאלה שאבותיהם ניחנו עצמם באריכות-ימים.

אף כי אין מרשם בדוק לאריכות-ימים, סבורים החוקרים כי התייחסות חיובית לחיים, פעילות גופנית ורוחנית מוגברת, ומעל לכל - ניהול אורח-חיים מאוזן ומבוקר, עשויים לתרום לכך.

תחליף טוב

הסטטיסטיקה מעידה, כי בין מי שזוכים להגיע לגיל מופלג, מועט ביותר מספרם של האנשים הבודדים, סגפנים, זוללים וסובאים. הישישים המופלגים הם מי שניחנו בשמחת-חיים, שאינם סובלים מדיכאונות ושלא גזרו על עצמם, מעולם, אורח-חיים ספרטני. ניסויים שנערכו במרפאות אמריקניות וגרמניות העלו, כי למסיבות של "בירה ומצב-רוח" יש כדי להשפיע לטובה על אריכות-ימים. מסיבה כזו תורמת, כפי שמסתבר, לא רק להעלאת המוראל ולגיבושם החברתי של הישישים, אלא גם לשיפור בריאותם - הגופנית והנפשית - ומהווה תחליף טוב יותר לתרופות כימיות.

מסתבר, למשל, כי מרכיב היסוד של הבירה מכיל את כל המינרלים והוויטמינים הדרושים להרחבת כלי הדם ולייצובה של מערכת העצבים. הוא גם מסייע בהרחקתן של דלקות למיניהן מן הגוף.