השופט בדק וקבע

המינוי

בשבועות האחרונים דיווחנו כאן על המאבק המרתק בין שלוש חברות: אל-על, תש"ת (חברה-בת) ובורנשטיין קייטררס (נכדה). חשפנו, כיצד 'לקח צד' היועץ המשפטי לממשלה, בכך שהזמין בדיקה חד-צדדית של הטענות - אלה שהועלו מצד תש"ת ומנהליה בלבד, נגד אל-על (האם) ובורנשטיין (הנכדה לאל-על); ונמנע, במקביל, מבדיקה ו/או בקשה לבדוק את טענות הצדדים האחרים.

עוד כתבנו כאן בהרחבה, כיצד ניסתה המשנה ליועמ"ש, עו"ד דוידה לחמן-מסר, לתמרן את הבדיקה כך שתוצאותיה 'ייפלו' לחובתן של אל-ע ומנהליה וחברת בורנשטיין ומנהלה הבכיר, ד"ר נתן פורמן; או במילים פשוטות - כיצד ניסתה לשבש את הבדיקה, תוך פגיעה אפשרית וגרימת עוול לאנשים מאוד מסויימים.

ציינו, כי השופט (בדימ.) עזרא קמא, שמונה לבודק מיוחד בכתב מינוי מטעם היועמ"ש, שנוכח אילו תמרונים נערכים מאחורי גבו, וגם לפניו, החליט לעשות מעשה, ולבדוק - כפי שצריך להיות, גם את הטענות של אל-על ובורנשטיין נגד תש"ת ומנהליה.

ואכן, בימים אלה סיים השופט קמא את הבדיקה. הדוח שהגיש, המחזיק יותר מ-60 עמודים, הוגש לצדדים. בהחלטתו קיבל השופט, למעשה, את מרבית הטענות שהעלו בורנשטיין-פורמן, שיוצגו על-ידי עו"ד אלדד יניב. רובינשטיין, שהפסיד, מיהר להודיע פומבית, כי יקבל את המסקנות ויפעל על פיהן. אל-על התחייבה לאמץ את הקביעות ולהסיק את המסקנות המתבקשות. אחת מהן היא פיטוריו של יגאל פרסלר וסגירת תש"ת.

הדוח מתייחס לאישים הבכירים במערכות אלה, בהם: יו"ר אל-על, מיכאל לוי; יו"ר תש"ת, יגאל פרסלר; מנכ"ל תש"ת, דוד בן-אבו; יו"ר בורנשטיין, ד"ר נתן פורמן; ומנכ"ל בורנשטיין, קובי לי-אור. בפני השופט העידו אישים נוספים, ובראשם שר התחבורה לשעבר, אפרים סנה.

החממה

הפרשה החלה כאשר אל-על ביקשה לסגור את תש"ת ולפזר את מועצת המנהלים ובכיריה. יגאל פרסלר התנגד לכך. הוא טען, כי מתנכלים לו, כיוון שהצביע על שחיתויות באל-על ובחברת בורנשטיין. השופט קמא בדק ומצא, כי השחיתות חוגגת דווקא בתש"ת, ועל כן מוצדק לחסלה. כותב קרא, מפיו של פרסלר עצמו: תש"ת "נתפסה כחממה פוליטית הבאה לשמש למינויים של השרים ושל אל-על. לשון אחרת, מקום שניתן לשלוח אליו דירקטורים על-ידי השרים הממנים. דברים דומים אמר גם מנכ"ל תש"ת, וביטויים דומים שמעתי גם מפי עדים אחרים שהופיעו לפני, בעיקר על 'פוליטיזציה של מינוי דירקטורים בתש"ת ובבנותיה'. מספר הדירקטורים בחברה זו הוא חמישה-עשר, ואינו עומד בשום יחס להיקף פעילותה ומהותה". החממה הזו, אגב, עלתה למשלם המיסים בישראל מיליון דולר בשנה.

פרסלר, כאמור, הפנה אצבע מאשימה כלפי בורנשטיין ואל-על. הוא ביקש לסכל את סגירת החברה. בסופו של דבר קבע השופט, כי סגירת תש"ת הינה מוצדקת. יתרה מכך: הוא קבע, כי מינויו של מנכ"ל בורנשטיין (קובי לי-אור) על-ידי אל-על ותש"ת, נעשה באופן בלתי תקין. התוצאה של כל זאת: פיטורי פרסלר הוכשרו.

השופט קמא מתח ביקורת מרומזת גם על הניסיון להובילו כעיוור במתווה שקבעו רובינשטיין את לחמן-מסר. "אמת נכון הדבר", כתב, "שהבדיקה לפי כתב המינוי כוונה לתלונות של תש"ת, ובעיקר בעניין ליקויים בפעולות ובהחלטות של יושב-ראש הדירקטוריון של בורנשטיין, ובין היתר פעולות כספיות וליקויים במינויים לתפקידים שונים בבורנשטיין. אולם, בכתב המינוי ניתנה אפשרות לשמוע כל אדם שיש לו נגיעה לעניין ולטעון כל טענה בענין מכלול היחסים שבין אל-על לבנותיה, ובין תש"ת לבין בורנשטיין. לא ניתן לטעון, כטענת בורנשטיין, כי נפל פגם במינוי. לפיכך, ראיתי לשמוע מחדש את טענות בורנשטיין כלפי תש"ת ולקבוע גם בעניינים אלה ממצאים".

הטיהור

השופט קמא דוחה בדוח, אחת לאחת, את טענות תש"ת-פרסלר נגד בורנשטיין ופורמן (עצם מינויו של פורמן, למרות השכלתו כרופא בלבד, העסקת מזכירתו כמזכירת החברה וכו'). הוא מציין, כי בורנשטיין עסקה במכירת מזון לאל-על, הכנסותיה היו נאות ובשנת 2001 אף הרוויחה 266 אלף דולר. כל זאת, למרות חוסר שיתוף פעולה מצד תש"ת. השופט קובע עוד, כי מינויו של נתן פורמן ליושב-ראש בורנשטיין [בטעות כתב השופט כי יו"ר תש"ת הוא פורמן, י.י.], נעשו בהסכמה מלאה של דירקטוריון תש"ת, לרבות יושב-ראש הדירקטוריון (פרסלר) ומנכ"ל תש"ת.

נטען, כותב השופט, כי פורמן לא עבר את משוכת 'ועדת רביבי'. אך "אין יכולה להיות מחלוקת בעניין השכלתו וכישוריו של ד"ר פורמן. אולם, שאלת ההתאמה של כישוריו הניהוליים - לנהל חברת הסעדה ולמשוך בחוטי הניהול ממקום מושבו בחיפה, כאשר החברה פועלת ומייצרת מזון כשר בניו-יורק - היתה עשויה, לכאורה, להתעורר גם כאן, אילו נבחנה בידי הוועדה לבדיקת מינוים.

מכל מקום, תש"ת היא זו שמינתה אותו להיות דירקטור בבורנשטיין, והיא זו שהמליצה על בחירתו להיות יו"ר הדירקטוריון של בורנשטיין".

השופט קמא התייחס גם לנסיעה של פורמן לחו"ל, על-חשבון החברה, וצירופו של רו"ח כיועץ חיצוני. תש"ת טענה, כי ההוצאות עבור אותו יועץ חיצוני לא הובאו לאישור תש"ת ו/או הדירקטוריון של בורנשטיין. השופט קובע: מדובר בליקוי מינהלי, ולא יותר מכך. באשר העסקת מזכירתו, כמזכירת החברה, כותב השופט קמא, כי נושא זה לא הוסדר מלכתחילה, וקיים ליקוי בעצם זאת שפורמן לא דיווח כי מדובר במזכירתו בעסקיו הפרטיים. ואולם, כיוון שהיה ידוע לתש"ת, ואפילו תש"ת עצמה קיימה את קשריה בערוץ זה, אין להלין על כך. "סבורני, כי משלא הופסק, כבר מתחילה, ניהול ענייני בורנשטיין ממשרדו של ד"ר פורמן בחיפה, הרי הצורך בקבלת שירותי מזכירות הוא נחוץ וחיוני".

השופט קמא מותח ביקורת על מינויו של קובי לי-אור, על-ידי אל-על, למנכ"ל בורנשטיין, בעלות כוללת של 216 אלף דולר לשנה, לרבות השלמת פיצויים ל-200% ועוד הטבות נאות. "ניתן לקבוע, איפוא, כי הליך הבחירה של המנכ"ל לא היה תקין", כותב השופט.