מציאות חיינו הרצופה בגילויים מרעישים לצד הצלחות מעוררות כבוד בזירה המקומית והבינלאומית, משכיחה ומסנוורת לעיתים את הדברים הבסיסיים, שהם לנו כנכסי צאן ברזל הכרחיים - ערכים שהם בסיס קיומנו עלי אדמות, אשר עליהם מושתת כל קיומנו כעם זה למעלה מ-3,320 שנה. דברי מכוונים לפרשיות השחיתות כלפי צמרת מנהיגי הארץ האוחזים בהגה השלטון, ולמרות שהארץ געשה לה מהגילויים ומעוצמת השחיתויות אך אתמול, השיירה עוברת לה היום כאילו לא קרה מאומה, ונראה כאילו נמצאים אנו במציאות אחרת, ולא היא!
שם המשחק, הוא להרוויח זמן, ובכך, לדחוק את הקץ, ואת החבל הנכרך סביב הצוואר. כאשר אם אתמול המצב הפוליטי היה קטסטרופה, כותרת של היום ותהיה עסיסית ופופולרית ככל שתהיה, תסיר את האיום על הכסא המתנדנד, שיפוג קמעה, ולו לזמן מה, עד הכותרת הבאה. זוהי השיטה.
לאחרונה עדים אנו לשיטה זו. אם בהצהרות שלום מרחיקות לכת כלפי סוריה, כאשר המחיר שולם מראש בלי משא-ומתן אמיתי (באיזה סמכות? כאילו שמשהו השתנה במציאות העגומה של שלטון הרשע...), כך אתמול בפסגה בשארם שייח, כך גם ההצלחה בבחירת שמעון פרס לנשיא המדינה, ובעוד כותרות דמגוגיות מבית מדרשו של אולמרט וחבר מרעיו, אשר יעשו הכל להשאירו ולהכשירו בכסא המתנדנד ממילא. כי לעזאזל את מי זה כבר מעניין האזרח מן השורה הרואה את התמונות של האוחזים בהגה ולא מאמין למראה עיניו?!
אולי הגיע הזמן שנכה על חטא, דווקא אנחנו, האזרחים. עובדה היא שקיימת אדישות כרונית בציבור הכללי בכל דבר אמיתי שזז פה במדינתנו הקטנטונת מוכת האויבים. כאשר ביום הפקודה, בבחירות לכנסת, לרשויות המקומיות, ומבחירות לבחירות השתתפות אזרחי המדינה קטינה יותר ויותר, כאילו אין זה נוגע אליהם כלל. במצב אחר, אם היינו אכפתניקים, הממשלה הזאת מזמן היתה עפה לה. את זה מנצלים היטב אולמרט ואנשיו.
שיטה זולה ועלובה זו, תיכרת בדברי ימי עם ישראל כשיטה של מפסידי דרך ומחוסרי חוט שדרה בסיסי. כהשוואה לדור המייסדים שאינם עוד אתנו, בעידן של חוסר מנהיגות כימינו, המנהיגות הקיימת רמסה ברגל גסה את כל אשר בנו קודמיה. והעומד בראשה הגדיל לעשות אף יותר מכל קודמיו. כאשר טובתו האישית הרגעית והזמנית, גברה מעל לטובת כלל עם ישראל. שהרי לא היה מצב של סכנה קיומית לעם ישראל כפי שהינה כיום. כאשר אויבנו מסביב, מצפון ומדרום מכינים טילים ונשק שלא היה כמותו בדברי ימי האנושות. רק מי שהסיר מעליו כל צלם של מוסר אנושי בסיסי, יכול להתנהג בהפקרות של ממש, לגורלו של עם ישראל, כאשר העם זקוק היום יותר מאי פעם למנהיג עם שיקול דעת נכון, עם אסטרטגיה ביטחונית, מדינית, חברתית ולאומית, מנהיג שיש לו מסר חד, שיקול דעת נכון וראייה לטווח ארוך, שיכול להביא כבוד ומנהיגות אמיתית לתושבי ארץ זו.
הנותנים יד למנהיגות מושחתת זו, שמם יתנוסס בראש דפי ההיסטוריה השחורים של יום המחר. אם חברי הכנסת מהקואליציה, ואם חלק מאנשי התקשורת הבכירים - "אנשי החצר" השומרים על "האתרוג", הממשיכים בשלהם, וחוטאים ופוגעים במקצועם ותפקידם.
בארץ המייצרת כמות גדולה של ספינים, יותר מכפי גודלה הטבעי - כארץ שלנו, נזרק אתמול לחלל האוויר ספין נוסף בראש עמוד החדשות של העיתון הגדול במדינה, כי מר אולמרט שוקל להציע את תיק האוצר לראש האופוזיציה מר בנימין נתניהו. שמחתי שמר נתניהו לא נפל כקרבן שדוד להצעה זו, עם כל המעלות שבה, כאשר הבסיס של ממשלה זו היא כישלון טוטאלי ואבדן דרך מוסרי, לפני הכישלון במישור הצבאי והמדיני.
מציאות חיינו אינה פשוטה כלל, ולא ניתן לתת אשראי פתוח ללא גבול. מצבנו לא מאפשר לנו ללכת להרפתקה אין סופית כפי שמתכננים אנשיו של אולמרט וחבר מרעיו. על אהוד אולמרט להסיק מסקנות מיידיות, כמו שעל חברי הכנסת לפעול מיידית להדחתו ולכינונה של ממשלה טובה, נקייה וחזקה מול האתגרים הקשים שאנו כבר ניצבים בפניהם, ויפה שעה אחת קודם.
