|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ראשית הבעיה נעוצה בכך שבמדינת ישראל של שנת 2007 אין חוק המחייב את המתכננים השונים לשמור על השטחים הפתוחים של כולנו, יש "תדריך". מה שמביא בפועל לכך שאת הריאות הירוקות החשובות לנו כ"כ יכולים מתכנן ערמומי וקבלן מקושר להמיר לטובת חניה למגדלי מגורים מפותחים
|
מרפסת, המרפסת שלי. בנוסף לתליית הכביסה ומקום אחסון האופניים של הילד, תופסת המרפסת שלי תפקיד חשוב בקשר שלי (עירוני ממוצע) עם הסביבה. הכוונה היא, שבנוסף להצצות הדחופות ונשנות למתרחש ברחוב, המרפסת היא זו שפותחת לי דרך לטעימות קצרות מהאוויר והירוק שמסביב.
ואיך לא, בסופו של יום המשפחה גדלה ואני נאלץ לסגור את המרפסת (ואיתה את הפתח לעולם הירוק). כל אחד שעמד במקומי בטח יודע שלמרות הזכות בעיצוב הבית הפרטי, איכשהו הביורוקרטיה המקומית היא זו שתחליט בשבילך איך, מתי וכיצד תבנה את יתרת המרפסת.
אבל זה בסדר מבחינתנו, כי זה החוק וטוב שכך, שהרי אם לא כך, היינו חיים במציאות בלתי נסבלת של שכן מרגיז שבונה פרגולה בדיוק מול הפרצוף שלנו. חוק זה חוק!
זוכרים את הירוק שנשקף אלי מהמרפסת? אם נוסיף אליו את כל מה שלא בנוי בערים הצפופות שלנו נגיע לזכות שיש לכל אחד מאיתנו- זכות לשטחים פתוחים.
שטח פתוח הוא אותו שטח בו הילדים משחקים, שטח פתוח הוא המקום בו האוכלוסיה הזקנה יושבת על הספסל ומביטה בעצים, שטח פתוח הוא המקום אליו אתה רץ או הולך כדי לשמור על כושר או סתם כדי להרהר או לטייל עם הכלב. בקיצורו של דבר, שטח פתוח הוא משהו שכולנו משתמשים בו, כולנו זקוקים לו (קרוב לבית), שטח פתוח הוא הבסיס לאיכות החיים הכפרית שלנו, המתגוררים בעיר.
על-פי תדריך עליו חתומים ארבעה משרדי ממשלה (פנים, חינוך, בינוי ושיכון והאוצר) כל אחד מאיתנו זכאי ל-10 מ"ר של שטח ציבורי פתוח, 10 מטר של גנים ומתקנים לרווחת הפנאי שלנו. 10 מטר! נשמע הרבה, אבל זה לא בדיוק כך - אם נפנה אל מדינות מערביות אחרות נראה שממוצע ההקצאה לנפש עומד על 22 מטר.
אז ניקח בחשבון שאנחנו מדינה קטנה ומתפתחת ונאמר ש-10 מטר זה בסדר, הבעיה היא שגם זה רחוק מלהתקיים, על-פי סקר שטחים פתוחים שנערך ביפו, תושבי העיר זוכים בממוצע לפחות מחצי מהכמות הכתובה בתדריך. ראשית הבעיה נעוצה בכך שבמדינת ישראל של שנת 2007 אין חוק המחייב את המתכננים השונים לשמור על השטחים הפתוחים של כולנו, יש "תדריך". מה שמביא בפועל לכך שאת הריאות הירוקות החשובות לנו כ"כ יכולים מתכנן ערמומי וקבלן מקושר להמיר לטובת חניה למגדלי מגורים מפותחים.
דוגמאות לכך יש בלי סוף, הבעיה שאנחנו אפילו לא מודעים לכך שזו זכותנו שלא יקימו לנו בניין אימתני בחצר האחורית של הבית, בלי לדאוג לתחלופה הולמת של שטחים פתוחים. הוכחה לדבר היא שבמקומות בהם היתה מודעות לציבור כמו עמק הצבאים בירושלים ותוכנית פינוי בינוי בבאר שבע, הדחפורים נעצרו בזמן והזכות נשמרה.
פתרון? בוודאי שקיים, אבל התהליך ארוך ומייגע. ברמה האישית, יספיק רק אם כל אחד מאיתנו יביט אל מעבר למרפסת ויחפש את 10 המטרים שלו, אם מצאתם, מה טוב! אם לא, זכותנו לדרוש אותם. ברמה המדינית, זה מתחיל בחוק, ממשיך באכיפה קפדנית, עובר דרך חלוקת אחריות לפיתוח השטח - כדי שהירוק על המפה לא יהיה היחידי - ומסתיים במציאות ירוקה יותר, בריאה יותר, מאושרת יותר וצודקת לכל שכבות האוכלוסיה.
בשורה התחתונה, רצינו לומר שחוק זה חוק! אנחנו באמת מאמינים בזה, השאלה מה עושים כשאין?
|
|
המאמר נכתב לאחר התנדבות בעמותת אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע, שבמסגרתם ביצעו הכותבים סקר שטחים פתוחים בעיר באר-שבע.
|
|
| תאריך:
|
27/06/2007
|
|
|
עודכן:
|
27/06/2007
|
|
אלעד אזולאי, גל שם-טוב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ebi
|
27/06/07 13:05
|
|
|
|
2
|
|
ריאה ירוקה
|
27/06/07 13:53
|
|
|
|
|
|
ירקרק
|
27/06/07 20:49
|
|
|
|
|
|
עלה ירוק
|
28/06/07 10:41
|
|
|
|
3
|
|
קפטן פלנט
|
27/06/07 16:08
|
|
|
החלטתם לפנות לתהליך של אבחון פסיכו-דידקטי לילדכם. ודאי יש לכם לבטים שונים ומחשבות שונות. כדי שתוכלו לנצל את התהליך ולהפיק ממנו את מירב התועלת, הינה כמה נקודות שכדאי לחשוב עליהן.
|
|
|
|
|
אברהם (שם בדוי), אלמן אמיד בן 68 מאזור השרון פגש לפני 5 שנים את ציפורה (שם בדוי), גרושה בת גילו. לאחר מספר חודשים שבהם פרחה אהבתם, החליטו השניים לעבור לגור במשותף. אברהם וציפורה היו גאים באהבתם החדשה, אך לא כל בני משפחתם היו שותפים לשמחתם, בעיקר שני בניו של אברהם, שראו בציפורה איום על עסקי המשפחה ונכסיה. בעקבות סכסוכים גוברים בין בניו של אברהם לבין הזוג הטרי, סכסוכים אשר איימו על זוגיותם החדשה, פנו השניים לייעוץ זוגי. למרבה הפתעתם נאמר להם שהבעיות בהן הם נתקלים הן שכיחות ביותר, והשדה הנכון לטפל בהן הוא השדה החוזי משפטי.
|
|
|
|
|
בפרשת הטיפול התקשורתי בנושא החייל השבוי גלעד שליט מגיע לחמאס פרס על יכולתו לנהל מסע של לוחמה פסיכולוגית המאיימת לערער את יסודות החברה הישראלית. ארגון טרור רצחני וחסר לב, שעיקר מטרת קיומו להכחיד את מדינת ישראל, הצליח, ללא מאמץ מיוחד, לתעתע במדינה שלמה על מיליוני תושביה, שלמעשה הפכו שבויים בידיו.
|
|
|
|
|
אין כמו הימים הללו כדי להוכיח עד כמה קשה ביותר להתנתק מעזה, אם בכלל. לפי מיטב ידיעתי אין בעזה לא קדושה דתית ולא אוצרות טבע. יש בה אוכלוסיה ענייה, פנטית עד אימה, פליטים ומקומיים שלא מוצאים את דרכם. ישאל כל ישראלי את עצמו את השאלה הפשוטה כל-כך: מה לנו ולמקום ארור זה?
|
|
|
|
|
מאז ומעולם שאל האדם את עצמו מהו המוות, ומה קורה לאחריו. אנו מאמינים כי קיימת מציאות הנקראת "העולם הבא", שבה מתקיימת הנשמה לאחר שהיא נפרדת מהגוף, ובמידה והאדם שמר תורה ומצוות בחייו בעולם הזה הוא זוכה לשכר בעולם הבא. אך, בניגוד למה שסבורים רבים, לא נגזר עלינו לחכות עד המוות כדי לזכות באותו אושר אינסופי. במאמר "מבשרי אחזה אלוקי" קובע הרב יהודה אשלג, בעל הסולם, כי ניתן לזכות בהרגשת חיי הנצח עוד בחיים חיותנו בעולם הזה.
|
|
|
|
|
